האבלות על החורבן והציפיה לגאולה

מספרים על נפוליאון שעבר פעם בעיירה אחת, וראה שכל היהודים בעיירה התאספו בבית-הכנסת והם יושבים על הארץ ובוכים. שאל נפוליאון, מה קרה ליהודים בעיירה הזאת, שהם באבל ובצער? אמרו לו: היום תשעה באב, זהו יום אבל אצל היהודים על חורבן בית-המקדש. שאל נפוליאון: לפני כמה שנים ארע הדבר הזה להם? ענו לו: לפני שנים רבות, קרוב לאלפיים שנה. התפעל נפוליאון ואמר: עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו.

אכן, עם ישראל לא התרגל אף פעם לגלות ולחורבן בית-המקדש. אהבת ארץ-ישראל לא נחלשה ולא נפסקה כל הדורות, וכעת, כאשר עם ישראל מתקבץ והולך לארץ-ישראל, הוא מבטא את אהבת הארץ ואהבת ירושלים ובית-המקדש בימי החגים, ועולה בהמוניו לפקוד את שריד בית-מקדשנו, וביום תשעה באב פוקדים רבבות מישראל את הכותל המערבי ושופכים שיח ודמעות ומבכים את חורבן הבית ומייחלים לבניינו. כמה גדולה היא המעלה של ארץ-ישראל, זאת אפשר לראות מבקשתו ותחינתו של משה רבנו, עליו השלום, שהתחנן לפני הקב"ה שיתן לו להיכנס לארץ: "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כג-כה).

משה ביקש להיכנס לארץ-ישראל ולראות אותה, ואולם להיכנס לא ניתן לו, אבל לראות את ארץ-ישראל מבחוץ כן ניתן לו: "עלֵה ראש הפיסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" (שם שם ; כז). אפשר לראות את ארץ-ישראל בלי להיכנס לתוכה, ואפשר להיכנס לתוכה בלי לראות אותה, כלומר בלי לראות את מעלותיה, את ערכה, את קדושתה. אפשר לראות את מעלותיה, את ערכה ומשמעותה בלי להיכנס לתוכה, ומשה רואה ורואה: רואה את כל מה שביקש לראות, שנאמר: "ויראהו ד' את כל הארץ" (דברים לד, א). ביקש משה לראות את בית-המקדש וראהו. בכל מקום, הוא ראה את כל מה שיקרה בו בעתיד, את כל מה שמונח במהותו של אותו מקום. כך אומרים חכמינו זכרונם לברכה בספרי (דברים שנז, א) על הפסוקים (דברים לד, א-ג) - "ויראהו ד' את כל הארץ את הגלעד עד דן. ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער" - "גלעד" מרמז לבית-המקדש. "עד דן" - הראהו את ברק בן אבינועם מנפתלי. ומניין שהראהו יהושע במלכותו? שנאמר: "ואת ארץ אפרים", ויהושע בן נון ממטה אפרים. ומנין שהראהו את דוד במלכותו? שנאמר: "ואת כל ארץ יהודה". ומנין שהראהו את העתיד-לבוא באחרית הימים, את עוג ואת כל המונו? שנאמר "בקעת ירחו". ולמדנו, שעתידים גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת יריחו.

משה ראה את מהותה וכל ייעודה של הארץ הזאת והוא רצה גם להיכנס לתוכה ולחיות בה ולא זכה. ויש כאלה שזוכים להיכנס לארץ, אבל לא זוכים לעמוד על ערכה, ואשרי מי שזכה להיכנס לארץ וגם לחוש ולדעת את מעלתה וקדושתה. כשם שעם ישראל לא שכח את ארצו והוא שב אליה, כך הוא לא ישכח את בית-המקדש והוא ישוב אליו בעזרת ד' במהרה בימינו בקרוב.