ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כתובת זו רומזת לדברי הגמרא (שבת קלח:), המספרת שכשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו – "עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר... ומצפון עד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו... עתידה אישה שתיטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא, ואין מבין".
ועל דברי רבותינו אלה, מגיב שם רבי שמעון בן יוחאי ואומר "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו... אלא מה אני מקיים 'ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו', שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד". ועל כך כתבו גדולי הדורות, שרשב"י הוא זה שאומר שהתורה לא תשכח, כי בזכותו התורה לא תשכח. מפעל חייו בו גילה וכתב את תורת הנסתר ישמר לעד את התורה בלב האומה.
עיון בגמרא נוספת ישפוך אולי אור על המאורע המכונן שקרה בתחילת צמיחתו של רבי שמעון, מאורע שגרם לו לבחור בדרכו המיוחדת, הדרך שתשמר את התורה גם בדורות הקץ.
הגמרא (ברכות כז-כח) מספרת מעשה בתלמיד אחד, שבא לפני רבי יהושע, ושאלו – תפילת ערבית רשות או חובה? אמר לו – רשות! אחר כך הלך התלמיד לרבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, ושאלו את אותה שאלה, אמר לו – חובה! סיפר התלמיד לרבן גמליאל, שרבי יהושע חולק עליו וסובר רשות. (דרך אגב, מי ששואל את אותה שאלה הלכתית לשני חכמים שונים, זה נושא הלכתי מורכב, ובוודאי חייב ליידע את השני שכבר שאל את הראשון, כפי שנהג כאן התלמיד – עיין מסכת ע"ז ז. תוד"ה 'הנשאל').
לאחר מכן, התכנסו כל החכמים בבית המדרש, והתעוררה שאלה הלכתית זו בבית המדרש, ורבן גמליאל העמיד את רבי יהושע בזמן דרשתו. התמרמרו שאר הנוכחים על הדרך הקשה בה נהג רבן גמליאל ברבי יהושע, הפסיקו את הדרשה באמצע, הדיחו את רבן גמליאל מנשיאותו ומינו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה.
רבן גמליאל חש בטעותו, והולך לפייס את רבי יהושע. בביקורו זה הוא מגלה שרבי יהושע מתפרנס מעבודתו כפחמי. ועל כך אומר רבי יהושע לרבן גמליאל – "אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים, במה הם מתפרנסים ובמה הם ניזונים".
ביקש רבן גמליאל מחילה מרבי יהושע, ומחל לו רבי יהושע. ובעקבות הפיוס, שבו ומינו את רבן גמליאל כנשיא המרכזי, אך השאירו חלק מהתפקיד בידי רבי אלעזר בן עזריה.
ומסיימת הגמרא – "ואותו תלמיד, רבי שמעון בר יוחאי היה". סיום זה תמוה הוא. מדוע לא פתחה הסוגיא מראש וציינה שמדובר במעשה ברבי שמעון בר יוחאי?
נראה, שיש כאן אמירה מאד משמעותית על צמיחת דרכו המיוחדת של רשב"י. באותו שלב הוא היה עדיין תלמיד, אך מתוך אותו מעשה למד צמח ועוצב, עד שבסוף הסיפור הוא הופך לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
המעשה פותח בשאלה – תפילת ערבית, רשות או חובה. תפילת ערבית מתפללים בלילה, ואף עם ישראל עומד באותו הפרק בראשיתו של לילה ארוך, ליל הגלות המרה. תפילה היא הדרך בה אנו מתחברים לה'. נשאלת השאלה – כיצד נתחבר לה' בגלות?
רבי יהושע אומר בדרך של רשות. עלינו לחפש את המקום הנפשי שבו הכיסופים לה' ינבעו ממעמקי ליבנו פנימה, מתוך בחירה חופשית ולא מתוך הכרח. לעומתו רבן גמליאל מבכר את דרך החובה. בימי הגלות נשמר את הקשר לה' דווקא מתוך הצו החיצוני, ההכרח. ואכן, במהלך הגלות עם ישראל בחר פעמים רבות בדרך – ההכרח, החובה ההלכתית. בתפילה, אנו מתפללים לא רק כשליבנו מתעורר לתפילה, אלא בעיתים ובנוסח הקבוע לתפילה.
הדור שאירע בו מעשה זה, היה הדור הראשון לאחר חורבן המקדש. סכנת התפוררות גדולה איימה על העם, ורבן גמליאל כנשיא העם עשה הכול כדי לאחד את העם. רבן גמליאל חשש שמחלוקות כאלה יפוררו את העם, ולכן נהג בתקיפות כנגד רבי יהושע. (ואכן, יש מקומות אחרים שרבן גמליאל נהג כך כנגד רבי יהושע, כדוגמת מחלוקתם על קידוש החודש שנגעה בקביעת היום בו יחול יום הכיפורים, וחז"ל תמכו בדרכו של רבן גמליאל, ש'חתך' את העניין בתקיפות, מפני שהיה חשש לאחדות העם).
אולם, אחדות לא יכולה להיות מושת רק בדרך חיצונית של הכרח. המנהיג צריך להיות קשוב לכל הגוונים של העם, ולהצריך לאחד את כולם מתוך חשק הלב הפנימי. רבן גמליאל שלא ידע בצערם של תלמידי החכמים כולם, לא הצליח להכיל ולאחד את כולם. דרכו זו הובילה להדחתו, ולהתפוררות עד כדי כך שנוצרו שני נשיאים.
בהמשך, רבן גמליאל שכל כוונתו הייתה בענווה לשם שמיים, מבקש מחילה, ושוב נוצרת אחדות מסוימת. אך אחדות זו לא מספיקה.
התלמיד הגדול, שעמד במוקד האירוע, חש במעמקי לבבו, שבדרך זו עתידה תורה שתשתכח מישראל. הוא מחפש את הדרך שתשמר ותאחד את העם גם בדורות הקץ, ותוציא את העם מהתפוררות הגלות. הדרך היא – גילוי תורת הסוד.
כולנו יודעים, שהוויכוחים קיימים רק כשהעניינים יורדים לעולם המעשי יותר, כי אז יורדים לפרטים, לעומת זאת השורש הרוחני הוא מאוחד. אמר רשב"י – בזכות שנהיה מחוברים לתורת הסוד הפנימית, נתאחד כולנו, התורה תשתמר, ונצא מהגלות המרה. במהרה בימינו אמן!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
