ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).
עובדה זו לא הפריעה לחז"ל לקבוע, ללא חולק, כי ברית בין הבתרים שמופיעה בפרשתנו, שלשה פרקים מאוחר יותר התרחשה, חמש שנים קודם לכן, כאשר אברהם היה בן שבעים שנה. ואם יתרץ המתרץ כי ברית בין הבתרים נכרתה עם אברהם קודם עלייתו ארצה, בהיותו בחרן או באור כשדים, תשובתו מצויה בצידו.
שלש פעמים מדגיש הכתוב כי ברית בין הבתרים נכרתה בארץ ישראל, כפי שמפורש:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ:.. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה ... בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית ט"ו ז, טז, יח).
גם בתוך פרשיה זו מצויה אינפורמציה היסטורית, כביכול, שנאמר:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שם, שם יג).
שנכנסת תחת ההגדרה של חז"ל בסדר עולם רבה (עיינו כדוגמא פ' טז) ובעוד מקומות שם מופיעים פסוקים מעין אלה, תחת הכותרת: "אפשר לומר כן!?", בתמיה! שהרי לכל אחד ברור שעם ישראל לא היה משועבד במצרים במשך ארבע מאות שנה.
אם כך, לַכָּתוּב שיטה דידקטית, עקבית ועקרונית לכתוב תאריכים בדרך שתתמיה ותביא להעמקה, שהרי אי אפשר לקבלם כפשוטם.
ננסה להסביר מה פשר תופעה זו.
רבים מנסים ללמוד מספר התנ"ך, שניתן לנו כמתנה משמים (ברמות השונות של תורה, נביאים וכתובים), את תולדות כדור הארץ וההיסטוריה של האנושות. הם מנסים להבין את סדר המאורעות מסדר הכתובים.
תפיסה זו סובלת מסתירה פנימית, שהרי תחת ממשלת הזמן נמצאת רק המציאות החומרית. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הפועלת על פי חוקי הפיזיקה. כשאין חומר (ואין אנרגיה) אין זמן. לעומת זאת התורה, הנבואה ורוח הקודש בוודאי מדריכים את האדם מהבחינה הרוחנית, נשמתית. הנבואה איננה נותנת בשום מקרה הנחיות לטיפול בגוף או בצרכיו. הנבואה מדריכה אותנו כיצד להתעלות מבחינה רוחנית ואיך אפשר וצריך לחיות חיים בעלי משמעות, חיים עם תוכן רוחני. חיים שמבוססים על יראת שמים, יראת הרוממות שמביאה לידי חיים שבנויים על עקרונות החסד, הצדק והמוסר. לכן, אין זה פלא שהכלל היותר חזק, לאורך כל התנ"ך, הוא: "אין מוקדם ומאוחר". אין כמעט תיאור של מאורע בתנ"ך הכתוב לפי סדר הזמנים של ההתרחשויות (אף על פי שהרמב"ן עושה מאמצים, שלא כמו פרשנדתא רש"י, שלא להשתמש בכלל זה).
זו כנראה גם הסיבה לכך שכותרות כרונולוגיות רבות לאורך התנ"ך כתובות בשיטה של "אפשר לומר כן?!" תימא!
כתיבה מסוג זה משדרת מסר חשוב ועקרוני. התנ"ך איננו תחת ממשלת הזמן מכיוון שהוא עוסק ברוחניות ולא בעולם החומר.
הבה נפנים מסר זה, נחפש יחד את הדרך לחיים יותר טובים, יותר נעלים, יותר צודקים על בסיס של אמת ושלום. חיים של מתן משמעות רוחנית גם לצדדים הגשמיים של המציאות. חיים שבהם לא נחיה תחת ממשלת הזמן אלא ניתן משמעות ונקדש את החיים והזמנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
