ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר ראשון פרק ט"ז חלק א'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה ספר העיקרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ז אב התשס"ה

מאמר ראשון פרק ט"ז חלק א'

כ"ז אב התשס"ה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

פֶּרֶק שִׁשָּׁה-עָשָׂר
מכחישי הידיעה
יֵשׁ מִן הַקַּדְמוֹנִים מִי שֶׁהִכְחִישׁ הַיְדִיעָה*, וְאָמַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיַּשִׂיג לֵידַע דָּבָר עַל אֲמִתָּתוֹ. וְזֶה, מִשְּׁנֵי פָנִים: אִם בַּעֲבוּר שֶׁכָּל יְדִיעָה לֹא תַגִּיעַ אֶלָּא* מִידִיעָה קוֹדָמֶת; וְאוֹתָהּ הַיְדִיעָה הַקּוֹדֶמֶת כְּבָר הָיְתָה דְרוּשָׁה, וְהִגִּיעָה גַם-כֵּן מִידִיעָה קוֹדֶמֶת לָהּ; וְכֵן אוֹתָהּ הַקּוֹדֶמֶת כְּבָר הָיְתָה דְרוּשָׁה, וְלֹא תַגִּיעַ אֶלָּא מִידִיעָה קוֹדֶמֶת לָהּ. וְיִשְׁתַּלְשֵׁל הָעִנְיָן אֶל בִּלְתִּי-תַכְלִית*, וּבְבִלְתִּי-תַכְלִית לֹא תַקִּיף בּוֹ יְדִיעָה. וְאִם בַּעֲבוּר שֶׁהַדָּבָר שֶׁיִּוָּדַע בְּהֵקֵשׁ* לֹא יִמָּלֵט מֵחֲלֻקָּה: אִם שֶׁיִּהְיֶה נוֹדָע קֹדֶם-לְכָן, וְלֹא יִצְטָרֵךְ, אִם-כֵּן, אֶל הֵקֵשׁ; וְאִם לֹא הָיָה נוֹדָע, מֵהֵיכָן יֵדַע הָאָדָם שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הֵקֵשׁ? וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁנֵי-פָנִים בִּטְּלוּ הַיְדִיעָה, וְחָשְׁבוּ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ לָאָדָם יְדִיעָה בְּשׁוּם-דָּבָר נֶעְלָם.

אין כל ידיעה מגיעה מידיעה
אֲבָל הַמְאַמְּתִים* מִן הַפִּילוֹסוֹפִים בִּטְּלוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם, בְּשֶׁאָמְרוּ כִּי הָרִאשׁוֹנָה* לֹא תִתְחַיֵּב, כִּי לֹא יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר אֶל בִּלְתִּי-תַכְלִית כְּמוֹ שֶׁחָשָׁבוּ. לְפִי שֶׁאֵין כָּל יְדִיעָה מַגַּעַת תָּמִיד מִידִיעָה שֶׁהָיְתָה דְרוּשָׁה, כִּי כְבָר תַּגִּיעַ מִידִיעָה בִלְתִּי-דְרוּשָׁה וּבִלְתִּי-מַגַּעַת בְּהֵקֵשׁ, אֶלָּא מִידִיעָה שֶׁהִיא לָאָדָם בִּיסוֹדִיּוּת הַשֵּׂכֶל; כְּלוֹמַר: שֶׁמִּטֶּבַע הַשֵּׂכֶל שֶׁתִּמָּצֵא בוֹ יְדִיעָה-מָה*, לֹא הִגִּיעָה מִידִיעָה אַחֶרֶת. וְקָרְאוּ אוֹתָהּ יְדִיעָה שֶׁהִיא בִיסוֹד הַשֵּׂכֶל "מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנוֹת"*; רְצוֹנָם לוֹמַר: שֶׁהֵן רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ מִידִיעָה אַחֶרֶת, אֲבָל נוֹצְרוּ עִמּוֹ בְטֶבַע. וְאוֹתָן הַמֻּשְׂכָּלוֹת הֵן יְסוֹדוֹת לַחָכְמָה, כִּי מֵהֶן תִּשְׁתַּלְשֵׁל הַיְדִיעָה.

ידיעה בכוח ההקש
וְאֶל הַטַּעֲנָה הַשֵּׁנִית אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב, גַּם-כֵּן, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הָיָה נוֹדָע לֹא יִהְיֶה נוֹדָע לְעוֹלָם, כִּי כְבָר יִוָּדַע עַל-יְדֵי הֵקֵשׁ; אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם הַהֵקֵשׁ הָיָה הַדָּבָר יָדוּעַ-בְּכֹחַ בְּהַקְדָּמוֹת*, וְעַל-יְדֵי הַהֵקֵשׁ שָׁב יָדוּעַ-בְּפֹעַל. וְשֶׁהַשֵּׂכֶל יִגְזֹר* שֶׁהַגָּעַת הַיְדִיעָה עַל-דֶּרֶךְ זוֹ הִיא הַגָּעָה וִידִיעָה גְמוּרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי-דְרָכִים, שֶׁעַל-יְדֵיהֶם תַּגִּיעַ וְתִשְׁלַם הַיְדִיעָה, הֵם שֶׁנִּמְצְאוּ בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מִשְּׁעַת הַיְצִירָה, מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ וְיֵדַע כֵּיצַד הִגִּיעוּ לוֹ.
____________________________________
הַיְדִיעָה – הידיעה האנושית. לֹא תַגִּיעַ אֶלָּא – מבוססת על ידיעה קודמת. בִּלְתִּי-תַכְלִית – אין סוף. בְּהֵקֵשׁ – ההוכחה. הַמְאַמְּתִים – האמיתיים. הָרִאשׁוֹנָה – טענתם הראשונה שכל ידיעה מבוססת על ידיעה קודמת. מָה – מסוימת. מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנוֹת – אקסיומות. בְּכֹחַ בְּהַקְדָּמוֹת – ע"י הידיעות שבו יוכל להגיע להבנות אלו. וְשֶׁהַשֵּׂכֶל יִגְזֹר – השכל האנושי מחליט שזו אמת.


ביאורים

האם אפשר לומר שהאדם אכן 'יודע' את הידיעות שהוא מייחס לעצמו? היו מהחכמים הקדמונים שטענו שלא. הם אמרו שכאשר מתוודע האדם לעניין מסוים, הידיעה החדשה בהכרח מתבססת על ידיעה הקודמת אליה. אך מהיכן הגיעה הידיעה הראשונית? אם הכל מתבסס על אותם יסודות לא-ידועים, לא נוכל להגדיר את הידיעות שלנו – כידיעות.
הטענה השנייה היא לגבי היקש – הוכחת דבר באופן מוחלט. הפילוסופים טוענים שלא ניתן להגדיר ידיעה כנכונה, גם אם מוכיחים אותה. הסיבה לכך מורכבת משתי אפשרויות: אפשרות אחת היא שהאדם כבר ידע אותה, ואז אין שום חידוש בדבר, ואין משמעות להוכחה. אפשרות שניה היא שהאדם לא ידע ידיעה זאת עד כה, ואם-כן – על בסיס מה הוא הוכיח את הוכחתו? חייבת להיות ידיעה ראשונית שעל גביה נבנית ההוכחה.
אמנם הפילוסופים ביטלו טענות אלו. לדעתם, נכון הדבר באופן כללי שידיעה מתבססת על ידיעה אחרת. עם זאת, ישנה ידיעה ראשונית שאינה תוצר של חקירה או היקש שכלי של האדם. ידיעה זו היתה ביסוד השכלת האדם, ונקראת גם: 'מושכלות ראשונות'. ידיעות אלו נקראו מושכלות ראשונות מכיוון שלא הגיעו מידיעות אחרות (שאז היו נקראות 'שניות' או 'שלישיות').
את הטענה השנייה הם דחו, בהסבר שאותן ידיעות ש'נולדות' על ידי היקש, אמנם היו כבר קודם בהשכלת האדם, אך היו בכוח . על ידי ההיקש אותן ידיעות הוגדרו והובהרו לאדם ונהיו ידיעות בפועל .

הרחבות
• הכחשת הידיעה
וְאָמַר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיַּשִׂיג לֵידַע. רבי יוסף אלבו מביא שישנם חכמים מימי קדם שטענו שאין לנו אפשרות להשיג בשכלנו את ריבונו של עולם.
כעין דעה זו מביא רבנו סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות; אולם בשונה מטענת הקדמונים המובאת בספר העיקרים המתבססת על חישוב פילוסופי - תלות הידיעה בידיעה קודמת, הטענה המובאת בשמם ברס"ג היא בעיקרה חוסר יכולת של האדם להשיג את האמת לאמיתתה. רס"ג מכנה את תפיסתם 'דעת העמידה', כיוון שהם מעדיפים להישאר במקום מאשר לחקור ולהגיע לאמת: "אלה האנשים חשבו, כי האמת הוא שיעמוד האדם ולא יאמין בדבר, כי אמרו: כי העיון רב ספקות. כמו הברק הלוהט לא ייאצר ולא ייתפס וראוי שנעמוד מהאמין " [מאמר ראשון, הדעת השתים עשרה]. בעל שביל האמונה מסביר שכמו שהברק מאיר את שמי הלילה לרגעים מועטים ונגוז, כך גם החקירה, יכולה להאיר רגע מסוים אבל לאחר רגעים מועטים היא נעלמת והאדם נשאר בספק. לכן עדיף להישאר במקום קבוע ויציב מאשר לחקור ולהגיע לספקות.
רס"ג מוכיח שתפיסתם אינה אמיתית, אלא מעין 'בריחה' מהתמודדות שכלית במקומות בהם היא אינה נוחה. הרי במקרים רבים הם צריכים לפעול במהלך חייהם בעזרת השכל, כדי להבין מהי הדרך הנכונה לפעול, והם נעזרים בהשגה האנושית השכלית למרות מוגבלותה. כמובן שטענתו אינה מתמודדת עם הטענה הפילוסופית של הקדמונים המובאת בספר העיקרים.

לרפואת פול שאול בן רבקה ג'ואן הי"ו
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il