ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
שמחת אדר א' שכזו היא מצומקת למדי, בודאי ביחס לעוצמה האדירה של ימי הפורים ה'אמיתיים' באדר השני שמרימים אותנו גבוה גבוה, אך גם ביחס לתוכן היום עצמו.
בהשקפה ראשונית, תופעת כפל האדרים, אדר ראשון ואדר שני, נראית סוג של תיקון מתמטי לסנכרון שנת החמה (365 ימים) ושנת הלבנה (כ-355 ימים), אשר מכריחים את לוח השנה העברי להתעבר. העיבור מתבצע על פי בית-דין בזמן המקדש או כפי שקורה בזמננו כשלצערנו אין סנהדרין - על פי לוח השנה העברי המוכר לנו ומחזור העיבור של האמורא הלל נשיאה.
אך לא היא. אין מדובר רק בתיקון חשבוני ולדבר משמעות עמוקה. מלאכת העיבור היא כוח מיוחד לישראל לחבר בין תקופות מחזור הטבע, המושפע משנת החמה, לבין מועדי ה' הנקבעים בתאריכי החודש הירחי (אין לשון חידוש נופל אלא על לבנה המתחדשת. רש"י סנהדרין יג: ). החלטת בית הדין בקידוש החודשים ובעיבור השנים יוצקות אל הזמנים תוקף של קדושה כאשר השיקול המרכזי במלאכת העיבור הינו לכוין היטב את חודש ניסן למועד האביב, בו יצאנו ממצרים מבית עבדים כפי שצותה אותנו התורה "שמור את חודש האביב" (דברים טז).
זהו יסוד גדול בכח תורת ישראל להופיע בעולם לעיני הגויים. יסוד זה מהווה מימד חשוב של גאולת ישראל והתלמוד במסכת כתובות (קיב.) מתאר עד כמה שמח רבי אלעזר כאשר הושיבו אותו בסוד העיבור וראה בכך חשיבות דומה לעליה לארץ ישראל ולחידוש הסמיכה.
השפעה זו של ניסן על אדר משמעותית גם מבחינה רוחנית, כדברי התלמוד (מגילה ו: ) המסביר את ההעדפה להמתין עם פורים עד אדר השני בצורך לסמוך גאולה קטנה (פורים) לגאולה גדולה (פסח). אם כך, יש לניסן השפעה רחבה על אדר: גם עצם העיבור ופיצול האדרים, וגם סמיכת חג הפורים אליו בחודש אדר השני דוקא. ולדעת רש"י שמחת חודש אדר היא אכן גם על פסח המתקרב - "משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל פורים ופסח." (רש"י תענית כט.)
המקום שנותר לאדר הראשון בתהליך הזה נתון במחלוקת ראשונים היות ויש שתי גישות להבנת המשנה במסכת מגילה המתייחסת לעיבור השנה בהקשר מצוות הפורים.
"קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים" (פרק א, משנה ד)
משנה זו מתארת מצב בו כבר קראו את המגילה באדר אך לאחר הפורים התעברה השנה, והתברר אדר זה היה רק אדר הראשון לפני אדר נוסף שיבוא אחריו. במצב זה חג הפורים יחול מחדש באדר השני לכל המשמעויות הנלוות כארבע מצוות היום ואף קריאת סדר הפרשיות, כשיטת רבן שמעון בן גמליאל שם בגמרא.
אך נחלקו הראשונים אם נותרה לאדר הראשון משמעות היות והמשנה ציינה רק את מצוות קריאת המגילה ומתנות לאביונים כהבדל מעשי במצב שנוצר.
לשיטת הרא"ש והתוספות אין לאדר הראשון כמעט משמעות מעשית והמשנה דברה על מצב של דיעבד בו חשב הציבור כי השנה תהיה פשוטה (לא מעוברת) ובגלל זה חגג את הפורים, אך משנוצר האדר השני – פקעה כל זיקה בין ימי השמחה לבין האדר הראשון.
אך לשיטת הרי"ף הכלל של המשנה מדבר גם על מצב בו ידוע לנו מראש (בודאי במצבנו היום כאשר אנו מתנהלים על פי הלוח) כי אחרי האדר הראשון יהיה אדר נוסף ולדעתו חובה לקיים את פורים הקטן במשתה ושמחה. היו שאף הפליגו לשיטה זו לחייב במשלוח מנות בפורים קטן (כתב סופר עה"ת) ולהימנע ממלאכה (אבודרהם), ומעניין כי דווקא על אחד מבעלי התוספות, רבי יחיאל מפריז, מעידים כי נהג בפורים קטן להרבות בסעודה ולהזמין אורחים (שערי תשובה).
להלכה, לא הוכרע לגמרי בין הדעות אשר הובאו שתיהן בשו"ע (סי' תרצז), והרמ"א כתב 'שירבה קצת בסעודה'.
הסיבה לכך שלאדר הראשון נותרה משמעות נעוצה בדברי הבית יוסף (שם) שהסביר כי בכל מקרה אין לומר תחנון ביום זה וכינה ימים אלו של אדר הראשון 'ימי נס והצלה' מבלי לבאר מדוע.
יתכן ומרן הבית יוסף נסמך על שיטת הירושלמי במגילה (פ"א ה"ה) שבזמן הנס בימי מרדכי ואסתר השנה היתה מעוברת, והנס אכן קרה בפועל דווקא באדר הראשון. הירושלמי נסמך על הפסוק "מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר" ומבין מכך שהיה באותה שנה גם חודש שלושה עשר.
כך שעל פי הירושלמי פורים קטן הוא בהחלט יום משמעותי מאד מבחינה תאריכית, ימי נס והצלה, על אף שכאמור לדורות החג נחגג דווקא באדר השני מכח הצורך להסמיך את גאולת פורים לגאולת ניסן.
דבר זה מדגיש עוד יותר את חשיבות ההכנה שאנו זוכים לה בימי הפורים לקראת פסח ומשמעותו העמוקה והרחבה לגאולת ישראל, עד כדי חריגה מהתאריך המקורי אל התאריך הדומה לו באדר השני.
באופן פשוט חידושו של הירושלמי הוא גם הסיבה בגללה נפסק להלכה כי אדם פרטי אשר נעשה לו נס באדר בשנה פשוטה ורוצה להודות לה' בכל שנה ושנה, כאשר חלה שנה מעוברת יודה לה' על כך באדר הראשון דווקא ולא ימתין לאדר השני. (שו"ת מהר"ש הלוי סי' טז והביאו הפרי מגדים והמשנ"ב)
כך, יש ערך גדול לחודש הנס, אדר הראשון, כימי נס והצלה בהם מופיעה השגחת ה' עלינו, לפני ההתנהגות בפועל בשמחת הגאולה כזכרון חי ופעיל באדר השני, בתוך רצף ההכנה שלנו לגאולת פסח.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
