ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכה פסוקה

עו"ד שהתרשל בטיפול ברישום דירה

13
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:
התובע ואשתו רכשו דירה, והנתבע הוא עו"ד שטיפל במכירה, לאחר כעשרים שנה התברר לתובע שהדירה אינה רשומה על שמו, אלא על שם המוכר, כמו כן העסקה לא דווחה לרשות המיסים, ובעקבות זאת התובע נדרש לשלם קנסות לרשות המיסים. הנתבע סירב לבקשת התובע לרשום את הדירה כעת, ולפנות לרשות המיסים על מנת שתפחית את הקנס. כתוצאה מכך התובע היה צריך לשכור עו"ד על חשבונו לצורך הרישום וכן לצורך הפחתת הקנס, וכן לשלם קנס לרשות המיסים.
סך הכל הוא תבע כ-30 אלף ₪.
לטענת הנתבע עברו כבר שנים רבות, ויש להחיל על תביעה זו התיישנות, מסיבה זו גם לא ניתן כעת להגיע לחקר האמת, למיטב זכרונו התובע ואשתו לא שיתפו עמו פעולה ולכן התיק נתקע, כמו כן אין הוכחה שהם שילמו שכר טרחה על עבודתו. בנוסף חלק מההוצאות שהוציאו היו נצרכות גם אם התיק היה מטופל במועד, ולא נגרמו בגלל הטענות לרשלנותו.

פסק הדין:
הנתבע חייב לשלם לתובע 13,416 ₪ (על פסק דין זה הוגש ערעור והסכום הופחת).

נימוקים בקצרה:
א. טענת ההתיישנות
בהלכה התיישנות אינה מבטלת את התביעה, וכפי שנפסק בשו"ע (חו"מ צח, א-ב) שבמקרה של תביעה לאחר שנים רבות הדיין צריך לבדוק מדוע יש שיהוי בתביעה, אך התביעה אינה מתבטלת. וכך כתב גם בשו"ת משפטי עוזיאל (ד, כח) ובשו"ת במראה הבזק (ז, קיא) הרחיבו בשאלה מדוע לא חל כאן הכלל ש"דינא דמלכותא דינא".
לפיכך נקבע שהתיישנות אינה מונעת תביעה לפי ההלכה.

ב. האם הנתבע נשכר לעבוד אצל התובע?
לטענת הנתבע התובעים לא שילמו לו את שכרו, ולכן כלל לא נכרת ביניהם חוזה, מאידך הוא הביא מהנהלת חשבונות שלו רישום על סך של 750 ₪ ע"ש אחי התובע, כשלא ברור לו אם הסכום גם שולם. בית הדין ביקש ממנו לבצע בדיקה, והוא לא הגיב, לאור זאת בית הדין קבע כי חזקה שנכרת הסכם בין הצדדים, זאת על סמך דברי הרא"ש (שו"ת קז, ו) לגבי ראייה כבושה (אדם שמסרב לחשוף ראיות וטענות בפני בית הדין). בנוסף בידי התובע נמצא עותק מקורי של חוזה המכר החתום על ידי הצדדים שנערך במשרדו של הנתבע, יש להניח שהנתבע לא היה נותן אותו ללא קבלת שכ"ט, ובנוסף על התיק לא נכתב שהוא לא הסתיים או שלא שולם שכ"ט.
על כן,בית הדין קבע שנכרת הסכם בין הצדדים.

ג. מי אשם באי ביצוע הרישום?
הנתבע טען שמתפקידו של לקוח לוודא שהעיסקה נרשמה כחוק. בית הדין דחה טענה זאת, משום שלא סביר שלקוח יבדוק בשעה שאיש המקצוע שהוא שכר לצורך ביצוע המשימה לא אמר לו דבר על כך. ולכן האחריות היא על הנתבע.

ד. החיוב בקנס לרשויות המס
התובע הסתמך על כך שהנתבע יפנה עבורו לרשות המיסים ולכן לא עשה זאת בעצמו. כתוצאה ממחדל הנתבע, התובע נקנס על ידי רשות המיסים. בית הדין קובע כי יש כאן חיוב מדין הסתמכות (ראו על כך גם בתיק מס' 74043). כך גם עולה מנתיבות המשפט (קפג, א) הקובע כי יש לחייב שליח בשכר שלא ביצע את השליחות וגרם לנזק (ראו על כך גם בפסק דין 71082).
התובע נתן לנתבע הזדמנות לפנות לרשות המיסים כדי להפחית את גובה התשלום, אך הנתבע לא הסכים לבצע זאת. לכן עליו לשלם את גובה הקנס לרשות המיסים, ואת עלות הפחתתו.

ה. חיוב על עלות רישום הדירה
במקרה הנדון מדובר בעורך דין שדינו כקבלן (שמקבל שכר גלובלי על תוצאה ולא לפי שעה) שקיבל תשלום על עבודתו ולא השלים אותה. בשו"ע (חו"מ שלג, ד) מבואר שבמקרה כזה, מנכים משכרו של הקבלן את עלות השלמת המלאכה. עלות השלמת הרישום כעת היתה 4,700 ₪, והיא גבוהה משכ"ט ששולם לנתבע בזמנו, שעל פי הידוע לבית הדין עמד על 750 ₪. במקרה כזה, כתב הש"ך (שלג, כא) שאין השכיר חייב להשלים מכיסו, אלא עליו להחזיר רק את השכר שקיבל.
השאלה היא האם להצמיד את שכ"ט ששולם (750 ₪) למדד? בפד"ר 619776/6 האריכו לדון בזה, חלק מהנימוקים שם שמצדדים בכך שיש להצמיד את החיוב, אינם קיימים במקרה שלנו, אך בית הדין משתמש בכוחו לבצע פשרה סבירה, והחליט להצמיד את הסכום. זאת בין השאר בגלל שיש לצרף את שיטות הפוסקים שבהם מקרים שמחייבים את הקבלן לשלם עבור השלמת העבודה גם מעבר למה שקיבל (רעק"א ונוב"י).
לכן נקבע שהנתבע ישלם את הסכום ששולם לו בצירוף הצמדה, סך הכל 1,550 ₪ על החזר עלות רישום הדירה.

דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עידו רכניץ, הרב עקיבא כהנא
עוד בנושא הלכה פסוקה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il