ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תוספות (ד"ה כל כהן) דנו בדברי רש"י בשם רבו, שאם הכהן נטל את ידיו בבוקר, אינו צריך ליטול ידיו גם לברכת כהנים. תוספות דוחים שיטה זו: א. בגמרא משמע שנטילה הידים צריכה להיות סמוכה ממש לנשיאת הכפיים. ב. אם היה מדובר בגמרא על כהן שלא נטל ידיים בבוקר זה, לאותו כהן אסור היה גם להתפלל. לכן מסקנת התוספות היא שכהנים צריכים ליטול ידיים זמן קצר לפני נשיאת כפיים, ושיעור זה הוא עד כדי הילוך 22 אמה.
באר שבע (בחידושיו למסכת) תירץ את קושית התוספות השנייה, שיתכן שבגמרא מדובר שנטל ידיו בבוקר ולאחר מכן הסיח דעתו, כך שמותר לו אמנם לדבר בדברי תורה ולהתפלל, אך עדיין אסור לו לישא כפיים. אך אם לא הסיח דעתו, יכול הכהן לסמוך על נטילת הידים שבבוקר גם לצורך נשיאת כפיים.
רמב"ם (תפילה טו, ה) כתב: 'טומאת הידים כיצד? כהן שלא נטל את ידיו לא ישא את כפיו, אלא נוטל את ידיו עד הפרק כדרך שמקדשין לעבודה ואחר כך מברך שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ד''. ודייק בית יוסף (קכח, וכסף משנה שם) מדבריו שצריך נטילת ידיים רק אם הידיים היו טמאות.
כמו כן, בית יוסף (סימן קכח) הביא בשם רבי אברהם בן הרמב"ם, שלדעת הרמב"ם ניתן לסמוך על נטילת הידיים בבוקר, ורק אם הכהן הסיח דעתו מנטילת הידיים של הבוקר הוא צריך ליטול ידיים פעם נוספת. גם רדב"ז (ב, תשעח) כתב שהמנהג במצרים היה שלא ליטול ידיים בנשיאת הכפים של תפילת שחרית, ורק לנשיאת כפים של מוסף היו נוטלים , כי מן הסתם שהכהנים הסיחו דעתם מהנטילה. לדעתו, יש ללמוד זאת מדין קידוש ידיים ורגליים במקדש שנטילת ידיים לברכת כהנים דומה לו, ואם כהן מקדש ידיו ורגליו בבוקר הוא אינו צריך לעשות זאת שוב, אלא אם כן הסיח דעתו מקידוש הידיים והרגלים.
נראה שנחלקו הרמב"ם (ורש"י) ותוספות בהבנת מהותה ומטרתה של נטילת הידיים לברכת כהנים: לדעת הרמב"ם נטילת ידיים לברכת כהנים לא נועדה לתוספת קדושה ואינה מהווה דין בנשיאת כפיים, אלא מטרתה לסלק מעכבים. כוונת הפסוק 'שאו ידיכם קודש' היא שהידיים צריכות להיות נקיות וקדושות מכל לכלוך, לכן אין כל צורך ליטול ידים אם הידיים נקיות משחרית. אף שבפסוק מופיעה המילה 'קודש', כבר מצאנו שהחיוב בנטילת ידים בסוף הסעודה- מים אחרונים - נלמד מהפסוק 'והייתם קדושים', אף שמטרת אותה נטילה רק להסיר לכלוך. לעומתו, התוספות הבינו שנטילת ידיים לברכת כהנים היא דין בברכת הכהנים, ולכן חובה ליטול ידים לפני הברכה, גם אם הכהן נטל את ידיו בבוקר. הפסוק 'שאו ידיכם קודש וברכו' מלמד דין מיוחד לגבי ברכת כהנים, שצריכה להעשות רק אחרי נטילת ידיים ייעודית.
שולחן ערוך (סעיף ו) פסק אמנם כשיטת שאר הפוסקים שיש ליטול ידיים לברכת כהנים גם אם נטל ידיו בבוקר, אך כתב המשנה ברורה (סק"כ) שאף על פי כן, אם הכהן יודע שלא יימצאו לו מים לקראת ברכת הכהנים, הוא יכול לסמוך על נטילת הידיים בבוקר כשיטת הרמב"ם.
סיכום: נחלקו הדעות ביחס לנטילת ידים לברכת כהנים, האם כחלק מדיני ברכת כהנים צריך לנטול ידיים גם כשהן נקיות וטהורות, או שרק כהן שהסיח דעתו מנקיון הידים וטהרתן צריך לנטול ידים לפני הברכה. להלכה יש ליטול ידיים, אולם במקרה הצורך יש לסמוך על השיטות המקילות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
