ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל:... וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם:... וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן " (א' ז-י); "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר" (י' יד)
התשובה היחידה והפשוטה היא שעל הכרובים ציוה הבורא ואת העגל לא התיר. על רקע זה צריך להבין את החומרה הגדולה שבאיסור הקרבת קרבנות מחוץ למקדש בזמן איסור הבמות.
השנה, פרשת כי תשא היא גם פרשת פרה ולכן ההפטרה שתיקרא לקוחה מספר יחזקאל ועוסקת בטהרתם של ישראל כחלק מתהליך הגאולה. ההפטרה הרגילה של כי תשא עוסקת במעמד בהר הכרמל, בו אליהו מנסה להלחם בנביאי הבעל, עובדי העבודה זרה. תוך כדי מלחמתו עובר אליהו לכאורה על האיסור להקריב בבמה בזמן שבית המקדש קיים והוא לכולי עלמא זמן איסור הקרבה בבמות. המדרש דן בשאלה זו על הפסוק:
"וַיֹּאמֶר לוֹ אלוקים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ..." (בראשית ל"ה יא).
ואלו דבריו:
"ר' יודן ור' אייבו בשם ר' יוחנן עתידין בניך ליעשות גוי בקהל עמים, מה קהל עמים מקריבין איסור במה אף בניך מקריבין איסור במה, אבינא בר שילה משמיה דר' יוחנן מייתי לה מהכא ויקח אליהו שתים עשרה אבנים..." (בראשית רבה פרשה פב ד"ה (יא) ויאמר לו ).
ננסה לעיין במעשיו של אליהו ומתוך כך להבין את פשרם גם בהקשר זה. הכתוב מתאר את מעשיו של אליהו בדרך זו:
"וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְקֹוָק וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ:וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים: ... וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְקֹוָק אלוקי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אלוקים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ ובדבריך וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: עֲנֵנִי יְקֹוָק עֲנֵנִי ... וַתִּפֹּל אֵשׁ יְקֹוָק וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה" (מלכים א י"ח לב-לח).
אליהו בונה מזבח בתוך שטח מסומן שגודלו "כְּבֵית סָאתַיִם". בית סאה הוא שדה שמידותיו הן חמישים אמה על חמישים אמה. אם כן, ניתן לומר כי אליהו באמצעות התעלה בידד אזור ששטחו בדיוק כשטחה של חצר המשכן שאורכה היה מאה אמה ורוחבה חמישים (שמות ל"ח י-יב). בעל "משך חכמה" (ויקרא י"ז ז) מעיר שאליהו לא שחט ולא זרק את הדם פעולות שנעשות דווקא במשכן. כמו כן, מעיר הוא שאליהו גם לא הקריב את הקרבן שהרי לא הוא הדליק את האש אלא היא ירדה מן השמים. אנו נוסיף כי אליהו חיכה עד "עֲלוֹת הַמִּנְחָה". בעל ה"מצודת דוד" במקום מסביר שהכוונה לזמן הקרבת תמיד של בין הערביים. מה פשר העניין? יתכן ואליהו רצה להראות לכל כי בניית המזבח לכאורה כנגד ההלכה, האוסרת להקריב מחוץ למקדש איננה מכוונת להקמת מקום אלטרנטיבי, אלא היא העתקה חד פעמית "בהוראת שעה" של המקדש - המשכן להר הכרמל ואיננה באה להחליף את המקום. לכן רק כאשר הסתיימה העבודה באותו היום במקדש, לאחר הקרבת קרבן התמיד של בין ערביים, עברה האש בציווי ובמעשה אלוקי להר הכרמל כדי להוכיח לכל כי "יְקֹוָק הוּא הָאלוקים". אולי זו גם כוונת הירושלמי וז"ל:
"כתיב ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום יוודע וגו' ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות?! אמר רבי שמליי דיבירא אמר ליה ובדברך עשיתי ובדיבורך עשיתי עניני יי' עניני" (מסכת תענית פרק ב דף סה טור ד ה"ח).
אם כך, גם עשיית הכרובים בזמן משה וגם מעשיו של אליהו בהר הכרמל היוו קיום רצון ד' מה שאין כן מעשיהם של עושי העגל.
הבה נתפלל כי נזכה שוב להופעתו של אליהו מבשר הגאולה ובנין המקדש.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לקום מהתחתית של התחתית
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למטר השמיים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
