ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק א' חלק ו'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה נצח ישראל למהר"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ו' ניסן התשע"ה

פרק א' חלק ו'

ו' ניסן התשע"ה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

רחל היא הכוח המאחד ומקבץ את ישראל
וּבַמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה פב, י): מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב לִקְבֹּר אֶת רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת? אֶלָּא, צָפָה שֶׁהַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לַעֲבֹר שָׁם, וּקְבָרָהּ שָׁם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַל בָּנֶיהָ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה לא, יד-טז): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי וגו', כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם, עַד כָּאן. וּפֵרוּשׁ עִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ עוֹד בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה עא, ב): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ (ירמיה לא, יד), יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עַל שֵׁם רָחֵל, וְלֹא עַל שֵׁם רָחֵל, אֶלָּא עַל שֵׁם בְּנָהּ: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם (שם שם יט). וְזֶה הַמִּדְרָשׁ יֵשׁ לוֹ טַעַם מֻפְלָג, כִּי הָאִשָּׁה תִּקָּרֵא בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי (שבת קיח, ב): מֵעוֹלָם לֹא קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי אִשְׁתִּי, רַק לְאִשְׁתִּי בֵּיתִי. וּמִפְּנֵי כִּי רָחֵל הִיא הָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת שֶׁל יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר עא, ב): שֶׁרָחֵל הָיְתָה 1עֲקֶרֶת הַבַּיִת. וְכָל מִי שֶׁנִּקְרָא בַּיִת כּוֹלֵל וּמְאַחֵד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהַבַּיִת כּוֹלֵל הַכֹּל וּמְאַחֵד כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ. וּלְפִיכָךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם רָחֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא הָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת שֶׁל יַעֲקֹב. וְכֵן נִקְרָא יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם בְּנָהּ, כְּמוֹ שֶׁהִיא הָיְתָה עִקָּר, גַּם כֵּן בְּנָהּ עִקָּר, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מְאֹד. וּלְפִיכָךְ אָמַר שֶׁנִּקְבְּרָה רָחֵל בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאִם הָיְתָה נִקְבֶּרֶת רָחֵל בַּמְּעָרָה, לֹא הָיָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בַּגָּלוּת שֶׁלָּהֶם, כֹּחַ הַמְקַבֵּץ וְהַמְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל נִשְׁאַר בְּיִשְׂרָאֵל כֹּחַ הַמְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁאֵינוֹ בְּפֹעַל רַק בְּכֹחַ בִּלְבַד. וּלְכָךְ רָחֵל, שֶׁהִיא כֹּחַ הַמְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ, נִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ. וּלְכָךְ מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַד שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מְקֻבָּצִים בְּאַרְצָם לְגַמְרֵי. וְאִם לֹא נִקְבְּרָה רָחֵל, שֶׁהִיא עֲקֶרֶת הַבַּיִת הַמְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל, בַּדֶּרֶךְ, כְּבָר נֶחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיָה אֶצְלָם עוֹד כֹּחַ מְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ שֶׁהֵשִׁיב לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי בִּזְכוּת רָחֵל, שֶׁהִיא כֹּחַ הַמְקַבֵּץ יִשְׂרָאֵל, יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם. וְזֶהוּ: וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם, כִּי יֵשׁ כֹּחַ מְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ גָּלוּתָם, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ כֹּחַ הַמְאַחֵד יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם. וְזֶה מַה שֶּׁרָצִינוּ לְבָאֵר.
___________________________________
אמרו במדרש, מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא מפני שצפה שהגליות עתידות לעבור דרך שם, קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים על בניה. זהו שאמר הכתוב: קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וכו' ויש תקווה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם. פירוש מדרש זה על פי המבואר במדרש אחר, רחל מבכה על בניה, ישראל נקראים על שם רחל, ולא על שם רחל אלא על שם בנה, הבן יקיר לי אפרים. מדרש זה יש בו עניין עמוק. האישה נקראת בית, כמו שאמר רבי יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא קראתי לאשתי ביתי. רחל הייתה עקרת הבית, כמו שאמרו חז"ל, שהייתה 1
עיקר הבית. הבית כולל ומאחד בתוכו את כל מה שבתוך הבית, ולכן נקרא בית מי שהוא כולל ומאחד את הכל. ישראל נקראים גם על שם בנה, כי כמו שהיא עיקר כך גם בנה הוא עיקר. כי עיקרה של רחל הוא בנה, ודבר זה ידוע מאד. לכן אמרו שנקברה רחל בדרך, כי אם הייתה נקברת רחל במערת המכפלה, לא היה לישראל את כוח האמצע, שהוא הכוח המאחד ומקבץ את ישראל מגלותם. אבל עתה נשאר בישראל הכוח המאחד, אלא שהוא אינו בפועל אלא רק בכוח. לכן רחל, שהיא הכוח המאחד את ישראל, שהרי ישראל נקראו על שמה, נקברה בדרך. מסיבה זו רחל היא המבקשת רחמים עד שיתקבצו כל ישראל לארצם. אם לא הייתה נקברת בדרך חס וחלילה, היו ישראל מאבדים את הכוח האמצעי, שהוא הכוח המאחד אותם ומקבץ אותם לארצם. זוהי התשובה שהשיב הקב"ה לרחל, מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי בזכות רחל ישובו ישראל מגלותם, וזה מה שמסיים ואומר: ושבו בנים לגבולם. כי קיים הכוח המקבץ ומאחד אותם. בזכות כוח זה ישובו ישראל מגלותם. עניין זה רצינו לבאר בפרק זה.


ביאורים
רחל אמנו, בשונה משאר האמהות, נקברה בדרך , בבית לחם, ולא במערת המכפלה. היא מסמלת את הגעגועים של עם ישראל לשוב לארצו 'קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים'. המהר"ל מסביר שאין כאן בקשת רחמים ותפילה בלבד, אלא עקרון חשוב מאין כמוהו: גם בדרך , המסמלת את הגלות, כוחה של רחל איתנו. רחל נקראת בית – סמל לאחדות, וכוחה המאחד נמצא איתנו גם בגלות. זוהי הנקודה האמצעית, החמישית, שבתוך האות ה"א, שנותנת לנו כוח לחזור ולהתקבץ, עליה דיבר המהר"ל לעיל.
ניתן להסביר שעניינה של רחל הוא היציאה החוצה מבית המדרש והמפגש עם העולם הזה; היא הייתה יוצאת לרעות את צאן לבן אביה, והתורה מספרת שהיא הייתה "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" [בראשית כט, יז] – ביטוי לכוחות חיצוניים גדולים. בנה, יוסף, יורד למצרים ונעשה שליט על האימפריה הגדולה והחומרית מצרים. כוחם של רחל וזרעה מסוגל לרומם כוחות חומריים ירודים אלה ולחבר אותם לקב"ה, לרוחניות. בכך, הם מאחדים את הכוחות השונים של העולם למגמה אחת, כמו בית שהופך אוסף רהיטים ליחידה אחת.
זאת היא עיקר מגמתו של עם ישראל – לרומם את העולם ולקשרו לבורא עולם. לכן, רחל נקראת עיקר הבית של יעקב, וישראל נקראים על שמה ועל שם בנה – אפרים, שהמשיך את דרכם של רחל ויוסף: יהושע, שהוא מזרע אפרים הכניס את ישראל לארץ ישראל, שאליה כל ישראל מתקבצים, ורק בה ניתן לאחד בין הכוחות השונים, כפי שאנחנו רואים כיום כשנתקבצו ובאו מכל קצות תבל ספרדים, אשכנזים וכל עדות ישראל, וכולם מושפעים זה מזה (עיין גם אורות התורה יג, ז).
קבורת רחל בדרך מבטאת שהירידה לגלות אינה מנותקת מהתהליך שעם ישראל צריך לעבור כדי להביא את העולם לייעודו. בגלות עם ישראל אוסף כוחות שנמצאים אצל אומות העולם במטרה להשיבם לחיק ישראל ולחבר אותם אל הקודש. אחדות הכוחות אינה נמצאת בפועל, אך היא זאת שמניעה את התהליך ונותנת תקווה לעתיד. אילולא הרצון לאיחוד הכוחות הקיים בנשמת האומה ומניע את העם בגלות, היה כל יהודי נתקע במקומו ונותר מחולק מישראל.
בזכות רחל ובזכות כוח האחדות שלעולם קיים באומה ושואף תמיד לאחדות, יתקבצו בנים לגבולם, לארץ ישראל. השחרור מעול הגויים וסגולת הארץ יאפשרו פיתוח מירבי של כל כוח בצורה מלאה ואיחוד של כל גווני האומה להרמוניה אחת קדושה ומאירה.

הרחבות
* רחל מאחדת את בית ישראל על גווניו השונים
רָחֵל, שֶׁהִיא כֹּחַ הַמְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל. המדרש מתאר את תפילתה של רחל שישובו ישראל מהגלות: "קפצה רחל אמנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה: ריבונו של עולם גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד... וסבלתי את תאוותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה... ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה (כינוי ליחס בין שתי נשים הנשואות לאותו בעל) שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל" [איכה רבה, פתיחתא כד]. המהר"ל מבאר מדוע מעשיה של רחל מביאים מחילה לחטא עבודה זרה שעבדו ישראל באופן הבא: רחל אפשרה ללאה להתחתן עם יעקב מתוך הבנה שבעולם ישנם גוונים שונים שרק על ידי התאחדותם, יתגלה שם ה' והעולם יגיע לידי שלמות. אי לכך, ביתו של יעקב אינו אחד אלא מורכב משתי נשים, שרק על ידי האיחוד ביניהן יִבָּנה בית ישראל השלם. אותה המורכבות הקיימת בטבע העולם היא שיצרה את הבלבול שהביא את ישראל לחטוא [פרק לד]. מתוך הכרת המורכבות והגוונים השונים שבמציאות – פועלת רחל לריכוז ואיחוד הכוחות לבית אחד וגדול כדברי המהר"ל בפרק זה.

לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il