ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
1 וּבְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק יֵשׁ רֵאשִׁית 2 שֶׁהוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא לְחֶלְקוֹ. בַּעֲבוּר כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד, וּמֵאִתּוֹ נִמְצָא גַּם כֵּן אֶחָד, וְהוּא רֵאשִׁית דָּבָר, וְהַשְּׁאָר אֵינוֹ רַק תּוֹסֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בִּזְכוּת בִּכּוּרִים, בִּזְכוּת מַעֲשֵׂר, בִּזְכוּת חַלָּה נִבְרָא הָעוֹלָם. כִּי כְּבָר הִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּצֵא מִן אֲשֶׁר הוּא אֶחָד הָרִבּוּי, רַק עַל יְדֵי הָרֵאשִׁית. וּלְכָךְ בִּשְׁבִיל אֵלּוּ ג' דְּבָרִים, שֶׁהֵם רֵאשִׁית, נִבְרָא הָעוֹלָם. וְרוֹצֶה לוֹמַר, בִּזְכוּת אֲשֶׁר נוֹתְנִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָרֵאשִׁית, בִּשְׁבִיל שֶׁשַּׁיָּךְ אֵלָיו הָרֵאשִׁית יוֹתֵר מִן הַשְּׁאָר, כִּי הָרֵאשִׁית הוּא אֶחָד, וְהוּא נִמְצָא מֵאִתּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהֻשְׁפַּע מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֶחָד, בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא הָעוֹלָם רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֵאשִׁית. וְהָרֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אֶחָד, וְהָרֵאשִׁית הוּא אֶחָד, וְלָכֵן הוּא קֹדֶשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הָרִבּוּי הוּא מִצַּד הֶעָלוּל, כִּי מִצַּד הֶעָלוּל מִתְחַיֵּב הָרִבּוּי, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כִּי הַתּוֹסֶפֶת הוּא מִצַּד הַנִּבְרָא, מִצַּד כִּי הָרֵאשִׁית הוּא רָאוּי לְתוֹסֶפֶת. וְכֵן מַשְׁמַע לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא עַל יָדוֹ דָּבָר שֶׁהוּא רֵאשִׁית, כִּי עַל יְדֵי רֵאשִׁית, שֶׁהוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רְאוּיָה בִּשְׁבִיל כָּךְ הַבְּרִיאָה, לֹא זוּלַת זֶה. וְהַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה בְּרוּרִים, כִּי לְדִבְרֵי הַכֹּל, הָיָה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם רֵאשִׁית, וְהוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִשְׁבִיל הַהַתְחָלָה, שֶׁהוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִבְרָא הַכֹּל.
________________________________
1 בכל אחד משלושת העולמות יש ראשית, 2 שהיא מתייחסת באופן מיוחד אל הבורא, כי הוא אחד, ואותו חלק שהוא ראשית גם הוא אחד, וכל שאר הנבראים שבאותו עולם הן בבחינת תוספת לאותה הראשית. זוהי כוונת חז"ל באומרם, בזכות ביכורים, בזכות מעשר ובזכות חלה נברא העולם. כבר בארנו, כי מהבורא האחד לא היה ראוי לצאת אלא דבר אחד, שהוא הראשית, לכן בזכות שלושת הדברים הללו, שנקראו ראשית, נברא העולם. כלומר בזכות שנותנים לה' את הראשית, אשר היא שייכת אליו יותר משאר הבריאה משתי פנים, מצד הבורא, שהיא הבריאה הראשונה שברא, ומצד הראשית, שנבראה ראשונה ולכן היא קדושה ביותר. ובגלל אותה ראשית נברא הכל, כי אי אפשר שיברא העולם אם לא הייתה אותה הראשית. הראשית מיוחדת לה', כי השם יתברך אחד והיא אחת, אבל הריבוי אינו מצד הקב"ה אלא מצד הנבראים, כי מן הנברא מחויב הריבוי, כמו שהתבאר למעלה, שכל נברא נצרך להשלמה ותוספת. וכן משמע מהמילים: בראשית ברא, שהעולם נברא על ידי דבר שהוא ראשית. כי הקב"ה בורא תחילה רק את הראשית, וממנה הבריאה כולה. הדברים שבארנו ברורים, לדעת כל החכמים העולם נברא על ידי הקב"ה, כשהוא תחילה ברא את הראשית, שהיא מיוחדת אליו, ובגלל אותה התחלה נברא כל העולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
29 - פרק ג' חלק ח'
30 - פרק ג' חלק ט'
31 - פרק ג' חלק י'
טען עוד
שתי הדעות הראשונות במדרש לימדו אותנו שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, בשביל העם האלוהי ובשביל התגלות התורה, דבר ה'. ר' חייא טוען שבשביל שלוש מצוות, חלה, מעשר וביכורים - נברא העולם. אין כוונת דעה זו להבליט כל אחת משלוש מצוות אלו ולומר שבשבילה נברא העולם אלא לומר שבשביל שלושתן יחד. הבנה זו מגלה שאין הוא חולק על הדעות הקודמות. הוא מסכים שתכלית העולם היא התגלות התורה והופעתה בעם ישראל.
ר' חייא עוסק בשאלה איך אנו פוגשים את ריבונו של עולם במציאות רבת גוונים ומורכבויות. העולם שלנו מורכב משלושה סוגי נבראים או מחולק לשלושה חלקי עולמות. האדם עלול לחשוב שיש מציאות שהיא איננה מאיתו יתברך. שהיא מונעת ונובעת מכוח אחר במציאות. כשאנו נותנים את הראשית לה' אנו מצהירים בכך שכל מציאות, אפילו המורכבת ביותר, הגיעה ממנו. נקודת ההתחלה של כל המציאות שמולנו נובעת מהשלמת רצון ה' המתגלה בשלושה סוגים של נבראים או בשלושה סוגי עולמות, המהווים דרכים להגשים את הראשית, ישראל ואורייתא. אנו רואים בכל המציאות העולמית את פעולת ה' והשגחתו. הכל ממנו והכל אחדותי. רק במבט כזה הבריאה ראויה להתקיים, רק כאשר אנו יודעים שה' ברא את הכל ולא איזה כוח אחר. בזכות שלוש מצוות אלו העולם ראוי להתקיים כי אנו מכירים בכך שאין אף חלק במציאות שלא שותף להשלמת רצון הבורא. אם היה אפילו חלק קטן, בריאה קלה, שאינה שותפה, העולם כבר לא היה אחדותי והשאלה על הריבוי הייתה חוזרת במלוא העוז.
ברגע שאנו מביאים את הראשית לה' בשלוש המצוות הללו, המקבילות לכל סוגי הנבראים הקיימים בעולם, אנו מבטאים במעשינו שהבריאה היא שלמה. שהכל מתוכנן ומכוון על ידי הקב"ה לאחדות מופלאה, שאין בידי בן אנוש להשיגה. במבטנו החלקי והמצומצם, הרואה רק חלקי היסטוריה ופרורי מציאות ושעולמות רוחניים שלמים חסומים מעיניו, איננו יכולים לעמוד על אחדות מרהיבה זו. אפשר לטעות ולהתמכר לעולם החלקי והמורכב שאנו רואים, ולחשוב שיש כמה כוחות במציאות. מחשבה זו היא שעומדת בשורש הטעות של ההליכה אחרי עבודה זרה.
לאמתו של דבר הריבוי הגדול שנגלה לעינינו אינו מגלה על כמה כוחות. ההפך הוא הנכון. הוא מגלה את חוכמתו המופלאה של הבורא ליצור מציאות מאוחדת ושלמה. הריבוי העצום נובע דווקא בגלל שהנברא הוא חלקי ומצומצם, וצריך נבראים רבים, שונים ומגוונים כדי להשלימו.
בהבאת הראשית לקב"ה אנו מודיעים בפני כל העולם שכל ההתחלות של כל המציאות כולה הן מאת הבורא המוביל את העולם בדרך ארוכה ומפותלת להשלמתו ולגאולתו. רק בהסתכלות זו אנו מבינים לעומק שמאת האחד יוצא רק אחד. שהעולם כולו, למרות שינויו הרבים, הוא אחד. דווקא ההפכים הרבים והעולמות השונים מובילים לאחדות גמורה שמוביל אותה הבורא, להשלמת ולגאולת העולם כולו והעולמות כולם.
הרחבות
* איזו ראשית ראשונה
שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא עַל יָדוֹ דָּבָר שֶׁהוּא רֵאשִׁית. בפרק זה ביאר המהר"ל מספר רב של מושגים הקרויים ראשית: התורה וישראל, משה רבנו ואדם הראשון, ביכורים, מעשר וחלה – סך-הכל שבע 'התחלות'.
בחינות אלו מייצגות תחומים שונים, אך מובא בשם אליהו הנביא שישנה מעלה מיוחדת לעם ישראל: "(אדם אחד) אמר לי: רבי שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבן אהבה גדולה, תורה וישראל, אבל איני יודע אי זה מהן קודם? אמרתי (אליהו) לו: דרכן של בני אדם שאומרים, תורה קדומה לכל, שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו" [משלי ח, כב], אבל הייתי אומר, ישראל קדושים קודמין, שנאמר "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו" [ירמיה ב, ג]" [תנא דבי אליהו רבה, יד]. מסביר רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן, שעולמנו בנוי ממדרגות נמוכות ביותר, ודווקא במציאות זו הקדושה הקיימת בעם ישראל מסוגלת לחדור גם למדרגה הנמוכה ביותר ובאמצעות התורה לרומם אותה [על פי לקוטי תורה עמ' 38].
על פי מדרש זה בו רואים אנו כי היחס שבין ישראל לקב"ה הינו עליון יותר מהיחס שבין התורה שבכתב לה', כותב הרב קוק כי ישנה עליונות לתורה שבעל פה על פני התורה שבכתב. תורה שבעל פה מותאמת לחייהם של עם ישראל ונובעת מהמדרגה שלהם (זו הסיבה שהיא נגלית על ידם). מצד שני, בעינינו, התורה שבכתב עליונה יותר מתורה שבעל פה כי בה מופיע רצונו של ה' באופן שבו הוא גילה לנו אותו [אורות התורה א, ב].
אוצרות בלב הים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
