ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אב, תש"ן
שאלה
מה דין תנור שלנו לעניין שבת (כשאין תרמוסטט);
א. איך מותר להשהות בע"ש בתנור כזה, איזה היכר צריך?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
395 - חישוב זמן צאת הכוכבים, בפרט באזור ניו יורק
396 - שימוש בתנור חשמלי בשבת
397 - הפעלת חניון פרטי של בית כנסת בשבת
טען עוד
תשובה
א. בהנחה, שכוונתך לתנור אפיה חשמלי, אשר יש אפשרות להפעילו במצב "שבת", שמשמעותו, ניתוק מתרמוסטט (התרמוסטט גורם לוויסות בהפעלת התנור בהתאם לטמפרטורת התא. התקן זה אוסר לפתוח את תא האפיה, משום שזה גורם במישרין להפעלה) בכגון זה, החשש הוא רק מאיסורי דרבנן של השהייה והחזרה – האסורים במקרים מסויימים, משום גזירה שמא יחתה בגחלים – או לעיתים, משום שנראה כמבשל 1 .
מסקנתנו, בכגון זה, כך היא:
מותר לשמור בתא האפיה אוכל חם ומבושל 2 . בתנאי שיש היכר בתוך התא 3 . דהיינו, שאם רק תחתית התא מחממת, יש להניח לוח מתכתי מפריד בינה לבין הקדירות. ואם גם הדפנות מתחממות בהפעלה, יש להניח לוחות כאלה, גם מן הצדדים (או מסגרת מתאימה כזאת) 4 .
ב. נכון לכסות גם את הכפתור המכבה ומדליק את התא. או, להניח עליו שלט: "שבת קודש" וכד', אך אין זה מעכב 5 .
ג. כשנעשה ההיכר כנ"ל, מותר להחזיר בשנית, בשבת, תוך הקפדה על תנאי ההחזרה הנזכרים בהלכה 6 .
^ 1.א*) ציץ אליעזר, לרב א. ע. וולדינברג, ח"ו, סימן ג'. אגרות משה, לרב משה פיינשטיין, חלק יו"ד, ח"א, סימן קנ"ו. עשה לך רב, לרב ח. ד. הלוי, ח"ז, עמוד שט"ז. והוסיף שם: "שזכותו וחובתו של המוהל להתנות, שלא יחללו את השבת בנוכחותו בשעת הברית".
(ב*) שו"ת שבט הלוי, לרב שמואל וואזנר - אב"ד בני ברק - ח"א, סימן ר"ה, בהערות לשו"ע סימן של"א, ובח"ד, סימן קל"ה.
(ג*) בכורות דף כ"ט.
(ד*) כתבי הרמב"ן (הוצאת מוסד הרב קוק), חלק ב', עמוד מ"ד, ד"ה הלכך שכר החכמה וכו'.
(ה*) אורח חיים, סימן תרנ"ו. ושם במשנה ברורה, ס"ק ח'. ובביאור הלכה, ד"ה יותר מחומש, וד"ה אפילו.
(ו*) שו"ע יורה דעה, סימן רס"א: "אם לא מל האב את בנו, חייבים בית דין למולו".
(ז*) עיין רמב"ן הנ"ל, בהערה (ד*), בסוף הפרק.
(ח*) עיין רמב"ן הנ"ל, בהערה (ד*), בסוף הפרק.
שבת, דף ל"ד, ע"א. ושם דף ל"ח, ע"ב. ואילך.
^ 2. הכרעת הרמ"א, בעקבות הר"ן והראשונים, שהתנורים שלנו נחשבים ככירה האמורה במשנה — ולא כתנור — ומותר להשהות ולהחזיר בגרופה וקטומה. ולרמ"א, מותר להשהות אף בשאינה גרופה וקטומה. (או"ח, סימן רנ"ג, סעיפים א', ב, ה') וכ"ש התנור החשמלי שבזמננו. אגרות משה או"ח, חלק ד', בתשובותיו על הלכות בישול בס' ע"ד.
^ 3. בניגוד לפלטה של שבת, יש להתיחס לתנור כהנחה ע"ג כירה שאינה גרופה וקטומה. משום שעיקר הסברא לומר שפלטה נחשבת כגרופה — היא, שאין בה מתג לכיבוי והדלקה או שינוי עוצמה. וזה אינו נכון בתנור. (בענין פלטה, עיין ציץ אליעזר חלק ח' ס' כ"ו. יחווה דעת, ב', ס' מ"ה, קובץ תחומין ב', מאמרו של הרב סיני אדלר). לפיכך, יש צורך בכיסוי, הנחשב לקטימה שבש"ס. וראוי לעשות כן, גם לפי הרמ"א, שפסק כחנניה, שלהשהות מער"ש מותר, גם בכירה שאינה גרופה וקטומה, בכדי שלא תתעורר בעיה של החזרה.
^ 4. אגרות משה או"ח, ד', שם.
^ 5. אגרות משה או"ח, א', ס' צ"ג.
^ 6. בסימן רנ"ג, סעיף ב', והיינו לשו"ע: עודנה רותחת ולא הניח ע"ג קרקע, לרמ"א: כך שלא נצטנן לגמרי אבל צריך שתשאר "עודה בידו", ודעתו להחזיר. ובתנורים שלנו, אין התא נחשב כהנחה בתוך כירה של הש"ס, אלא כעל גבה. (ס' רנ"ג שם, ע"פ השלטי גבורים).
שופר
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו בצד של החזקים!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
