בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

אגרת תקנ"ה – סגולת ישראל

undefined

רבנים שונים

אלול תשע"ט
4 דק' קריאה
"ידע הדרת גאונו, ששני דברים עיקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת-ישראל וההתקשרות האלהית עמהם. הא' הוא סגולה, כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות, כאמור: "לא בצדקתך ... רק באבותיך חשק ד' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם", "והייתם לי סגולה מכל העמים". והסגולה הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע-הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי-אפשר לו להשתנות כלל, "כי הוא אמר ויהי", "ויעמידם לעד לעולם". והב' הוא ענין-בחירה, זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד-תורה.
החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כי אם לפי אותה המידה שהבחירה מסייעה את גילויה, ע"כ הכול תלוי לפי רוב המעשה וקדושה האמונה ותלמוד-תורה. והשי"ת, הנוהג בחסדו בכל דור, מסדר הוא את סדרי הנשמות הצריכות להופיע בעולם: לפעמים כוח-הבחירה מתגבר וכוח-הסגולה עומד במצב ההעלם ואינו ניכר, ולפעמים כוח-הסגולה מתגבר וכוח הבחירה עומד במצב הנעלם. וכל עיקרה של ברית - אבות, שאיננו פוסק אפילו כשתמה כבר זכות- אבות, הוא בא מצד כוח-הסגולה, ובעקבא-דמשיחא מתגבר ביותר כוח-הסגולה, שהוא תוכן "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה", כלומר לא מצד הבחירה שהיא באה מצד המעשים הטובים שבבנים ומצד התשובה, אלא למען שמו, המתגלה ע"י זכירת חסדי אבות".
סגולת ישראל
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל (פרק יא) מבאר לנו את נקודת העומק המופיע באומה הישראלית, ההבנה שישנה בחירה אלוהית באומה הישראלית ומתוכה מופיעים הפרטים באומה. המהר"ל פותח בתיאור של התורה אודות נח, שהיה "איש צדיק ותמים" זו בחירה אישית בנח אך לא בצאצאיו, נח נבחר בשל מעלתו האישית ולכן "בחירתו היא אישית". אך לגבי אברהם אבינו אין התורה מציינת את צדקתו ומעלותיו, הטעם לכך שמאברהם אבינו העולם הרוחני עובר שלב למדרגה אחרת לא אדם פרטי אשר ישנה את העולם ויתקנו, אלא אומה שלמה שמטרתה 'לתקן עולם במלכות שדי' " באברהם לא היה בחירה פרטית רק באומה הישראלית שהם זרעו... וזה בחירה כללית ".
אהבת ודבקות ה' בישראל היא נצחית, לכן מובטחים ישראל בגאולה העתידה "בא להודיע תקוות ובטחון ישראל בגלות שאי אפשר שתהיה האהבה בטלה לעולם, שהרי האהבה שהשי"ת אהב ישראל לא הייתה תלויה בדבר כלל... רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר שהיה אפשר לומר כאשר בטל אותו דבר בטלה אהבה", כדברי המשנה "אהבה שתלויה בדבר" (מצד המעשה הטוב שיעשה האדם) "בטל הדבר בטלה אהבה" (המעשה הטוב התבטל גם בטלה אהבה כגון נח שעשה את המעשה הנכון אך זרעו לא המשיך בכך בטלה אהבה) "אהבה שאינה תלויה בדבר" (אהבת ד' את האבות וזרעם אחריהם אינה תלויה בדבר) "בטל הדבר לא בטלה אהבה" (גם כאשר יהיו אנשים חוטאים באומה, אין הדבר מבטל את הבחירה האלוהית באומה הישראלית).

"הבחירה האלהית בישראל, זאת היא סגולתה המיוחדת של כנסת ישראל, שהוא דבר העומד ממעל מכל למוד, למעלה מכל הבנה ומכל הסתגלות מעשית. בחירה עליונה היא זו מתוך הכרה של סגולת הויה מיוחדת באומה זו, המחטבת אותה ביחוד מכל העמים, אשר הם ראויים להשתמש בשמושים אחרים של סגולת האדם, בסגולת השכל האנושי, בסגולת מוסרו, בסגולת חושו העדין ליופי ותפארת החושים, אבל לא בסגולה העליונה האלהית, בסגולתה של תורה, של הארת המגמה האלהית בכל יצוריו, בפרטיהם ובכלליהם, המובלטת באותיותיה של תורה, במצותיה, חוקיה ומשפטיה, וכל התגלותה האלהית האין סופית, - זאת היא מתנת ישראל הנבחרת. הסגולה הזאת, היא, היא, הבסיס לכל הלמוד ולכל הקיום הפעולתי של תורה, והיא, היא, המשלימה את כל העולם האנושי של כל העמים, שרק אז יש לכל התכסיסים של סגולת האדם אחרית ואחיזה אידיאלית אמתית אלהית במציאות, ע"י מה שמתוך כללם נבחרה אומה קדושה זו, המופיעה באצילות קדושתה של תורה, להאיר את כל המחשכים ולהגיה אור יקרות על כל האורות הרוחנים והמעשיים אשר לכל העמים תחת כל השמים " (עולת ראי"ה, ח"א, עמ' ס).
הבחירה באומה הישראלית, היא הביטוי של ההתאמה בין המושג 'ישראל' הרעיון הרוחני (בראשית רבה) שנוצר לפני בריאת העולם, והגיע למימוש וגילוי באומה הישראלית. האומה היא בהגדרה קשורה בקשר בל יינתק בינה לבין רביה שבשמים הקב"ה ל"בנים אתם לד' אלוהיכם" - "בני בכורי ישראל", וכשם שבין הבן לאביו לא יהיה ניתוק ופירוד, היות וזאת מציאות שהוא האב המולידו והוא בנו, כך, בין האומה לאביהם שבשמים לא יהיה ניתוק. האומה הישראלית מצד מהותה הינה טהורה, רק גורמים חיצוניים גורמים לירידתה, לכן, בפרטים יכולים להיות חסרונות וחטאים אבל מצד הכלל "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". בחירה זו נובעת מעצם "הסגולה הישראלית", סגולה זו נובעת מזכות אבות האומה אשר יצרו את "המרכבה לשכינה" הם גילוי את האור האלוהי בעולם ונתנו לו ביטויים בחיים ובאורחות חייהם. הם אפשרו לגלותם דרכם, אומה שלמה שכל עניינה לגלות את המציאות האלוהית בעולם. "הענין האלוהי" קרי ההתקשרות בהקב"ה ולחיות את האידיאליים שלו במציאות הלכה למעשה, הופיעה באבות הקדושים ולאחר מכן, נהפך להיות הטבע של כול האומה כולה, ושיא ההתקשרות היא היכולת הנבואית. " אבל אין כל אומה שבעולם שהמושג האלהי יהיה שורה על עצמותה כי אם כנסת ישראל, שחפצה שאיפתה ומגמתה, שגורם קיומה הוא החפץ היותר כביר, יותר נאור ויותר עליון עדי עד ". "הסגולה" היא טבע הקדושה שמופיע באומה מכוח האבות, שאינו משתנה כמו כל דבר הנמצא במציאות השומר על טיבעו.

"אצל העמים כולם יכולים, לפי המצב ההווה שבאנושיות, רק יחידים להיות מתנשאים למדרגת הצדק, אבל אין מעמד לשום אומה בעולם שיהיה הצדק חותמה, ושיהיה היושר האלהי שאיפתה היותר אדירה ופנימית, כי אם עם-ד' אלה. אנחנו הננו מוצאים את עצמנו מצד טבע לאומנו, כי החפץ הנשא לצדק האלהי שישלוט בקרבנו ובעולם, - זהו אדיר חפצנו הכללי" (עקבי הצאן, עמ' קכד).
התוספות (שבת דף נה) מלמד בשם רבנו תם "דזכות אבות תמה (הזכויות שאבות האומה נתנו לאומה כמו אשראי, יכול קו האשראי להסתיים) אבל ברית אבות (הקשר האלוהי הנצחי בין הקב"ה לעם ישראל) לא תמה (אינו מסתיים הקשר האלוהי) כמו שכתוב (ויקרא כו) "וזכרתי את בריתי יעקוב" וזה נאמר אף לאחר הגלות, ואנו מזכירים בתפילות את הברית שאינה בטלה לעולם". נקודת הסגולה היא זאת שמאפשרת את הופעת המצוות, כלומר, לולי יצירת הסגולה לא תינתן התורה והמצווה לעולם.

הבחירה החופשית
היסוד המרכזי בעבודת ד' של האדם והעולם כולו, היא ההבנה שישנה בחירה חופשית לכל אדם לפעול לפי כוחותיו ובחירותיו בעולם. בחירה זו נובעת מעוצם החופש אשר בנפש שלו, לכן כל אחד צריך לקחת אחריות על מעשיו ופעולותיו. האדם נבחן לפי מעשיו ומכך נובע השכר והעונש על מעשיו, אך בדורנו יבוא לידי ביטוי יותר כוח הסגולה, ההבנה שאנו כאומה וכל פרט בתוכה נושא בתוכו את השליחות והמטרה הכללית עבור העולם כולו, גילוי שמו של הקב"ה בעולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il