ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי'
שלושת מימדי הפתיחה
בפסוק שממנו נלקח שם הפרשה מבוטאים סביב ענין התרומה שלושה מימדים הקשורים יחד.
הגם שלכאורה התרומה היא ענין ברור, תרומה כספית לבנין המשכן, הרכב המילים בפסוק מספק מימדים נוספים, מורכבים, עמוקים ויסודיים לתורה בכללותה.
שלוש מילים שונות מבססות שלושה עיקרים שונים ואך טבעי הוא ששלושה ענינים אלו מקיפים את דרכי הפרשנות השונות סביב ענין התרומה.
המימד האחד – התרומה
הבט זה של הרמת התרומה על ידי ישראל מבטא מהפך משמעותי שפּה ניבט לראשונה לעינינו מאז נלקחנו לעם ה': המעבר ממצוּוה לשותף!
הקב"ה לקח את ישראל ממצרים 'ביד חזקה ובזרוע נטויה' – בעל כורחנו. גם האותות והמופתים כמו 'שותלים' את גדולת הבחירה תחתיה ומכווצים את מרחביו הרוחניים של האדם. מערכות הציוויים והמצוות שבאו בָּסערה מתוך הענן גם הם מחלישים, מרַפים, ומאיימים עוד יותר את מראה ההר הכפוי על ראשיהם מלמעלה:
'חסרון יש ביראה מצד החיצוני שלה שהיא... עושקת מן האדם את תכונת גבורתו... ובזה מוֹנעת היראה, אפילו הא-להית, את שכלולו של העולם ואת שלימות צורתו של האדם' (הראי"ה זצ"ל, אורות הקודש ח"ד ע' תכ"א)
בתוך תוכו יודע כל איש ישראל שכך יהיה מעתה ועד לתיקון העולם המקווה .
והנה הקב"ה המצווה, המפעיל הגדול את הנפעלים הקטנים - משתף! מבקש, נראה כמו 'צריך' לתרומתם של ישראל. המהפך הרוחני והפסיכולוגי שעובר המצוּוה עקב התבקשותו לתת משלו מעמיד אותו בְּ'מקום' אחר משהיה בו, מקום של הערכה עצמית, אחריות ותחושות של בגרות ושותפות:
' ...ולאמר לציון עַמי אתה' - אל תקרי עמי, אלא עִמי, אנת בשותפו עמי'. (תיקוני זהר דף קיח/א)
המימד השני – התקדשות
את המילים 'ויקחו לי תרומה' מפרשים חז"ל על פי פשטות הפשט - 'ויקחו לי – אותי!'
כאן בא לידי ביטוי מימד חדש ושונה, מימד ההתקדשות בקדושה אלוקית שכמו 'נלקחת' אלינו על ידי בניית המשכן. מימד זה מובלט במדרשים: מטרת התרומה היא הקדושה העצמית של הנותן.
הא כיצד? משיבים חז"ל שהמלה 'לי' היא המחוללת הבנה זו:
'אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר 'ויקחו לי תרומה'.
משל למלך שהיתה לו בת יחידה. בא אחד מן המלכים ונטלה. ביקש לילך לארצו וליטול לאשתו, אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא. לפרוש ממנה איני יכול. לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי: שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי, שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי.
כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה. לפרוש הימנה איני יכול. לומר לכם אל תטלוה איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר: 'ועשו לי מקדש'. (שמו"ר פל"ג פסקה א').
משל למלך שהיתה לו בת יחידה. בא אחד מן המלכים ונטלה. ביקש לילך לארצו וליטול לאשתו, אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא. לפרוש ממנה איני יכול. לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי: שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי, שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי.
כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה. לפרוש הימנה איני יכול. לומר לכם אל תטלוה איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר: 'ועשו לי מקדש'. (שמו"ר פל"ג פסקה א').
וכך, מימד השותפות, המימד הראשון, נבלע באופקיו הרחבים של מימד הקדושה השני שלפיו על ידי התרומה מבקש הקב"ה שישראל יקחו כביכול אותו יתברך אליהם. כך מובאת לידי השלמה קומה נוספת: נתינתם של ישראל היא 'נתינה לוקחת', היא אמנם נותנת למשכן אך באופן מיוחד לוקחת: 'כשהמקבל אדם חשוב אז נחשב הנותן כמקבל' כדברי בעל הכתב והקבלה כאן, על פי חז"ל במסכת קידושין.
ענין זה הינו בבחינת בנין אב שבכוחו ללמד על כלל התורה והעולה למקיימיה שומרי מצוותיה.
והמימד השלישי – נדבה מצוּוַה
אלא שהנדבה וההתקדשות עשויים לרקום דימוי של 'קונים בלבד' לעבודת התורה. אם אנו הנודבים ברוב טובנו, וכיון שאנו המתקדשים, לרוב צדקתנו, הרי ממילא הבולטות האנושית עלולה לבצבץ ולהתרחב, והאדם כמו ינכס לעצמו את עניניה של תורה. לכך באה המילה השלישית – 'תקחו' את התרומה.
אכן, יש מימד של נדבה, אך ככל עניניה של תורה הם אינם יזומים אלא מוכתבים, ועל ידי כך, על ידי כך בלבד, מתקדשים – 'אשר קדשנו: במצוותיו'! לא אחרת.
כך מבטא הנצי"ב דרך זו:
'עיקר פירוש 'ויקחו לי' – בעל כרחם. ישבו שמאין וגבאין ליקח מכל אחד כפי הראוי... וגם מי שינדב ויפריש כופין להביא'.
וכשהחוש האידיאליסטי מוחה, אמאי כפייה בעת רצון ונדבה, משיבה התורה: על סמך רצון אדם לבדו נטולה האלוקות שבמעשה, וניטלת מידת הנצח ממנו. הצו האלוקי בונה את הקדושה ומחדיר להיסטוריה את רכיבי התורה לַנֵצח – וּלנצֵחַ.
וכשקומת הנצח והאלוקות מתקבלת על לב האדם הנודב מתקיים בנו גם הפסוק 'ושכנתי בתוכם'.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
חג החירות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
