^ 1.. סימן תרצג סעיף ג. אמנם הגהות מימוניות (סוף פ"ב מהל' מגילה לרמב"ם) מקשה על רב עמרם גאון: לא יתכן, הרי כל חג או שבת בישראל מתחילים מהלילה, וכך גם פורים! ע"פ דברינו ניתן ליישב את רב עמרם גאון ולומר: היא הנותנת, פורים שונה, הבוקר מחייב למפרע את הלילה שקדם לו.
^ 2.. שבת פח.
^ 3.. הקדמה לאור חדש עמוד מו, נצח ישראל פרק יא ותפארת ישראל פרק לב.
^ 4.. פסחים פז:
^ 5.. מגילה יג:
^ 6.. מנחות נג:
^ 7.. רמב"ם הלכות מגילה פ"ב.
^ 8.. מגילה ז:
^ 9.. שם סעיף ד ומשנ"ב סקכ"ב.
^ 10.. מגילה ד. ד"ה 'חייב אדם'.
^ 11.. סימן תרצה סעיף ב.
^ 12.. סימן תרצו סעיף ח.
^ 13.. מגילה יד.
^ 14.. יומא כב:
^ 15.. מי שנתקל בשאלה למעשה יכול לראות כאן את הכיוון. ע"מ לקבל פסק הלכה יש לשאול פוסק הלכה למעשה (בפרט בשאלות 2 ו-6 שהן שאלות מורכבות).
^ 16.. ואם השו"ע פליג על הרמ"א אזי לשו"ע יקרא בט"ו.
^ 17.. ואפי' לרש"י ולמאירי שיש חובת מקומו בכה"ג, הכא שדעתו להיות במוקף בט"ו, אפי' לרש"י מהניא דעתו לכך שאינו צריך לקרוא בי"ד, כמפורש ברש"י על הסוגייה. אולם ע"פ הרב פרנק בדעת הרמ"א אם נגדיר ספינה כפרוז בן יומו ממילא יתחייב בכל מקרה בי"ד.
^ 18.. רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ה, ומביאו הר"ן. אמנם הרמב"ן נימק שההבדל בין פרזים למוקפין נבע מרמת הסיכון, שהמוקפים בשל היותם מוגנים יותר לא היו כל כך בסכנה, ובכל זאת לאחר מכן קבעו להן חכמים שגם הם יציינו ויקיימו את ימי הפורים.