ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
המסעדה, מיותר לציין, לא הייתה כשרה. לא רק שלא הייתה בה תעודת כשרות, אלא אפילו נמכרו שם סרטנים ופירות ים ממינים שונים ומגוונים.
השניים הזדעזעו מאד מכך שסטודנטים רבים, רובם ככולם יהודים, פונים למסעדה זו, יום אחרי יום.
במשך כשבועיים דיברו ביניהם על כך, עד שהחליטו לקום ולעשות מעשה. בעזרת כמה חברים, ובזכות כישוריו העסקיים של אהרון, הקימו מזנון עם בורגרים טעימים וריחניים ובשרים נוספים. כמובן שכל האוכל היה כשר למהדרין, והשניים העסיקו משגיח וטבח צמוד לצורך העניין.
מהר מאד השמועה עשתה לה כנפיים "מסעדה כשרה הגיעה לקמפוס"! וכך, בעיקר, בשיטת חבר מביא חבר, הצליחו השניים לכסות את העלויות ואף לגרוף רווחים.
תוך חודשים מועטים הפך המקום למקום מפגש קבוע בכל שעות היום והלילה, כאשר אריק ואהרון מוסיפים לתפריט מנות נוספות מפעם לפעם.
ערב אחד, קורא אריק לאהרון להתייעצות דחופה.
"ובכן, מה קרה?" שאל אהרון. "האם שמת לב לתאריך היום?" ענה- שאל אריק. משהשיב לשלילה, אמר אריק: "היום כג' תמוז. עוד מעט יחלו תשעת הימים. כפי שאתה וודאי זוכר, לא אוכלים בשר בתשעת הימים. מה נעשה עם המסעדה?"
"מה זאת אומרת? השיב אהרון "האם אתה חושב שכדאי להשבית את המסעדה במשך תשעת הימים? "אינני יודע" ענה אריק, "אני חושש שכל הסטודנטים שכבר הפסיקו לאכול במסעדה הטריפה יחזרו לאכול שם אם נשבית את המקום".
"מצד שני," אמר אהרון, "איך כיהודים יראי שמים, שמקפידים מאד במצוות, ומקפידים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, נוכל לעמוד כאן ולמכור בדיוק את מה שאסור?!"
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א: לכאורה היה נראה שאם אריק ואהרן חושבים שאם יסגרו את החנות שלהם בתשעת הימים אזי לקוחות יהודים ילכו לקנות במקומות לא כשרים, אז הם צריכים להמשיך ולמכור כרגיל. איסור אכילת בשר בתשעת הימים הראשונים של חודש אב זה רק מנהג, ויהודים שילכו לקנות אוכל במקומות אחרים שאינם כשרים יעברו באיסורים גמורים. על כל יהודי יש מצוה 'לאפרושי מאיסורא'- להפריש את חברו מאיסור, ועל ידי שהם משאירים את החנות שלהם פתוחה הם בעצם מפרישים אחרים מאיסור גדול יותר.
מכל מקום לאחר מחשבה נראה שאין לעשות כן. זה לא אחריותם להציל אנשים מאכילת טרף על ידי שימכרו בשר בתשעת הימים. נכון שלאכול בשר בתשעת הימים זה רק מנהג, אבל גם מנהג אין לזלזל בו. ( עיין בבא קמא סט. שלדעת רבי שמעון בן גמליאל אין צורך לסמן כרם רבעי וערלה להזהיר את הגזלנים מפני איסורים אלו). מה עוד שיש חילול ה' למכור בשר בתשעת הימים.
לסיכום: אין למכור בשר בתשעת הימים אף שסביר להניח שאם לא ימכרו חלק מהאנשים יאכלו במסעדה לא כשרה.
(שאלנו את הרב ליאור על מה שהוזכר בספר מועדי הראי"ה (בפרק 'בין המצרים') של הגאון הרב משה צבי נריה. שם מסופר שאנשי 'המזרחי' הקימו מטבח לחלוצים הדתיים שלא יכלו לאכול במטבחים של ההסתדרות הכללית. כאשר התקרבו תשעת הימים באו לשאול את מרן הרב קוק אם הם יכולים להמשיך למכור בשר, מכיון שהיה חשש שחלק מהאנשים ילכו למטבחים של ההסתדרות הכללית בהעדר בשר אצל המטבח של הפועל המזרחי. הרב קוק השיב שכיון שהם מצילים אנשים מלאכול טרף, הרי שזה סעודת מצוה ואפשר להתיר לכולם לאכול שם, גם לאלה שממילא לא היו קונים במטבח של ההסתדרות הכללית. הרב נריה הביא שרב צבי קפלן שהביא את הסיפור הזה כתב מאמר לבסס יפה את הפסק הזה.
הרב ליאור העיר שהדברים הם דברי חידוש והוא לא שמע על הסיפור הזה. בפשטות סעודת מצוה זה רק סעודה כמו סעודת ברית מילה וכדומה).
"אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה"
תקלה בהגרלה
ההתרמה הגדולה החלה! מוסדות "אור צדיק" רוצים להרחיב את מוסדותיהם ולהגדיל את הפעילויות השוטפות שבמוסדות. לפיכך הוכרז יום התרמה. התלמידים הרבים, שהפכו ליום אחד לשליחי המוסדות, התרוצצו ברחבי העיר במטרה להתרים את התושבים הרבים.
ברחבי העיר החלו התלחשויות כאשר העניין נישא מפה לאוזן. המתרימים לא היו צריכים לטרוח יתר על המידה, שכן הציבור תרם ב"ה ביד נדיבה. אולם, לא היה די בכך, ולציבור הוכרזה ההודעה הבאה: "כל אדם שיתרום 500 ש"ח לצדקה יזכה להכנס להגרלה הגדולה. בהגרלה זו יהיה זוכה אחד מאושר שיזכה לגמול כספי בסדר גודל של 2,500 ש"ח!"
רוב הציבור תרם בעין יפה, אך כלל לא התקרב לסכום המדובר. אולם, שנים עשר אנשים זכו לתרום סכום גבוה זה, וכך נכנסו כולם להגרלה הגדולה.
בתום יום של התרוצצויות והצלחה גדולה, התכנסו התלמידים הרבים לעריכת ההגרלה הגדולה. גם 12 התורמים הגיעו למקום ומנהל המוסדות הכריז על שיטת ההגרלה: "בכובע יוכנסו 12 פתקים, כאשר 11 מהם ריקים ואילו על האחרון יירשם "מזל טוב". כל אחד מכם יוציא פתק אחד, והזוכה המאושר הוא האיש שיוציא את פתק ה'מזל טוב'".
המתח היה בשיאו. התורמים עמדו זה אחר זה והוציאו פתקים מתוך הכובע. לפתע קרא לוי - אחד התורמים "הודו לה' כי טוב! נפל בחלקי פתק ה'מזל טוב'!".
"רגע!" עצרו נשמע קולו של יהודה, אחד התורמים. "כלל לא קיבלתי פתק. לכובע הוכנסו רק 11 פתקים ולא 12!" בדקתי ושמתי לב שהשם שלי הוא השם שששכחו לשים. "אין בעיה," ענה לוי, "אתן לך 20% מהפרס". "מסכים" ענה יהודה ללא פתק והשניים לחצו ידיים. "לא! לא!" קראו כמה מהתורמים האחרים, "הגרלה זו לא היתה תקינה! אנו דורשים לערוך הגרלה מחודשת! הרי ההגרלה לא היתה הוגנת בכלל!"
מה יעשו? האם על מנהל מוסדות "אור צדיק" לערוך הגרלה נוספת, שכן ההגרלה באמת לא עמדה בכללים, או שמא נאמר שהשם היחיד שלא היה בהגרלה הוא שמו של יהודה והוא הרי מסכים להתפשר עם לוי, ומה להם לאחרים להתערב??
תשובה: חוות יאיר:
נראה שלפי ההיגיון הפשוט אין לאחרים זכות לבטל את ההגרלה, שהרי רק יהודה קופח בזה שלא הוכנס שמו, והוא מסכים להתפשר עם לוי.
אמנם להלכה יש לבטל את כל ההגרלה ולעשותה מחדש. הטעם הוא, שהגרלה איננה סתם מקרה, אלא יד ה' היא שמכוונת מי יזכה. ואצלנו שהייתה תקלה טכנית שלא הוכנס אחד הפתקים, לא בהכרח שזהו רצון ה' שיזכה מי שעלה בגורל, ולכן יש לעשות את ההגרלה מחדש.
הגאון הרב אשר וייס שליט"א מסכים גם הוא לכך שיש לבטל את ההגרלה שנעשתה ולעשותה מחדש. אלא שאין צורך לומר את הטעם הנזכר. גם אם נאמר שהגרלה איננה אלא כלי עזר שהסכימו הצדדים להגיע בעזרתו להכרעה, כיוון שיש איזה צד שלא היה ראוי ולא נכון בהגרלה, יש לבטל הכול ולעשות את ההגרלה מחדש 1 .
לסיכום :יש לעשות את ההגרלה מחדש.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
מה מברכים על פיצה?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך נראית נקמה יהודית?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אוי ויי!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
