ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כתובת זו רומזת לדברי הגמרא (שבת קלח:), המספרת שכשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו – "עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר... ומצפון עד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו... עתידה אישה שתיטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא, ואין מבין".
ועל דברי רבותינו אלה, מגיב שם רבי שמעון בן יוחאי ואומר "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו... אלא מה אני מקיים 'ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו', שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד". ועל כך כתבו גדולי הדורות, שרשב"י הוא זה שאומר שהתורה לא תשכח, כי בזכותו התורה לא תשכח. מפעל חייו בו גילה וכתב את תורת הנסתר ישמר לעד את התורה בלב האומה.
עיון בגמרא נוספת ישפוך אולי אור על המאורע המכונן שקרה בתחילת צמיחתו של רבי שמעון, מאורע שגרם לו לבחור בדרכו המיוחדת, הדרך שתשמר את התורה גם בדורות הקץ.
הגמרא (ברכות כז-כח) מספרת מעשה בתלמיד אחד, שבא לפני רבי יהושע, ושאלו – תפילת ערבית רשות או חובה? אמר לו – רשות! אחר כך הלך התלמיד לרבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, ושאלו את אותה שאלה, אמר לו – חובה! סיפר התלמיד לרבן גמליאל, שרבי יהושע חולק עליו וסובר רשות. (דרך אגב, מי ששואל את אותה שאלה הלכתית לשני חכמים שונים, זה נושא הלכתי מורכב, ובוודאי חייב ליידע את השני שכבר שאל את הראשון, כפי שנהג כאן התלמיד – עיין מסכת ע"ז ז. תוד"ה 'הנשאל').
לאחר מכן, התכנסו כל החכמים בבית המדרש, והתעוררה שאלה הלכתית זו בבית המדרש, ורבן גמליאל העמיד את רבי יהושע בזמן דרשתו. התמרמרו שאר הנוכחים על הדרך הקשה בה נהג רבן גמליאל ברבי יהושע, הפסיקו את הדרשה באמצע, הדיחו את רבן גמליאל מנשיאותו ומינו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה.
רבן גמליאל חש בטעותו, והולך לפייס את רבי יהושע. בביקורו זה הוא מגלה שרבי יהושע מתפרנס מעבודתו כפחמי. ועל כך אומר רבי יהושע לרבן גמליאל – "אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים, במה הם מתפרנסים ובמה הם ניזונים".
ביקש רבן גמליאל מחילה מרבי יהושע, ומחל לו רבי יהושע. ובעקבות הפיוס, שבו ומינו את רבן גמליאל כנשיא המרכזי, אך השאירו חלק מהתפקיד בידי רבי אלעזר בן עזריה.
ומסיימת הגמרא – "ואותו תלמיד, רבי שמעון בר יוחאי היה". סיום זה תמוה הוא. מדוע לא פתחה הסוגיא מראש וציינה שמדובר במעשה ברבי שמעון בר יוחאי?
נראה, שיש כאן אמירה מאד משמעותית על צמיחת דרכו המיוחדת של רשב"י. באותו שלב הוא היה עדיין תלמיד, אך מתוך אותו מעשה למד צמח ועוצב, עד שבסוף הסיפור הוא הופך לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
המעשה פותח בשאלה – תפילת ערבית, רשות או חובה. תפילת ערבית מתפללים בלילה, ואף עם ישראל עומד באותו הפרק בראשיתו של לילה ארוך, ליל הגלות המרה. תפילה היא הדרך בה אנו מתחברים לה'. נשאלת השאלה – כיצד נתחבר לה' בגלות?
רבי יהושע אומר בדרך של רשות. עלינו לחפש את המקום הנפשי שבו הכיסופים לה' ינבעו ממעמקי ליבנו פנימה, מתוך בחירה חופשית ולא מתוך הכרח. לעומתו רבן גמליאל מבכר את דרך החובה. בימי הגלות נשמר את הקשר לה' דווקא מתוך הצו החיצוני, ההכרח. ואכן, במהלך הגלות עם ישראל בחר פעמים רבות בדרך – ההכרח, החובה ההלכתית. בתפילה, אנו מתפללים לא רק כשליבנו מתעורר לתפילה, אלא בעיתים ובנוסח הקבוע לתפילה.
הדור שאירע בו מעשה זה, היה הדור הראשון לאחר חורבן המקדש. סכנת התפוררות גדולה איימה על העם, ורבן גמליאל כנשיא העם עשה הכול כדי לאחד את העם. רבן גמליאל חשש שמחלוקות כאלה יפוררו את העם, ולכן נהג בתקיפות כנגד רבי יהושע. (ואכן, יש מקומות אחרים שרבן גמליאל נהג כך כנגד רבי יהושע, כדוגמת מחלוקתם על קידוש החודש שנגעה בקביעת היום בו יחול יום הכיפורים, וחז"ל תמכו בדרכו של רבן גמליאל, ש'חתך' את העניין בתקיפות, מפני שהיה חשש לאחדות העם).
אולם, אחדות לא יכולה להיות מושת רק בדרך חיצונית של הכרח. המנהיג צריך להיות קשוב לכל הגוונים של העם, ולהצריך לאחד את כולם מתוך חשק הלב הפנימי. רבן גמליאל שלא ידע בצערם של תלמידי החכמים כולם, לא הצליח להכיל ולאחד את כולם. דרכו זו הובילה להדחתו, ולהתפוררות עד כדי כך שנוצרו שני נשיאים.
בהמשך, רבן גמליאל שכל כוונתו הייתה בענווה לשם שמיים, מבקש מחילה, ושוב נוצרת אחדות מסוימת. אך אחדות זו לא מספיקה.
התלמיד הגדול, שעמד במוקד האירוע, חש במעמקי לבבו, שבדרך זו עתידה תורה שתשתכח מישראל. הוא מחפש את הדרך שתשמר ותאחד את העם גם בדורות הקץ, ותוציא את העם מהתפוררות הגלות. הדרך היא – גילוי תורת הסוד.
כולנו יודעים, שהוויכוחים קיימים רק כשהעניינים יורדים לעולם המעשי יותר, כי אז יורדים לפרטים, לעומת זאת השורש הרוחני הוא מאוחד. אמר רשב"י – בזכות שנהיה מחוברים לתורת הסוד הפנימית, נתאחד כולנו, התורה תשתמר, ונצא מהגלות המרה. במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











