ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
-ח- 189 וְאַחַר אֵלֶּה הַשִּׁבְעָה, אֲנִי רוֹאֶה לִזְכֹּר דָּבָר שֶׁהֵם אוֹמְרִים* יִרְחֲבוּ בּוֹ הַדְּבָרִים. וְהוּא שֶׁהֵם אוֹמְרִים כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה סִבַּת הַאֲמִין בְּמֹשֶׁה הַעֲמִידוֹ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, כֵּן חִיֵּב שֶׁתִּהְיֶה הַסִּבָּה לְהַאֲמִין בְּזוּלָתוֹ* הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים. וְתָמַהְתִּי בְּעֵת שָׁמְעִי זֶה תֵּמַהּ גָּדוֹל, הוּא שֶׁסִּבַּת הַאֲמִינֵנוּ בְּמֹשֶׁה לֹא הָיְתָה הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים בִּלְבַד, אֲבָל סִבַּת הַאֲמִינֵנוּ בּוֹ וּבְכָל נָבִיא שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ תְּחִלָּה* אֶל מַה שֶּׁיֻּכְשַׁר*, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע דְּבָרוֹ וְנִרְאֶה אוֹתוֹ שֶׁיֻּכְשַׁר נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַמּוֹפְתִים עָלָיו, וְכַאֲשֶׁר יַעֲמִידֵם נַאֲמִין בּוֹ, וְאִם נִשְׁמַע טַעֲנָתוֹ מִתְּחִלָּתָהּ וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא תֻכְשַׁר, לֹא נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹפְתִים כִּי אֵין מוֹפֵת עַל נִמְנָע*. 190 וְהַדֶּרֶךְ בְּאֵלֶּה הַשְּׁנֵי עִנְיָנִים, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עָמְדוּ לִפְנֵי הַדִּין, וְאִם יִטְעֹן רְאוּבֵן מַה שֶּׁאֶפְשָׁר כָּמוֹהוּ כְּאִלּוּ אָמַר יֵשׁ לִי עָלָיו אֶלֶף דִּינָר, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַדַּיָּן עֵדִים וְכַאֲשֶׁר יָעִידוּ הָעֵדִים יִתְחַיֵּב לוֹ הַמָּמוֹן, וְאִם יִטְעֹן עָלָיו מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר כְּאִלּוּ אָמַר יֵשׁ לִי עָלָיו חִדֶּקֶל*, תִּהְיֶה טַעֲנָתוֹ מֵעִקָּרָהּ בְּטֵלָה שֶׁאֵין חִדֶּקֶל בִּרְשׁוּת אָדָם, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַדַּיָּן עֵדִים עַל זֶה. 191 כֵּן הַדֶּרֶךְ עִם כָּל טוֹעֵן בִּנְבוּאָה, אִם יֹאמַר לָנוּ שֶׁאֱלֹהִים מְצַוֶּה אֶתְכֶם שֶׁתָּצוּמוּ יוֹם כָּךְ, נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אוֹתוֹת וְכַאֲשֶׁר נִרְאֶה אוֹתָם נַאֲמִין וְנָצוּם, וְאִם יֹאמַר אֱלֹהַי יְצַוֶּה אֶתְכֶם בְּנִאוּף וְלִגְנֹב אוֹ שֶׁהוּא מוֹדִיעֲכֶם שֶׁיָּבִיא מֵי הַמַּבּוּל אוֹ שֶׁבָּרָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּשָׁנָה בְּלִי מַחְשָׁבָה, לֹא נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אוֹת, מִפְּנֵי שֶׁיִּקְרָאֵנוּ לְמַה שֶּׁלֹּא יַכְשִׁירֵהוּ הַשֵּׂכֶל אוֹ הַגָּדָה נֶאֱמֶנֶת*.
המביא מופת על דבר שאינו בשכל
192 וּכְבָר הוֹסִיף קְצָתָם* עַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְאָמַר: אִם לֹא יַשְׁגִּיחַ אֵלֵינוּ וְיַרְאֵנוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְנִרְאֶה בְּהֶכְרֵחַ, מַה נֹּאמַר בָּעֵת הַהִיא? עֲנִיתִיו כִּי נֹאמַר בָּעֵת הַהִיא, כַּאֲשֶׁר נֹאמַר בְּמִי שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עַל עֲזִיבַת מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּשִׂכְלֵנוּ מִטּוּב הַצֶּדֶק וּגְנוּת הַכָּזָב וְהַדּוֹמֶה לָזֶה. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר* כִּי גְּנוּת הַכָּזָב וְטוּב הַצֶּדֶק אֵינָם מִדֶּרֶךְ* הַשֵּׂכֶל, אֲבָל הֵם מִדֶּרֶךְ הַצִּוּוּי וְהָאַזְהָרָה, וְכֵן מְנִיעַת הָרְצִיחָה וְהַנִּאוּף וְהַגְּנֵבָה וְהַדּוֹמֶה לָהֶם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא אֶל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵקֵל טָרְחוֹ מֵעָלַי* וְלֹא הֻצְרַכְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
37 - לימוד שבועי באמונה ג- ט אדר ב תשע"ו
38 - מאמר שלישי חלק ט"ו
39 - מאמר שלישי חלק ט"ז
טען עוד
ביאורים
189 -ח - הסבר פסוקים הנראים כסותרים את נצחיות התורה.
לאחר שאותם אנשים הקשו שבע קושיות שאותם תירץ רבנו לעיל, הם הקשו קושיה אחת אשר חשבו שבכוחה להכריע את הדיון: כשם שהאמנו במשה בגלל האותות והמופתים שעשה, כך עלינו להאמין לכל אדם שיבוא ויעשה אותות ומופתים (וכוונתם לאותו האיש). התשובה היא, שהאמונה במשה אינה מתחילה מן האותות והמופתים שעשה, אלא שלאחר שהוא אמר דברים שהגיוני שנאמרו על ידי ה', הוא הוכיח את היותו נביא בעזרת האותות, אך אדם שיאמר דברים שלא הגיוני שנאמרו לו בנבואה, איננו מתייחסים לדבריו כלל גם אם יעשה אותות.
190 משל למה הדבר דומה? לאדם התובע את חברו לדין. אם הוא תובע תביעה הגיונית, למשל מאה שקל, יבקש ממנו השופט הוכחות לכך, ואם הוא יביא הוכחות ברור שהשופט יאמין לו. אך אם הוא תובע דבר לא הגיוני, כגון את נהר החידקל, השופט לא יעבור כלל לשלב הראיות ולא ירצה לשמוע אותו, בגלל שבסיס הטענה איננו הגיוני.
191 הנמשל הוא, שכאשר נביא אומר שעלינו לצום יום שלם בגלל סיבה כל-שהיא, נדרוש ממנו אות ומופת, אך אם הוא אומר לנו שהוא קבל נבואה שמותר לגנוב ולזנות או דברים שהם נגד המפורש בתורה, כגון שעומד לרדת עוד פעם מבול או שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם במשך שנה, לא נבקש ממנו אות, משום שהנבואה עצמה אינה בת קיום.
192 והוסיפו קצתם לשאול – אף אם לא נבקש ממנו אותות ומופתים, מה נעשה אם הוא יעשה אותות ומופתים, הלא הבחינה של נביא היא עשיית האותות, והרי הוא עשה אותות? התשובה היא, שאין להאמין לכך כמו שאין להאמין לאדם האומר על דברים שברור לכל שהם מגונים, שהם טובים, גם עם יעשה אותות ומופתים על כך.
על תשובה זו השיבו לרבנו שהשכל אינו קובע איזה דבר הוא ראוי ואיזה מגונה אלא שהדבר שעליו מצוה הנביא הוא הטוב והדבר שאותו הוא מרחיק הוא הרע (ואם כן יש לקבל את כל דברי מי שעשה אותות). עם טענה זו, אומר רבנו, אין צורך להתמודד כלל מרוב שכלותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
