ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
האחד אמר:
"אם בכיר ולקיש כחדא יינץ - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
כלומר, אם יהא חם בקרקע, ויצמח זרע הבכיר והאפילה יחד, חטים שנזרעו בראש החודש ושעורין שנזרעו עכשיו, סימן שזהו אדר, ואם לאו, אין זה אדר אלא שבט (ע"פ רש"י). יש שפירשו, אם ינצו יחדיו, זה שזרעוהו בשעת היורה עם זה שזרעוהו בשעת המלקוש, הרי זו עונת אדר, ואם לאו אינה עונת אדר (ע"פ קטע מתשובת ר' שרירא גאון, מרגליות הים, שם).
השני אמר:
"אם תור בצפר בתלג ימות, ובטיהרא בטול דתאינה ידמוך ישלח משכיה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם בבוקר יהא קור חזק עד שיהא השור קרוב למות מחמת הצינה, ובצהרים יגדל כוח החום עד שיהא השור מיצל בצל התאנה מחמת החום, ויפשיט עורו, כלומר יתחכך בתאנה מחמת החום (ע"פ רש"י). ויש שהסבירו סימן זה על תור וגוזל, שיתכנס בבוקר ויתחבא מחמת הצינה ויבוא לידי מיתה כשהשלג משיגו, ולעת הצהרים לא יוכל לקום בחמה אלא מבקש צל התאנה (ע"פ רש"ג).
השלישי אמר:
"אם קידום תיקוף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקיבליה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם כבר תשש כוח החורף כל כך, שכשתהא רוח מזרחית חזקה מאוד, והיא מביאה צינה, ואתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה, ונפיחתך קשה ומתגברת מן הרוח ומחממתה, זהו אדר (רש"י). ויש שפירשו, אם נמצאת רוח קדים עזה, ואעפ"כ יש צינה, שאדם נופח את לחייו לחממן, ויוצא הוא לקראת הרוח, זהו אדר (ע"פ רש"ג).
מה ניתן ללמוד מעדות שלושת רועי הבקר?
א. כל אחד מן הרועים נתן סימן היכר מרובד אחר בטבע. הראשון נתן מתחום הצומח: הזריעה המוקדמת והמאוחרת גדילות יחדיו בחודש זה, ולא הועילה הזריעה המוקדמת להיות קודמת בגידול. השני נתן סימן מתחום בעלי החיים, אם זה השור או התור, שבבוקרו של אדר קר להם עד מאוד, עד כדי מיתה, ואילו בצהרים החום מתגבר כל כך שהם אינם סובלים אותו. והשלישי נתן סימן מתחום האדם, האדם נאבק עם הרוח המזרחית הקרה, והוא מנסה להתגבר בנפיחת רוחו הפנימית החמה, על הרוח החיצונית הקרה והעזה.
ב. אף על פי שהסימנים ניתנו מרבדים שונים - הצומח, החי, והאדם, אפשר למצוא להם מכנה משותף לציון האופי המיוחד של חודש אדר: יש בו ניגודים וסתירות, או התנצחות והתהפכות כוחות. לפי הסדר הרגיל המוקדם לזריעה, מוקדם לצמיחה, ואילו בחודש אדר המוקדם והמאוחר באין כאחד, כי האדמה לא התחממה כל ימות החורף ורק עתה עם התגברות החום באדר, צומחים יחדיו הבכיר והלקיש.
האופי הניגודי של אדר בא לידי ביטוי בתחושתם של בעלי החיים, הקור העז של הבוקר שייך לתקופת החורף, עד שבשלג כמעט קופאים החיים ונעצרים מפעילותם ומתכנסים פנימה. לעומת זה בצהרים מחממת השמש כמו בימי הקיץ החמים, עד ש"אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (תהילים יט, ז), וכביכול, בעל החיים רוצה לברוח מעצמו, להתקלף מעורו מרוב חמימות. יוצא, שבחודש אדר משמשים כאחד קפאון החיים והתעוררותם.
אין לך סתירה גדולה מזו, שרוח קדים שתמיד היא חמה ומייבשת, הנה בחודש אדר היא קרה, אבל לא כמו בימי החורף שאין הרוח החמה שבאדם היוצאת מריאותיו, מסוגלת להתגבר על הרוח החיצונית ולחממה. הנה בחודש אדר תצליח הרוח הפנימית החמה להתגבר על זו החיצונית. אם כן מזג האוויר של אדר ממזג בקרבו גם מן הקור וגם מן החום, וגם פה מתוך התנצחות שבין הפנים והחוץ.
תהפוכות מאורעות החיים
לא רק בתופעות הטבע יש אופי מיוחד לחודש אדר, המלא בסתירות ובניגודים, אלא גם במאורעות החיים האנושיים בהיסטוריה היהודית ניתן להכיר את המיוחד לחודש זה. לא במקרה נזדמן חג הפורים דווקא לחודש אדר, כי בהתאם לאופי החודש הזה, המסוגל לכל התהפוכות והגלגולים השונים, התרחש בו נס הפורים. וכלשון הפיוט לפורים "כִּי פוּר הָמָן - נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ". הטלת הגורלות על ידי המן שנראית מקרית בהחלט, נתבררה בסופה של המגילה כמכוונת על ידי ההשגחה העליונה. סוד ה"ונהפוך הוא" של המגילה הוא, שכל מה שחשב המן כנגד ישראל נהפך כנגדו עצמו. הוא חשב שחודש זה, שבו נפטר משה, סימן רע הוא לישראל, והוא הזמן המתאים והראוי לביצוע מחשבתו הרעה, וטעותו הייתה, שלא ידע שבחודש זה משה גם נולד.
בסגולת חודש אדר - נמצא שיש בו פתחים להתחלה חדשה, לתקופת האביב, וכן יש בו פתחי גמר העונה, לציון סוף חודשי השנה ולסיום עונת החורף. על כן נמצא בחודש זה את החיים והמוות, את ההתחלה ואת הסוף. הלידה והחיים מצד אחד ואבדן וכליה בו מן הצד האחר. אורה ושמחה לזרע היהודים, אבלות ועצב לזרעו של עמלק. שני ההפכים משמשים כאחד בחודש זה. על המן התהפך מזלו למיתה ואבל, וישראל נושעו לחיים ולשמחה ולשלום. (בספרים הקדושים סידרו את האותיות הפשוטות שהן י"ב במספרן, לפי החודשים, וקבעו את האות ק' לאדר, שהיא תכונת הקופיות, ההתחפשות, המתאימה לחודש זה. "המליך אות ק' בשחוק וצר וכו' ואדר בשנה וכו'". (ספר יצירה ספ"ה, ועיין הסבר עניין זה ב'ליקוטי מאמרים', להגאון ר' צדוק הכהן, אות טז)
הבחינות השונות בהלכה
מאורע ידוע פחות בחודש זה, אבל מתאים לאופיו של החודש שיש בו ריבוי גוונים, הוא מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל: "על כן גזרו תענית בט' באדר על שנחלקו בו ב"ש וב"ה זה על זה". (טור ושולחן ערוך אורח חיים, סימן תקף) זוהי המחלוקת הראשונה שעליה נאמר: "אלו ואלו דברי א-לוהים חיים", כי הבחינות השונות של המציאות והצדדים המנוגדים שבראיית ההלכה, יש להם שורש בחודש זה, כי המציאות הגשמית יש בה בחינות שונות, וכל בית מדרש הדגיש את הבחינות השונות, אף כי פסק ההלכה פירושו, הכרעה לדבר היותר עיקרי שבמציאות. (על פי הסברו של המהר"ל, באר הגולה, באר א')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
