ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ג' חלק ו'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה נצח ישראל למהר"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"א ניסן התשע"ה

פרק ג' חלק ו'

כ"א ניסן התשע"ה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ביכורים, מעשרות וחלה, כנגד הבריאה, הם ראשית
וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי מַתְּנָא סְבִירָא לֵיהּ, כִּי בִּזְכוּת ג' דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, לָמָּה לֹא זָכַר גַּם כֵּן בִּזְכוּת תְּרוּמָה, שֶׁהֲרֵי הַתְּרוּמָה נִקְרָא גַּם כֵּן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת רֵאשִׁית? אֲבָל פֵּרוּשׁ אֵלּוּ ג' מִצְווֹת, שֶׁהֵם: בִּכּוּרִים, מַעַשְׂרוֹת, חַלָּה, הַבִּכּוּרִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַם הַפְּרִי בְּעַצְמוֹ, וְהוּא 1 בִּכּוּר שֶׁלּוֹ, וְהוּא רֵאשִׁית 2 אֶחָד. וְהַמַּעֲשֵׂר, כַּאֲשֶׁר נִגְמַר מְלֶאכֶת הַתְּבוּאָה, דְּהַיְנוּ אַחַר 3 הַמֵּרוּחַ בַּכְּרִי, וְזֶהוּ גַּם כֵּן רֵאשִׁית. וְהַחַלָּה הוּא כַּאֲשֶׁר 4 נִתְגַּלְגֵּל הָעִסָּה. וְכַאֲשֶׁר תְּעַיֵּן תִּמְצָא אֵלּוּ ג' מִצְווֹת מְחֻלָּקוֹת, דְּהַיְנוּ, בִּכּוּרִים כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה בִּלְבַד, אַף שֶׁהִיא יְחִידִית, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי לְסִימָן, אַף שֶׁאֵין לָהּ צֵרוּף אֶל אַחֵר. אֲבָל מַעֲשֵׂר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְקַבֵּץ בְּיַחַד כְּשֶׁהֶעֱמִיד כֶּרִי. וְחַלָּה, כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר וְנִתְגַּלְגֵּל בְּיַחַד, וְהֻדְבַּק לְגַמְרֵי. וְכָךְ הוּא 5 הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי רִאשׁוֹנָה הֵם 6 הַפְּשׁוּטִים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ הַנִּבְרָאִים אֲשֶׁר הֵם 7 מִצְטָרְפִים בְּיַחַד, וְיֵשׁ לָהֶם הַקִּבּוּץ בְּיַחַד, אַף שֶׁאֵין כָּאן עֵרוּב בְּיַחַד. וְאַחַר כָּךְ אוֹתָם אֲשֶׁר הֵם מִתְחַבְּרִים לְגַמְרֵי בְּהַרְכָּבָה גְּמוּרָה. הִנֵּה אֵלּוּ ג' דְּבָרִים: הָרִאשׁוֹן, הוּא רָחוֹק מִן הַרְכָּבָה, אֲבָל הַשֵּׁנִית, יֵשׁ בּוֹ קְצָת הַרְכָּבָה, וְנִקְרָא זֶה הַרְכָּבָה שְׁכֵנִית, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד כְּמוֹ הַשְּׁכֵנִים אֲשֶׁר הֵם מִתְחַבְּרִים יַחַד, וְאֵין כָּאן עֵרוּב. הַרְכָּבָה הַשְּׁלִישִׁית הוּא הַרְכָּבָה מִזְגִית, שֶׁנִּתְמַזְּגָה וְנִתְחַבְּרָה יַחַד לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהוּא דָּבָר אֶחָד.
___________________________________
רבי חייא בשם רב מתנא סובר, שבזכות שלושה דברים, ביכורים, מעשר וחלה נברא העולם. יש להבין מדוע לא הזכיר גם תרומה, הרי גם התרומה נקראת ראשית בכמה מקומות? הטעם לכך ששלושת המצוות שהוזכרו, יש להן ייחודיות של ראשית. הביכורים, כאשר הפרי הושלם, והוא 1 הבכור שבין הפירות, זהו 2 סוג אחד של ראשית. המעשר כאשר נגמרה מלאכת הכנת התבואה, כי חיוב מעשר הוא רק אחר מרוח התבואה, לאחר 3 שעשה ממנה ערימה בשדה, גם זה נקרא ראשית, דהיינו גמר התבואה. החלה גם היא ראשית, כאשר 4 העיסה מוכנה. לכשתעיין בשלושת המצוות האלו תמצא, כי הן שלוש מצוות שונות, כלומר הביכורים היא ראשית של יחידה בודדת, בלי צירוף אל שום דבר אחר. כי הביכורים הם כאשר רואה את הפרי היחיד שביכר, וכורך עליו גמי. המעשר הוא צירוף של חלקים, כאשר מעמיד את הערימה של התבואה בשדה. וחלה, כאשר חבר לגמרי את כל היחידים לדבר אחד. כך היה גם 5 תהליך הבריאה. תחילה נבראו 6 היסודות הפשוטים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. אחר כך נבראו הנבראים אשר הם 7 בנויים מהתקבץ כמה יסודות, אף שאינם מורכבים יחד. ואחר כך הנבראים אשר הם מורכבים ומחוברים לדבר אחד. הנה לפניך שלושה דברים: הראשון אינו מורכב כלל, השני יש בו מקצת מההרכבה, נקרא הרכבה שכנית, דהיינו כמו השכנים שנמצאים יחד אבל כל אחד עומד בפני עצמו ואינם מעורבים. השלישי, הרכבה מזגית שהתמזגו כולם לדבר אחד.

ביאורים

המהר"ל ממשיך בביאור דברי ר' חייא במדרש על המילה הראשונה בתורה, 'בראשית'.
ישנם שלוש מצוות שנקראו 'ראשית'. ביכורים, מעשרות וחלה. לדעת ר' חייא התורה בחרה לקרוא להם כך כדי לומר שבשבילם ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, שהרי בראשית, בשביל הדברים שנקרא ראשית, ברא ה' את העולם. אמנם גם תרומה נקראת ראשית בכמה מקומות אך היא לא נכנסת לקבוצת המצוות שבשבילם נברא העולם. הסיבה לכך היא שיש בהם תכונה שאין בתרומה. כל המצוות הללו הם אב טיפוס לקבוצה שלמה מאותו הסוג. הם מייצגות שלוש קבוצות אשר מרכיבות את כל הנבראים בעולם.
במצוות הביכורים אנו מצווים לכרוך גמי על הפרי הראשון שיוצא מהעץ. את הפרי הזה נעלה לבית המקדש ונביא לשליחו של הקב"ה, לכהן. הפרי הזה איננו תלוי בפירות האחרים. בין אם הוא הפרי היחידי שיצא ובין אם יצאו אלפי פירות נוספים, אנו נביא פרי זה. הביכורים מייצגים את הנבראים בעולם שעומדים בפני עצמם ואינם מחוברים לאף נברא אחר. אלו אותם יסודות בבריאה שמהם הכל מורכב.
מצוות מעשר היא לקיחת עשירית מהתבואה שנאספה ונתינתו לנציגי ה', הלויים. אין מצווה לעשר אלא רק אחרי שאספנו את כל התבואה והיא נמצאת לפנינו. רק כאשר כל העומרים התקבצו יחד אנו מפרישים מעשר מהכל. אנחנו צריכים להמתין עד שכל התבואה תיאסף הואיל ולא מפרישים מכל עומר בנפרד. מצוות המעשר מייצגת את כל הנבראים בעולם שמחוברים אחד לשני אך כל אחד מהנבראים עדיין שומר על ייחודו וזהותו. כמו שולחן המורכב מעצים וברגים, אשר כל מרכיב שומר על זהותו אך תורם ביצירת השולחן שלפנינו.
מצוות הפרשת חלה היא הפרשת חלק מהעיסה ומסירתו לכהן. חיוב מצווה זו מתרחש רק כאשר חיברנו את הקמח הטחון עם המים, לשנו ויצרנו עיסה אחת מכל המרכיבים. רק כאשר העיסה מחוברת יחד ניתן להפריש חלה. מצוות החלה מייצגת את כל הנבראים בעולם שמורכבים מכמה חלקים אשר מאבדים את זהותם ומתחברים לדבר חדש. כמו שבעיסה שלפנינו, איננו רואים קמח ומים אלא יצירה חדשה שנעשתה משניהם והיא העיסה, כך נבראים רבים בעולם מורכבים מחלקים שונים הנהפכים לדבר אחד.
אלו שלוש הקבוצות המרכיבות את כל העולם בו אנו חיים. ומצוות אלו הן הבסיס שעל גביו כל העולם נברא, כהשלמה ל'ראשית' שבכל סוג, וכמו שימשיך המהר"ל לבאר בימים הבאים.

הרחבות
* העולם הרוחני
בִּזְכוּת ג' דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם. המהר"ל מבאר שהעולם נברא בזכות מעשר חלה וביכורים, ומלמד על האחדות המופיעה במציאות דרכם (עיין ביאורים). הרב קוק מוסיף כי על ידי מצוות המעשר מעריך האדם נכונה את חשיבות הצד הרוחני באדם ובאומה: "מעשר שני אינו ניתן לאחרים כי אם בעלים אוכלים אותו בקדושה לפני ה'. והוא להעיר שכשם שבכלל האומה צריכים שימצאו אנשים מיוחדים עובדים עבודת הקדש שהם מישבי עולם באמת, שעל כן ראוי להכיר הספקת צרכיהם לחובה קדושה, כן יש באדם עצמו, בכל אחד ואחד צדו הרוחני השכלי, וזה הכח הוא הכהן הפרטי ראוי להכירו לטוב" [עין איה, מעשר שני יט]. בדומה לכך כתב במקום אחר: "המצוה הראשית המחזקת את כל אושר הכלל כולו, בהיותה לברית בין המיוחדים לעבודת ה' שבט הלוי ובין כל העם כולו " [עין איה ברכות ב, ו, יב].
מצוות ביכורים, יחד עם עוד מצוות רבות, הינה מצווה חקלאית. ריבוי העיסוק במצוות מסוג זה מעיד על כך שפרנסתם של ישראל מגיעה בעיקר מעבודת אדמתם ויבולה. בניגוד לעמים אחרים עבורם עבודת האדמה נתפסת כדבר פחות. המסר העולה מתוך כך הוא שישראל אינם צריכים לקלוט רשמים מהחוץ, הואיל וכל הכישרונות בעולם כבר נמצאים באופן פנימי בישראל [אורות ישראל ה, ב]. לכן אומר הרב קוק שלישראל יש אפשרות להתרכז יותר במצוות התלויות בארץ ובעבודת האדמה, "חפץ ה' הוא שיהיו ישראל נטועים על אדמתם נהנים ונזונים מטוב ארצם, איש תחת גפנו ותחת תאנתו " [עין איה, ביכורים כז].



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il