ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
לפני שנדון במשמעות הגבולות, נטעים את העניין שהתקשו בו רבים, מדוע המשניות בגיטין פותחות באדם שהביא גט מחו"ל לארץ ישראל, עוד לפני שהן מתארות מהו גט?
נציין שמבחינה רוחנית הקשר בין עם ישראל לקב"ה משול לקשר שבין איש ואשה במקומות רבים בנביא, והיו שאמרו שהקב"ה נתן גט לעם ישראל (ישעיה נ, א). באותו הקשר גם אגדות החורבן נמצאות דווקא במסכת גיטין (דפים נו - נט).
אמנם, כבר בתחילת מסכת גיטין, שמתארת את האפשרות לפרק קשר בין איש לאשתו, מצוינים גבולות ארץ ישראל על מנת לומר שהקשר בין עם ישראל לקב"ה ולארצו לא נפסק וממשיך בכל עוז.
א. משמעות הערים המוזכרות במשנה
במשנה נאמר: רבי יהודה אומר: מרקם למזרח, ורקם - כמזרח, מאשקלון לדרום, ואשקלון - כדרום, מעכו לצפון, ועכו - כצפון; ר"מ אומר: עכו - כארץ ישראל לגיטין.
האם עיר אחת מספיקה לציין את הגבולות של כל הארץ? הרי לציון גבולות נדרש לשרטט מפה, ומפה כזו היא כמעט תמיד אינה ריבועית, ואם כן מה משמעותן של נקודת ציון בכל צד? הרב אשתורי הפרחי (כפתור ופרח יא) כתב שהמשנה בגיטין ציינה את פינות ארץ ישראל כשהפינה המזרחית דרומית אינה צריכה לציון, כיון שהיא ידועה - ים המלח.
חזון איש (שביעית ג, כו) העיר שגבולות אלה אינם עוזרים הלכה למעשה משום שברור שארץ ישראל אינה מרובעת, ולכן אף שהמשנה ציינה את הערים הללו, מכל מקום הלכה למעשה צריך לבדוק כל מקום היכן הוא נמצא בפועל. בברייתות אחרות (למשל בתלמוד ירושלמי שביעית ו, א) מובאות רשימות ארוכות של ערים המציינות את גבולי ארץ ישראל. אך הוא מתקשה בדברי הרמב"ם (הלכות תרומות המובא להלן) שהעתיק את המשנה בגיטין לעניין גבולות הארץ בהלכות מצוות התלויות בארץ.
ב. באיזו תקופה עסקה המשנה?
שתי תקופות עיקריות מסמלות את גבולות ארץ ישראל - כיבושי יהושע והעולים לארץ ב'כיבוש עולי מצרים', ותקופת התיישבות העולים בזמן עזרא ובית שני, שמכונה 'עולי בבל'. נשאלת השאלה, לאיזו מהתקופות מתייחסת המשנה ודנה לעניין דיני גיטין.
תוספות (ד"ה ואשקלון) מציינים מספר פעמים כי הגבולות המוזכרים במשנה אינם גבולות כיבושי 'עולי מצרים' אלא כיבוש 'עולי בבל'. כך גם כתבו תוספות רא"ש תוספות רי"ד והרא"ש שהמשנה עוסקת בגבולות כיבושי 'עולי בבל' הרלוונטיים לימי המשנה, ולא לכיבושי עולי מצרים.
אמנם הרמב"ם (תרומות א, ז - ח) העתיק את גבולות המשנה וכתב עליהן 'אי זו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים'. כלומר, שגבולות המשנה הם גבולות עולי מצרים.
דברי הרמב"ם לכאורה תמוהים משום שמדוע שהמשנה תציין את גבולות עולי מצרים בעוד שהגבולות המשמעותיים לעניין גיטין הם גבולות עולי בבל, שהיו נוהגים בזמן המשנה. כך מקשה גם הרב שלמה זלמן אויערבך (מעדני ארץ תרומות א, ז) והוא מביא שבספר תבואת הארץ שינה את גירסת הרמב"ם וגרס ברמב"ם שאלו הגבולות הם גבולות 'עולי בבל'. פירושים אחרים נאמרו בדעת הרמב"ם (הרב רבינוביץ בספרו יד פשוטה שטרם נדפס אינו משנה את הגירסה, אך בהסבר הרמב"ם הוא מסביר שכוונתו לגבולות השייכים גם לעולי מצרים וגם לעולי בבל).
ג. האם ניתן ללמוד מדברי המשנה למצוות התלויות בארץ?
מדברי הרמב"ם ניתן ללמוד שגבולות המשנה לעניין גיטין נקבעו על פי גבולות כיבושי עולי מצרים (או לפי הבנות אחרות - עולי בבל) התקפים גם לגבי מצוות התלויות בארץ. אך הרב יעקב עמדין בספרו מור וקציעה (סימן שו ד"ה ברם השני) כתב שדברי המשנה עסקו רק בעניין גיטין, ולא בעניין מצוות התלויות בארץ.
מהגמרא עצמה (ז ע"ב) שהביאה ברייתא העוסקת בעניין טומאת ארץ ישראל ומצוות התלויות בארץ כסתירה למשנה בעניין הגבולות מוכח שגבולות המשנה מתארות גם את גבולות ארץ ישראל לענייני מצוות התלויות בארץ. וכן מהרמב"ם שהובא לעיל, נראה שלא כרב יעקב עמדין.
לשיטת תוספות שגבולות המשנה מציינות את גבולות ההתיישבות בימי הבית השני, כי אז הגיוני שאותם הגבולות מציינים גם את הגבולות לעניין מצוות התלויות בארץ, שחיובן תלוי בגבולות ההתיישבות, וגם לעניין גיטין, שההבדל לעניינם בין ארץ ישראל וחו"ל הוא בבקיאות של התושבים בדינים, מה שתלוי בגבולות העיקריים של התיישבות היהודים בתוך תחומי ארץ ישראל.
סיכום:
א. הערים המוזכרות במשנה הינם פינות בלבד של מפת הארץ, ולא ניתן לבנות מהם מפה שלימה.
ב. דעת רוב הראשונים היא שהמשנה מתארת את גבולות הארץ בזמן 'עולי בבל' - בית שני, ולא בזמן 'עולי מצרים' - בית ראשון.
ג. נראה שלמרות שיש הטוענים שגבולות אלו רלוונטיים רק לעניין גיטין, הגבולות משמעותיים להלכות רבות נוספות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













