ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לָשֵׂאת* בְּדוּמִיָּה עַד כֹּה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ עוֹד. הַיְבֹשֶׁת* הַגְּדוֹלָה, שֶׁגָּרְמָה הָעֲזִיבָה הַכְּלָלִית שֶׁל אֵלֶּה הַיְסוֹדוֹת הַשְּׁלֹשָׁה*, גָּרְמָה לָנוּ כָּל הַתְּלָאָה הַנּוֹרָאָה* שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּמַרְעִידִים* עָלֶיהָ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּבְאַרְצוֹת הַגּוֹלָה. וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ כִּי אִם לָשׁוּב וּלְבַסֵּס אֶת עַמּוּד הַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית, תּוֹרַת הַהֲלָכָה שֶׁל תַּלְמוּד הַתַּלְמוּדִים* וְהַפּוֹסְקִים וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶם, עַל הַבָּסִיס הֶחָזָק שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים יַחַד, שֶׁרַק בְּהֵאָגְדָם יַחַד הֵם מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה. הַקַּבָּלָה, הַמּוּסָר וְהַחָכְמָה וְכָל מִקְצוֹעַ שֶׁבָּהֶם צְרִיכִים הֵם לְהֵעָבֵד כָּרָאוּי*, בְּכִשְׁרוֹן וּבִשְׁקִידָה, אָז יְגַלּוּ הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ אֶת אוֹרָם עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעַל כָּל הַחַיִּים כֻּלָּם. כָּל חֶמְדָּה, שֶׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב יָכוֹל לַחְשֹׁב, מְצוּיָה הִיא בַּהִתְאַגְּדוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת. וְיַעַן אֲשֶׁר יָמִים רַבִּים עָבְרוּ וְלֹא נִשְׁמַע דָּבָר זֶה מִפִּי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵרַבִּים הָיָה נִשְׁמַע גַּם כֵּן הַהֵפֶךְ מִזֶּה*, עַל כֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד שֶׁיֻּתַּן מָקוֹם לִדְבָרַי, דִּבְרֵי נַנָּס כְּנֶגֶד עֲנָקִים. אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי לְצֹרֶךְ הַנְהָגָה אֵינִי חָשׁ* עַל שׁוּם טוֹעֵן וְשׁוּם טַעֲנָה, וְהִנְנִי עָמֵל תָּמִיד בְּרַעְיוֹן, וּמְעַט בִּכְתָב וּבְמַעֲשֶׂה, אֵיךְ לְהַרְגִּיל אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הָאֵלּוּ מִתְנַתְּקִים זֶה מִזֶּה, וְיִהְיוּ תָּמִיד מְאֻחָדִים אַחְדוּת דּוֹדִים וְרֵעִים. אֲבָל אִם אָבוֹא לְהַכְרִיעַ אֲחֵרִים אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ לָדוּן בִּדְבָרַי עַל פִּי הַכְרָעוֹת דֵּעוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְנִתְלִים בְּאִילָנוֹת גְּדוֹלִים, מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל לָזֶה, עַד אֲשֶׁר יְעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם יִהְיוּ דָּבָר מוּבָן לַכֹּל...
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מַאֲמָרֵי מוּסָר, הַדְרָכָה (בְּלִמּוּד) לְבֵית הַוַּעַד, עמ' 294 )
______________________
לָשֵׂאת – לסבול את מניעת לימודי האמונה. הַיְבֹשֶׁת – היובש. הַשְּׁלֹשָׁה – הקבלה, המוסר, ההגיון השכלי. הַתְּלָאָה הַנּוֹרָאָה – של הפקרות ועזיבת התורה. וּמַרְעִידִים – ומזדעזעים. תַּלְמוּד הַתַּלְמוּדִים – לימוד הבבלי והירושלמי. לְהֵעָבֵד כָּרָאוּי – להילמד ברצינות. אֵינִי חָשׁ – איני חושש.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
66 - אמונה חלק ו'
67 - אמונה חלק ז'
68 - אמונה חלק ח'
טען עוד
ביאורים
בעבר עוד היה אפשר להכיל את הפיצול בין שלוש הגישות ללימוד אמונה. המאבק ביניהן גרם לכך ששלושת התחומים לא נלמדו באופן רציני ומעמיק. היום, לאחר שנים רבות שבהן לא עסקו בשלושת התחומים הללו, אי אפשר להסכים לפיצול הזה. החוסר בלימוד אמונה גרם לעזיבה גדולה של הדת. אנחנו חייבים לעסוק בשלושת התחומים, ולא להזניח אף תחום. דבר זה ייצור תפיסת עולם שלמה ומאוזנת, אשר המפגש אִתה ישיב את הבנים האובדים בחזרה ליהדות.
הרב קוק מודע לכך שדבריו הם חריגים ומחודשים, אך הוא לא יוצא נגד אף אחד, כדרכו, אלא מנסה לשלב את השיטות השונות בלימודו, במאמריו ובשיעוריו, ולחבר בין השיטות השונות. דרכו זו, שנקראת האחדות הכוללת , היא אחת מאבני היסוד במשנתו, ועליה הוא כתב רבות. דרכו של הרב קוק איננה לקחת שיטה אחת ועליה לבסס את כל משנתו – מכיוון שבדור הגאולה השקפה אחת איננה מספיקה. הרב קוק למד את כל השיטות ביהדות באופן מעמיק, ויצר תפיסת עולם המכילה את כל הגישות ביהדות. הוא לקח מכל גדול בישראל את יסודות משנתו, ובנה בניין חדש הכולל את הכול. צריך חכמה גדולה ועמוקה כדי לדעת מהם היסודות האמוניים של הבניין ומהן התוספות, ועל כך עמל במהלך כל חייו.
מלבד מה שהרב קוק שעשה כך בלימודו, הוא גם הִרבה לעורר ולעודד אחרים לימוד מעמיק ויסודי במרחבי התורה לגווניהם. הוא עסק בכך רבות כי ראה בכך תרופה למחלות הדור. הוא סבר שמתוך לימוד כל מרחבי האגדה על סוגיה וגווניה, יבואו עומקי דעת ודבקות בה'.
הרחבות
היחס לחקירות שכליות ביסודות האמונה בבורא
וְלֹא נִשְׁמַע דָּבָר זֶה מִפִּי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵרַבִּים הָיָה נִשְׁמַע גַּם כֵּן הַהֵפֶךְ מִזֶּה. הרב קוק כותב כאן, וגם בפסקה הקודמת, שיש לעסוק בקבלה, מוסר וחקירות שכליות באמונה, אולם מציין שהיו שהתנגדו לכך. גדולי ישראל נחלקו ביחס לחקירות שכליות בעיקרי האמונה, כגון קיום האל, ייחודו, קדמות העולם ועוד. רבנו בחיי כתב בהקדמתו לספרו חובות הלבבות שיש מצוה וחיוב לברר בהוכחות שכליות את ייחוד הבורא, ודרש זאת מהפסוק: "וידעת (=ידיעה ברורה) היום והשבֹת אל לבבך כי ה' הוא האלֹהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" [דברים ד, לט]. כמו כן, הרמב"ם והכוזרי עסקו גם הם בחקירות אלה.
אולם מנגד חלקו עליהם רבים. רבי נחמן מברסלב סובר שהאמונה של האדם צריכה להיות אמונה תמימה ללא חקירות: "עיקר האמונה הוא בלי שום חכמות וחקירות כלל רק בפשיטות גמור" [שיחות הר"ן, לג]. אחרים הוסיפו שהאמונה אמורה להתבסס על קבלה מאב לבן על אמיתות התורה [ספר הברית, מאמר דרך אמונה ז, וכן נראה מתשובות הרא"ש כלל כה].
ספר הברית (הרב פנחס אליהו מוילנא) כתב שיש בכך איסור, כיוון שייתכן שהאדם לא יצליח, בגלל קוצר דעתו, לברר את עיקרי האמונה, וייתכן ויגיע לכפירה בעיקרי האמונה [ספר הברית, מאמר דרך אמונה, כג]. הוא למד כך מדברי הרמב"ם: "פעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא, שמא אינו, ופעמים בתורה, שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות (=דרכי הלימוד) שידין בהם עד שידע האמת על בוריו, ונמצא יוצא לידי מינות. ועל ענין זה הזהירה התורה... 'ולא תתורו אחרי לבבכם'" [הלכות ע"ז ב, ג] (על פי הבנה זו, צריך לומר שהרמב"ם עסק בחקירות שכליות במורה נבוכים רק בעבור אנשים הנבוכים באמונתם מפני טענות הגויים, או בעבור תלמידי חכמים גדולים הראויים לעסוק במעשה בראשית, אולם הדבר אסור לשאר בני האדם. אמנם עיין בהקדמת הרב קאפח למורה נבוכים, שם חלק על הבנה זו).
אולם הרב קוק סבר שיש לאדם השלם לעסוק גם בחקירות השכליות וכתב: "מי שלבו שלם ביראת ה' באמת, ישתדל להיות טהֹר ידים וטהֹר לבב, ויוכל לטעום גם כן את הבהירות הפשוטה של נועם ה' השכלית, המתפשטת על פי השכל האנושי, שיש בה עונג של קדושה מיוחדת. ויצרף את החול אל הקודש". ודווקא מתוך החקירות בשכל האנושי יִווכח האדם, "כי מתוק מאוד האור האלהי הבא משפעת הקודש של התגלות אלהית, אשר בסוד ה' ליראיו (=תורת הנסתר), באין ערוך יותר מהנועם המוגבל, שיוכל ליתן השכל האנושי" [שמונה קבצים ו, מב]. השכל האנושי מוגבל, אולם התורה היא אין סופית.
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
