ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְנֶגֶד זֶה הָיוּ שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים: מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ כֹּחוֹת מְחֻלָּקוֹת, וְהֵם שָׁלֹשׁ. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֵׁנִי נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ בִּכְלָלָהּ, לֹא מִצַּד שֶׁיֵּשׁ בַּנֶּפֶשׁ ג' כֹּחוֹת מְחֻלָּקוֹת, רַק 1 הַנֶּפֶשׁ בְּמַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ כָּל שָׁלֹשׁ, וְהוּא מְקַשֵּׁר וּמְאַחֵד כָּל הַכֹּחוֹת. וְכַאֲשֶׁר תֵּדַע זֶה תָּבִין מַה שֶּׁאָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה בְּיָדָם ג' עֲבֵרוֹת אֵלּוּ: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם ג' פֻּרְעָנֻיּוֹת, דְּהַיְנוּ: צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם לְעִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר (מיכה ג, יב). זָכַר ג' מַחֲנוֹת, דְּהַיְנוּ: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְהַר הַבַּיִת שֶׁהוּא מַחֲנֵה לְוִיָּה, צִיּוֹן שֶׁהוּא מַחְנֵה שְׁכִינָה. וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ מִפְּנֵי ג' עֲבֵרוֹת אֵלּוּ. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי צוּרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד צוּרַת הֵיכַל הָאָדָם, שֶׁבּוֹ ג' כֹּחוֹת אֵלּוּ. וְיָדוּעַ כִּי מִן כֹּחַ טִבְעִי, שֶׁהוּא בַּכָּבֵד, יָבוֹא כֹּחַ הַתַּאֲוָה אֶל הַמִּשְׁגָּל וְהַזְּנוּת. וּבַלֵּב, אֲשֶׁר שָׁם כֹּחַ הָרוּחָנִי, מִמֶּנּוּ הַנְּקִימָה וְהַנְּטִירָה וְהָאֵיבָה, וּלְכָךְ 2 מִתְחַדֵּשׁ בָּזֶה שְׁפִיכוּת דָּמִים. וּבַמֹּחַ, אֲשֶׁר שָׁם הַמַּחְשָׁבָה וְהַדִּמְיוֹן, וּמִתְחַדֵּשׁ מִזֶּה הַטָּעוּת אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה.
וּמִפְּנֵי שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, וְהָיוּ דּוֹמִים לְאָדָם שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּנַפְשׁוֹ לְגַמְרֵי. וּשְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ מִצַּד הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ, לְכָךְ חֻרְבָּן שֶׁלּוֹ הָיָה כַּאֲשֶׁר חָטְאוּ בְּאֵלּוּ ג' דְּבָרִים, אֲשֶׁר הֵם מִתְיַחֲסִים וְדוֹמִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכַאֲשֶׁר קִבֵּל הָאָדָם טֻמְאָה, וְנִטְמְאוּ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, בְּעֶרֶךְ הָאָדָם וְכֹחוֹת שֶׁלּוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִטְמְאוּ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, אָז גַּם כֵּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב. וּבְוַדַּאי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן יוֹתֵר בִּשְׁלֵמוּת, לְכָךְ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעֵרֶךְ וּבְיִחוּס הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא שָׁלֵם מִצַּד כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ.
________________________________
כנגד שתי בחינות אלו היו שני מקדשים: מקדש ראשון כנגד כוחות הנפש, שהם שלושה כוחות נפרדים. ובית מקדש שני כנגד הנפש עצמה, שהיא אחת, 1 והיא מאגדת בתוכה את שלושת הכוחות. לכשתדע עניין זה יתברר לך הקשר בין שלושת העבירות: עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים לבין שלושת הפורעניות שבאו עליהם: ציון שדה תחרש, וירושלים לעיים תהיה, והר הבית לבמות יער. הזכיר הנביא מיכה שלוש מחנות: ירושלים, שהיא מחנה ישראל. הר הבית, שהוא מחנה לוויה. וציון, שהיא מחנה שכינה. שלושת המחנות נחרבו מפני שלושת העבירות הללו. כבר בארנו, כי צורת בית המקדש הראשון כנגד היכל האדם, שבו שלושה כוחות, שמהם שלושת העבירות. מהכוח הטבעי, שהוא בכבד, באה התאווה למשגל ולזנות, המביאה לגילוי עריות. בלב נמצא הכוח הרוחני, ממנו הנקמה, הנטירה והשנאה, 2 המביאים לשפיכות דמים. והמוח הוא משכן המחשבה והדמיון, מהם באה הטעיה אחר עבודה זרה.
בזמן בית המקדש הראשון היו בני ישראל במעלה עליונה, לכן היו דומים לאדם שנפשו שלימה לגמרי. השלמות היא כאשר כל הכוחות מצויים באדם בצורה תקינה, וחורבנו כאשר כוחותיו מתקלקלים בשלושת החטאים הללו, שכנגדם צורת בית המקדש. כאשר נטמא האדם בשלושת החטאים, וטימא את שלושת כוחות הנפש שבו, חרב בית המקדש. בית מקדש ראשון היה במעלת שלימות גדולה יותר מאשר בית מקדש שני, לכן בית המקדש הראשון מתייחס אל האדם השלם, וזה כאשר כל אחד משלושת כוחות הנפש מצוי בו בשלמות.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
37 - פרק ד' חלק ד'
38 - פרק ד' חלק ה'
39 - פרק ד' חלק ו'
טען עוד
ביאורים
לאחר שביאר לנו המהר"ל את יחס האדם וחלקי נפשו למקדש וחלקיו, מובן יותר מדוע בית ראשון נחרב בשל שלוש העבֵרות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. המהר"ל אומר ששלושת חלקי הנפש מקבילים לשלושת חלקי המקדש: ירושלים – מחנה ישראל, הר הבית – מחנה לויה, וציון – מחנה כהונה, מחנה שכינה. כבאדם כן בבניין האומה, חלקה שייך לשכלי – המיוצג על ידי הכהנים בני אהרון. אלה קשורים ברמה הכי גבוהה אל הקודש, וכן אמונים על הוראת התורה בעם, כדברי הנביא: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו..." [מלאכי ב, ז]. חלקה שייך לנפשי, שלו שייכים בני לוי. כשם שהנפש ממצעת ומקשרת בין הגוף לשכל, כך שבט לוי ממצע בין עם ישראל לשבט הכהונה, אם על ידי החניה סביב למשכן במדבר, ועם על ידי שמירת המקדש לאורך הדורות. וחלקה שייך ל'טבעי' – הווית החיים הטבעית, המתבטאת בכל עם ישראל, עם ה'.
בתקופת בית ראשון נטמא כל הדור. אלו לא היו חטאים של אדם יחיד. האדם בישראל היה שלם בכוחותיו. הממלכה למערכותיה פעלה בצורה תקינה, אך הכל נטמא. השכינה ששרתה נתנה חיים וקדושה לכל רובדי החיים במקדש ובאדם, אך העם לא השתמש בזה לתכלית הנכונה, כלומר, לשימושים שלהם נתן הקב"ה כוחות לאדם, ובכך ניתק אותם מהקב"ה. את הכוח הטבעי, הצמיחה, הילודה והמשך הדורות, הוא כיוון לתאוותו הבאה לידי ביטוי בזנות ופריצות. בכוח הנפשי – במקום לאחד את הנפשות על ידי אחווה וקישור, פרצה שנאה שגרמה לסכסוך עד כדי שפיכות דמים. הכוח השכלי שנועד ליצור הכרה ודאית בבורא הגיע לקלקולו על ידי תעייה אחר עבודה זרה.
כאשר העבֵרות הללו היוו תופעה לאומית ולא רק תופעה של יחידים, או אז נפגעה הרמה הבסיסית של האומה, דמות האדם שלה. האומה והמקדש נטמאו, ובשל כך חרב הבית הראשון.
הרחבות
* השראת השכינה במקדש לפי מדרגת ישראל
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, בְּעֶרֶךְ הָאָדָם וְכֹחוֹת שֶׁלּוֹ. ירמיהו הנביא הוכיח את ישראל ערב החורבן: "אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה', היכל ה' המה" [ירמיה ז, ד]. מסביר זאת המלבי"ם : "אל תחשבו שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה' על ידי כך הוא היכלו, רוצה לומר שעל ידי כך ישכֹן בו, לא כן, כי "היכל ה' המה", רוצה לומר דרכיכם ומעלליכם הטובים הם היכל ה', ועל ידם ישכֹן שם בקדש" [שם]. השראת השכינה בבית המקדש אינה תלויה בעצם בניינו לשם שמים, אלא במעשים הטובים של עם ישראל, ולכן כדי שבית המקדש יעמוד על מכונו, על עם ישראל לשפר את מעשיו.
כתוב במדרש שהחרבת בית המקדש על ידי הגויים דומה לטחינת קמח אחר שכבר נטחן [איכה רבה א, מא]. ביאר זאת רבי חיים מוולוז'ין , שכל כוחם של הגויים לפגוע בבית המקדש נבע מכך שהמעשים הרעים שעשו ישראל הרסו את תוכנו הפנימי של בית המקדש: "כי הלא נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול למעלה, כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים, שיהיו יכולים לנגוע שם במעשיהם. רק שבחטאנו נתמעט ותש כביכול גבורה של מעלה, את מקדש ה' טמאו כביכול המקדש העליון, ועל ידי כך היה להם כוח לנבוכדנצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה המכוון כנגד המקדש של מעלה" [נפש החיים א, ד].
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
