ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מפליאה לעיתים המחשבה על כך שישראל הנחים לבטח בשלווה באהליהם רחוק מול עינו הרעה של בלעם, אינם מודעים לעובדה כי ממש כעת מתנהלת מולם, מעליהם, מערכה רוחנית כבדה ומסוכנת.
מנגד למחנה ישראל עומד אדם, מקלל, מבקש להילחם באופן רוחני בעם ישראל, ואת זה יש לקחת ברצינות!
כי לולי שהתורה היתה מחזיקה בכך שיש חשש אמיתי בקללת בלעם היא לא היתה מייחסת לו כוחות משמעותיים ולא משייכת לו 'עין רעה'. גם הקב"ה לא היה מזכיר לישראל על כך את טובתו "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' " (מיכה פרק ו'), שעל כך אומרים חז"ל במסכת ברכות
"מאי למען דעת צדקות ה'? אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' ' מלמד שכל אותן הימים לא זעם" (דף ז')
משמע שה' אף שינה את הקביעויות הנצרכות לקיומה של המציאות על מנת שלא תפעל השפעתו של בלעם על ישראל.אם כן התורה מייחסת חשיבות גם למלחמה רוחנית כמו קללות, אפילו הן באות מפי גוי. זהו דבר הנכון לא פעם, אך הוא ודאי נכון כשמדובר על גוי כזה שזוכה ל'הערכה', גוי שמדורג גבוה במעמדו:
"ולא קם נביא בישראל כמשה" אבל באומות קם, ואיזה? זה בלעם בן בעור". (ספרי, ברכה פיסקא ט"ז)
אף המקובלים לא נמנעו מלדרג את נשמת בלעם גבוה בשורשיה של המציאות הרוחנית, אבל מצד השלילה והרע:
"אמר רבי שמעון, כל מלוי דבלעם חייבא תקיפין אינון... משה לית דכוותיה בכתרין עלאין בלעם לית דכוותיה בכתרין תתאין, דא בסטרא דקדושה ודא בסטרא דשמאלא" (זוהר חלק ג' דף קצ"ג/ב)
מכאן הצורך להתיחס בעומק לצד השני, שכוחו רב עוד יותר, צד הקדושה. הדיבורים הטובים, של תפילה, של תורה, דברים של לימוד זכות, כוחם רב ועצום שהרי 'מרובה מידה טובה ממידת פורענות'.תוצאות קשות
האות והעדות לכך שפעולת הקללה של בלעם מזיקה היא כשלונם העמוק של ישראל בסוף הפרשה, הנפילה עם בנות מואב, דבר שבא באופן ישיר מ'עבודתו' הרוחנית של אותו רשע, כפי שהסבירו בהרחבה מגדולי החסידות:
"דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת מולידים נאוף בהשומע. ויש שני מיני זווגים, היינו זווג דקדושה, הוא התקשרות לצדיקים ואל התורה ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדושה. וזווגים של עבירה, הנמשכים מדעת דקליפה. וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים, מוליד אוירים ארסיים של נאוף. והשומע ממנו הדבורים ונושם הנשימות, מכניס בגופו אלו האוירים. ולפיכך בבלעם שהיה מסתכל בדעת דקלפה, על ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של נאוף. לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר (במדבר ל"א): "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם". 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד נאוף במדין". (ליקוטי מוהר"ן סימן מ"ג)
משמעות הדברים היא קשה. עם כל כך שה' הוא הנותן דבריו בפיו של בלעם, ולמרות ש'כל אותם הימים לא כעסתי', ועם העובדה שהפרשה מסתיימת בהליכתו המבוזה של בלעם לביתו מעל פני בלק – מכל מקום 'פטור בלא כלום אי אפשר', ונזק משמעותי, עמוק ונורא בתוצאותיו אירע לעם ולהנהגתו הנבוכה עקב התפרצות הטומאה המחוצפת לתוככי מחנה ישראל הקדוש. משה וההנהגה בוכים בחוסר מענה ואפילו הקנאות של פנחס אינה עוצרת את הזועה בפחות מעשרים וארבעה אלף קורבנותיה.
הכנה והתמודדות
פרשיה דומה של השלכות מעשה רע על ישראל נמצאת לאחר חטא עכן בעת כיבוש הארץ, ואף שם, הדברים גורמים לשינויים רוחניים שרק מאוחר יותר מתגלה פרים הרע.
לאחר הכיבוש המוצלח של יריחו הכתוב מגלה לנו על פגימה אצלנו, בארץ, ותוצאותיה שבשמים: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן ... מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה' בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". עכן גורם לחרון אף ה' אך זה עדין לא ידוע למטה, אצלנו במישורים התחתונים, אבל תוצאות יש לו לחרון אף זה, והשלכותיו מובילות לזחיחות דעת, ככל עבירה שפגמיה משפיעים על הלכי הנפש ותוצאות הדבר פוגמות באדם ובמהלכיו. כך מתבשלת התבוסה בעי על ידי יועצים יהירים שדעתם זחוחה, ורק לאחר מכן על ידי התשובה, נהפך המהפך הרוחני ומושג הנצחון הממשי.
המודל הזה של החטא-השפעתו-ועונשו הוא בדגם מוקטן הנוסחה של הברית בין ישראל לאביהם שבשמים על פי התורה. העבירות של היחיד וכל שכן של הציבור פגיעתן רעה לחוטא וכן לעמו. אכן סגולתן של ישראל היא סגולה, ואין בכוחה של עבירה לשנותה, אך סגולת הנשמה היהודית וסגולתה של העבירה גם הן בעלות עצמה הנה, וגם אם אין הן יכולות לבטל את המעלה הישראלית, הן פוגמות בה, ומולידות חולשות, טעויות בשיקול הדעת, טשטוש בין טוב לרע ובין אוהב לאוייב, שכל אלו תולדות העבירה המטמטמת לבו של אדם. אפילו קדושתה הסגולית של הנשמה היהודית לא מסוגלת להזין אותה לבדה באופן בריא בלא תורה ומצוות, והיא ניזונית לרעה על ידי מחלות ומזיקים, עברות ואיסורים. כל אלו בהכרח מייצרים אוירה אחרת מסביב, חולשות 'בִּלְעַמיוֹת' המקיפות אותנו, ותפילה ותשובה, תורה וקדושה רק הן מסוגלות להסב את פני הדברים ממהלכם המזיק, 'ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה'.
מבחינת מהלך הענינים הזה, העונש על החטא הוא המוביל את התיקון, ותשומת הלב לקשר הקדוש בין ישראל לאביהם שבשמים מחייבת הקשבה לתגובות ה' עקב מעשינו, על מנת לתקן את הנדרש למען לא נהיה בבחינת הכלב השב על קיאו.
דוקא כאן הסכנה גדולה שלא לפענח נכון את דבר ה' אלינו, שלא נלך עמו קרי, אך עם הקשבה ורגישות נוכל להפך את הזדונות לזכויות, את הקללות לברכות, את כל הנגע לעונג ואת כל הפשע לשפע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
