ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
האם נהגו המתפללים כדין? או שמא היה עליהם להרים את הרב קודם להרמת ספר התורה?
תשובה:
הגאון הרב אשר וייס שליט"א :
למעשה, במקרה הזה לא צריך להכנס לדיון העקרוני מי קודם, תלמיד חכם קודם או ספר תורה, שהרי מן הסתם היו מספיק אנשים גם להרים את ספר התורה, וגם כדי לסייע לתלמיד חכם לקום... והיה צריך לקיים את הציווי- "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" (כפשוטו).
ולגופם של דברים מי קודם ספר תורה או תלמיד חכם - זה תלוי בשתי גמרות שנראים כסותרות. בקידושין דף לג מבואר שהמקור שצריך לקום בפני ספר תורה הוא מקל וחומר – "אם מפני תלמיד חכם צריך לקום, בפני ספר תורה לא כל שכן?" ומזה נראה שכבוד ספר תורה גדול. לעומת זאת בגמרא במסכת מכות דף כב' נאמר "כמה טפשים אותם אנשים שקמים בפני ספר תורה ואינם קמים בפני תלמיד חכם. מכאן נראה שכבוד תלמיד חכם גדול. נאמרו בזה כמה תירוצים, אבל לדעתי אין סתירה, כי אמנם במסכת מכות נאמר שמי שקם בפני ספר תורה ולא מפני תלמיד חכם הוא טיפש, אבל אין הכוונה שזה קל וחומר, אלא שני חיובי כבוד אלו הם שני צדדים של אותו המטבע ונובעים מאותה הגיון. מפני כבוד התורה ויקרתה צריך לכבד גם את ספר התורה וגם את לומדיה שדבקים בה. (אמנם נאמר במסכת קידושין קל וחומר, אבל בעצם זה 'במה מצינו' כי ענינם אחד).
לסיכום –כבוד ספר תורה וכבוד תלמיד חכם ענינם אחד, לכבד את התורה הקדושה, הן את הספר, והן את לומדיה שדבקים בה. ובמקרה שלנו היו צריכים להרים ולהקים גם את התלמיד חכם וגם את ספר התורה.
מעניין לעניין נוסיף שכאשר מו"ר ר' אברום שפירא למד בישיבת חברון בצעירותו, הרב הירש פלאי, שהיה אז המשגיח של ישיבת חברון, רקד עם ר' אברום בשמחת תורה. הוא הודיע לכולם " אני רוקד עם ספר תורה, ר' אברום הוא ספר תורה!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
