ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה יצחק בן איריס
מֵעַתָּה, מַה שֶּׁאָמְרוּ רז"ל בְּסוֹף מַכּוֹת [כג:]: דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְלַאי: תַּרְיַ"ג מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינָי. בָּא דָוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת-עֶשְׂרֵה, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים טו, א-ב]: "יְיָ, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וכו' הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק". בָּא יְשַׁעְיָהוּ [לג, טו] וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים" וגו'. בָּא מִיכָה [ו, ח] וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָה-יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ". בָּא חֲבַקּוּק [ב, ד] וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וכו' — אֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי בַעֲשִׂיַּת אַחַת-עֶשְׂרֵה מִצְווֹת אוֹ שֵׁשׁ אוֹ שָׁלֹשׁ יִקְנֶה מִן הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי הַמַּדְרֵגָה שֶׁתֻּשַּׂג מִצַּד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ שֶׁבָּהֶן יִקְנֶה מַדְרֵגָה-מָה מֵהַשְּׁלֵמוּת וְלֹא בְּפָחוֹת; אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַנְּבִיאִים הָיָה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים — כּוֹלְלִים מִצְווֹת רַבּוֹת מֵהַתּוֹרָה וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי-אָדָם עוֹשִׂים — כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵיהֶם יַשִּׂיג הָאָדָם מַדְרֵגָה גְדוֹלָה מֵהַשְּׁלֵמוּת. כִּי לְמַה* שֶּׁיִּקְשֶׁה עַל כָּל אָדָם לְהַעֲמִיס עַל-עַצְמוֹ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְגַם יִקְשֶׁה עָלָיו לַעֲשׂוֹת מִצְוָה כְתִקְנָהּ מִכָּל הַצְּדָדִים, עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בְּזֶה-הַמַּאֲמָר [פרקים כח-כט], הָיְתָה כַוָּנַת כָּל הַנְּבִיאִים לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים, שֶׁעַל-יְדֵיהֶם תֻּשַּׂג מַדְרֵגָה גְדוֹלָה מֵהַשְּׁלֵמוּת, קְרוֹבָה לַמַּדְרֵגָה הַמֻּשֶּׂגֶת עַל כְּלָל-הַמִּצְווֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲלֶה לְמַדְרֵגָה כָמוֹהָ.
____________________________________
לְמַה – מפני.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
103 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ב'
104 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ג'
105 - מאמר שלישי פרק ל' חלק ד'
טען עוד
למדנו שהאדם קונה על ידי חלק מהמצוות מדרגה בעולם הבא, אם גבוהה אם פחות, ועל התנאים לקניית אותה המדרגה. על פי זה נוכל לבאר את דברי הגמרא במסכת מכות, שהנביאים צמצמו כביכול את מספר המצוות.
מעיון ראשוני היה נראה כביכול שדוד, ישעיהו ושאר הנביאים מוצאים אלטרנטיבה לתרי"ג המצוות: שלוש עשרה מצוות, שש, שלוש ואחת. אולם, כעת, בהסתמך על מה שלמדנו, מתברר שנביאים אלה ניסו לעזור לעם להשיג מדרגה גבוהה ככל הניתן בפחות מאמץ.
קשה לקיים את כל המצוות, לכוון את כל הכוונות ולהקפיד לחזור ולקיים שוב ושוב מצוות שכבר קוימו. אשר על כן רצו הנביאים למקד את עם ישראל, כך שיוכלו להשיג בקיום מספר מצוות מועט וממוקד, מדרגה גבוהה וכוללת ככל שניתן. מתוך ההבנה שרק על ידי כל תרי"ג המצוות תושג המדרגה הגבוהה ביותר, ניסו הנביאים לכלול את התרי"ג בכללים הכוללים כמה שיותר מצוות, ולהדריך את העם להתמקד ולאחוז באלו הכללים. מטרת כללים אלו, אינה להפחית את כמות המצוות, אלא לכוון את העם לכל התרי"ג דרך מספר מועט וממוקד של מצוות. כאשר אנו אומרים לאדם שעליו להתמקד במספר עניינים מרכזיים ולהתקדם בהם, כגון: חסד, משפט ומצוות שבין אדם למקום כדברי מיכה, אזי יוצרים אנו מצב בו נפשו של האדם תפוסה סביב עבודת ה'.
הרחבות
בא דוד והעמידן על אחת עשרה
קְרוֹבָה לַמַּדְרֵגָה הַמֻּשֶּׂגֶת עַל כְּלָל־הַמִּצְווֹת. רבנו מאיר הלוי מפרש את דברי רבי שמלאי בדרך זו: מי שמקיים את כל התורה זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת להתגבר על היצר הרע ולהישמר מהרהורים רעים, ובזכות כך מגיע לעולם הבא בלי חטאים. אך מי שאינו מקיים את כל התורה אינו זוכה לשמירה זו אפילו אם יש לו רוב זכויות. כשראה דוד המלך שהדורות מתמעטים מבחינה רוחנית, קבע מציאות חדשה בכוח תפילתו שבה גם מי שמקיים את אחד עשר המצוות שמנה– זוכה לשמירה זו. בדומה לכך קבע ישעיהו שש מצוות וכו'. וברור שאין הכוונה לפטור מוחלט משאר מצוות התורה. (מובא בעין יעקב, מכות, הכותב כא). רבי יוסף אלבו לא הזכיר את השמירה האלוהית עליה דיבר רבנו מאיר, אך גם לא פירט את משמעות המדרגה הגדולה שניתן להשיג על ידי כלל המצוות שמנו דוד וישעיהו והבאים אחריהם. הסייעתא דשמיא והשמירה האלוהית מביאים את האדם למדריגה גדולה מן השלמות. אם-כן ניתן לראות את פירושי הראשונים כמשלימים זה את זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
