ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך מטות

למכור בשר בתשעת הימים

הרב דניאל קירשתמוז תשע"ח
67
מוקדש לעלוי נשמת
אברהם בן מכלוף
לחץ להקדשת שיעור זה
אריק וחברו אהרון לומדים במכללה חילונית בדרום הארץ. בתחילה, היה נדמה להם שהם הדתיים היחידים במכללה. מדי יום, היו סטודנטים רבים נוהרים למסעדה הבודדה שהיוותה את מרכז חיי החברה במכללה. יום אחד, בעודם, יושבים על הדשא ואוכלים מהאוכל שהביאו מהבית, שמו לב לכך שאחדים מחבריהם נכנסים למסעדה. משיחות קודמות עם חברים אלו, ניכר היה שהחברים מקפידים על אורח חיים מסורתי, ואף התפארו באוזניו של אריק שאביהם מתפלל כל יום בבית הכנסת.
המסעדה, מיותר לציין, לא הייתה כשרה. לא רק שלא הייתה בה תעודת כשרות, אלא אפילו נמכרו שם סרטנים ופירות ים ממינים שונים ומגוונים.
השניים הזדעזעו מאד מכך שסטודנטים רבים, רובם ככולם יהודים, פונים למסעדה זו, יום אחרי יום.
במשך כשבועיים דיברו ביניהם על כך, עד שהחליטו לקום ולעשות מעשה. בעזרת כמה חברים, ובזכות כישוריו העסקיים של אהרון, הקימו מזנון עם בורגרים טעימים וריחניים ובשרים נוספים. כמובן שכל האוכל היה כשר למהדרין, והשניים העסיקו משגיח וטבח צמוד לצורך העניין.
מהר מאד השמועה עשתה לה כנפיים "מסעדה כשרה הגיעה לקמפוס"! וכך, בעיקר, בשיטת חבר מביא חבר, הצליחו השניים לכסות את העלויות ואף לגרוף רווחים.
תוך חודשים מועטים הפך המקום למקום מפגש קבוע בכל שעות היום והלילה, כאשר אריק ואהרון מוסיפים לתפריט מנות נוספות מפעם לפעם.
ערב אחד, קורא אריק לאהרון להתייעצות דחופה.
"ובכן, מה קרה?" שאל אהרון. "האם שמת לב לתאריך היום?" ענה- שאל אריק. משהשיב לשלילה, אמר אריק: "היום כג' תמוז. עוד מעט יחלו תשעת הימים. כפי שאתה וודאי זוכר, לא אוכלים בשר בתשעת הימים. מה נעשה עם המסעדה?"
"מה זאת אומרת? השיב אהרון "האם אתה חושב שכדאי להשבית את המסעדה במשך תשעת הימים? "אינני יודע" ענה אריק, "אני חושש שכל הסטודנטים שכבר הפסיקו לאכול במסעדה הטריפה יחזרו לאכול שם אם נשבית את המקום".
"מצד שני," אמר אהרון, "איך כיהודים יראי שמים, שמקפידים מאד במצוות, ומקפידים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, נוכל לעמוד כאן ולמכור בדיוק את מה שאסור?!"

תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א: לכאורה היה נראה שאם אריק ואהרן חושבים שאם יסגרו את החנות שלהם בתשעת הימים אזי לקוחות יהודים ילכו לקנות במקומות לא כשרים, אז הם צריכים להמשיך ולמכור כרגיל. איסור אכילת בשר בתשעת הימים הראשונים של חודש אב זה רק מנהג, ויהודים שילכו לקנות אוכל במקומות אחרים שאינם כשרים יעברו באיסורים גמורים. על כל יהודי יש מצוה 'לאפרושי מאיסורא'- להפריש את חברו מאיסור, ועל ידי שהם משאירים את החנות שלהם פתוחה הם בעצם מפרישים אחרים מאיסור גדול יותר.
מכל מקום לאחר מחשבה נראה שאין לעשות כן. זה לא אחריותם להציל אנשים מאכילת טרף על ידי שימכרו בשר בתשעת הימים. נכון שלאכול בשר בתשעת הימים זה רק מנהג, אבל גם מנהג אין לזלזל בו. ( עיין בבא קמא סט. שלדעת רבי שמעון בן גמליאל אין צורך לסמן כרם רבעי וערלה להזהיר את הגזלנים מפני איסורים אלו). מה עוד שיש חילול ה' למכור בשר בתשעת הימים.
לסיכום: אין למכור בשר בתשעת הימים אף שסביר להניח שאם לא ימכרו חלק מהאנשים יאכלו במסעדה לא כשרה.
(שאלנו את הרב ליאור על מה שהוזכר בספר מועדי הראי"ה (בפרק 'בין המצרים') של הגאון הרב משה צבי נריה. שם מסופר שאנשי 'המזרחי' הקימו מטבח לחלוצים הדתיים שלא יכלו לאכול במטבחים של ההסתדרות הכללית. כאשר התקרבו תשעת הימים באו לשאול את מרן הרב קוק אם הם יכולים להמשיך למכור בשר, מכיון שהיה חשש שחלק מהאנשים ילכו למטבחים של ההסתדרות הכללית בהעדר בשר אצל המטבח של הפועל המזרחי. הרב קוק השיב שכיון שהם מצילים אנשים מלאכול טרף, הרי שזה סעודת מצוה ואפשר להתיר לכולם לאכול שם, גם לאלה שממילא לא היו קונים במטבח של ההסתדרות הכללית. הרב נריה הביא שרב צבי קפלן שהביא את הסיפור הזה כתב מאמר לבסס יפה את הפסק הזה.
הרב ליאור העיר שהדברים הם דברי חידוש והוא לא שמע על הסיפור הזה. בפשטות סעודת מצוה זה רק סעודה כמו סעודת ברית מילה וכדומה).

"אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה"
תקלה בהגרלה
ההתרמה הגדולה החלה! מוסדות "אור צדיק" רוצים להרחיב את מוסדותיהם ולהגדיל את הפעילויות השוטפות שבמוסדות. לפיכך הוכרז יום התרמה. התלמידים הרבים, שהפכו ליום אחד לשליחי המוסדות, התרוצצו ברחבי העיר במטרה להתרים את התושבים הרבים.
ברחבי העיר החלו התלחשויות כאשר העניין נישא מפה לאוזן. המתרימים לא היו צריכים לטרוח יתר על המידה, שכן הציבור תרם ב"ה ביד נדיבה. אולם, לא היה די בכך, ולציבור הוכרזה ההודעה הבאה: "כל אדם שיתרום 500 ש"ח לצדקה יזכה להכנס להגרלה הגדולה. בהגרלה זו יהיה זוכה אחד מאושר שיזכה לגמול כספי בסדר גודל של 2,500 ש"ח!"
רוב הציבור תרם בעין יפה, אך כלל לא התקרב לסכום המדובר. אולם, שנים עשר אנשים זכו לתרום סכום גבוה זה, וכך נכנסו כולם להגרלה הגדולה.
בתום יום של התרוצצויות והצלחה גדולה, התכנסו התלמידים הרבים לעריכת ההגרלה הגדולה. גם 12 התורמים הגיעו למקום ומנהל המוסדות הכריז על שיטת ההגרלה: "בכובע יוכנסו 12 פתקים, כאשר 11 מהם ריקים ואילו על האחרון יירשם "מזל טוב". כל אחד מכם יוציא פתק אחד, והזוכה המאושר הוא האיש שיוציא את פתק ה'מזל טוב'".
המתח היה בשיאו. התורמים עמדו זה אחר זה והוציאו פתקים מתוך הכובע. לפתע קרא לוי - אחד התורמים "הודו לה' כי טוב! נפל בחלקי פתק ה'מזל טוב'!".
"רגע!" עצרו נשמע קולו של יהודה, אחד התורמים. "כלל לא קיבלתי פתק. לכובע הוכנסו רק 11 פתקים ולא 12!" בדקתי ושמתי לב שהשם שלי הוא השם שששכחו לשים. "אין בעיה," ענה לוי, "אתן לך 20% מהפרס". "מסכים" ענה יהודה ללא פתק והשניים לחצו ידיים. "לא! לא!" קראו כמה מהתורמים האחרים, "הגרלה זו לא היתה תקינה! אנו דורשים לערוך הגרלה מחודשת! הרי ההגרלה לא היתה הוגנת בכלל!"
מה יעשו? האם על מנהל מוסדות "אור צדיק" לערוך הגרלה נוספת, שכן ההגרלה באמת לא עמדה בכללים, או שמא נאמר שהשם היחיד שלא היה בהגרלה הוא שמו של יהודה והוא הרי מסכים להתפשר עם לוי, ומה להם לאחרים להתערב??
תשובה: חוות יאיר:
נראה שלפי ההיגיון הפשוט אין לאחרים זכות לבטל את ההגרלה, שהרי רק יהודה קופח בזה שלא הוכנס שמו, והוא מסכים להתפשר עם לוי.
אמנם להלכה יש לבטל את כל ההגרלה ולעשותה מחדש. הטעם הוא, שהגרלה איננה סתם מקרה, אלא יד ה' היא שמכוונת מי יזכה. ואצלנו שהייתה תקלה טכנית שלא הוכנס אחד הפתקים, לא בהכרח שזהו רצון ה' שיזכה מי שעלה בגורל, ולכן יש לעשות את ההגרלה מחדש.
הגאון הרב אשר וייס שליט"א מסכים גם הוא לכך שיש לבטל את ההגרלה שנעשתה ולעשותה מחדש. אלא שאין צורך לומר את הטעם הנזכר. גם אם נאמר שהגרלה איננה אלא כלי עזר שהסכימו הצדדים להגיע בעזרתו להכרעה, כיוון שיש איזה צד שלא היה ראוי ולא נכון בהגרלה, יש לבטל הכול ולעשות את ההגרלה מחדש 1 .

לסיכום :יש לעשות את ההגרלה מחדש.
עוד בנושא מטות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il