ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם.. לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו" (דברים כט, ט, יא). " והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך.. ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו.. ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים.. והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשתה, והיטיבך והרבך מאבותיך.." (דברים ל, א-ה).
" והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה", כבר הזכרתי (ויקרא כו, טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות (רמב"ן).
התורה גוללה כבר בפנינו בפירוט רב בפרשת כי תבא (דברים כח) מה עתיד להיות, לאלו ברכות יזכה עם ישראל אם ישמע בקול ה' לעשות את כל מצוותיו, ואלו קללות יבואו עליו אם חלילה לא ישמע בקול ה' לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו, מדוע חוזרת על כך התורה שוב בפרשת נצבים? מדברי הרמב"ן נשמע שהוא חש בשאלה זו, ולכן הוא מבדיל בין פרשת כי תבא שם מדובר על דברי תוכחה, על הבטחה, מה יקרה לעם ישראל אם ישמע בקול ה' או חלילה לא ישמע בקול ה', לעומת זאת בפרשת נצבים מדובר בדברי נבואה, התורה מספרת, מה יקרה בפועל לעם ישראל כאשר ימרה את פי ה', איך יבואו עליו הקללות, איך ישוב בתשובה, ושוב יזכה לכל הברכות.
השאלה היא מדוע יש צורך בדברי נבואה, האם לא די בכל הברכות והקללות הברורות שבפרשת כי תבא?
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום (אבות ה, ג).
הקדוש ברוך הוא העמיד את אברהם בעשרה נסיונות, ואברהם אבינו עמד בכולם. מתפעלים אנו בהחלט מעמידתו האיתנה של אבינו הראשון בכל הנסיונות, וראויה היא התפעלות זו, אף כי עלינו לזכור כי אם ניסו אותו מן השמים בנסיונות אלו, הרי שבודאי נתנו לו את הכוחות הנחוצים בכדי לעמוד בהם בגבורה!!
כי זאת עלינו לדעת, שאין הקדוש ברוך הוא מעמיד את האדם בנסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו. על כך, יכולים אנו ללמוד מסוגיא מפורשת בגמרא (כתובות לג:), שם שנינו: אמר רב, אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא. כלומר, אילו במקום להשליך את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, היו מייסרים אותם ומכים אותם, הם היו עובדים לצלם!
וביארו התוספות, כי אותו הצלם לא היה עבודה זרה, ולא נעשה אלא לכבוד המלכות, כך שלא היו חנניה מישאל ועזריה מחוייבים למסור את נפשם בכדי שלא להשתחוות לו, אולם מכל מקום נכונים היו למסירות נפש זו, לכבוד שמים, בכדי לקדש בכך את שם ה'. אכן, במה דברים אמורים? במסירות נפש למיתה... אולם אם היו מייסרים אותם ביסורים, לא היו יכולים לעמוד בכך, והיו משתחוים לצלם.
דברי הגמרא מובנים איפוא, אולם עדיין מקשה החידושי הרי"ם, מה ביקשו חז"ל ללמדנו באמרם כי חנניה מישאל ועזריה לא היו יכולים לעמוד ביסורים אילו היו מייסרים אותם? לשם מה כותבת זאת הגמרא?
כך מקשה בעל חידושי הרי"ם, ומתרץ תירוץ נפלא. הוא מבאר, כי הגמרא מבקשת ללמדנו שהקדוש ברוך הוא לא העמיד את חנניה מישאל ועזריה בנסיון של יסורים, מאחר ולא היו יכולים לעמוד בו!! מכך עלינו ללמוד שהקדוש ברוך הוא אינו מביא על האדם נסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו, ומכאן, שאם בא על האדם נסיון, בודאי יכול הוא לעמוד בו בהצלחה!!
והוא הדבר בענייננו. אם משמים העמידו את אברהם בעשרה נסיונות, הרי שבודאי היו לו הכוחות הנחוצים בכדי לעמוד בהם בגבורה, שאם לא כן, לא היו מעמידים אותו מן השמים בנסיונות אלו!
("הוא היה אומר" מאוצרו של רבי שלום שבדרון על פרקי אבות עמ' 634).
בעריש החסיד היה גר בכפר קטן בגליציה. עז היה חפצו של בעריש לנסוע לעיר הגדולה כדי לחלות את פני האדמו"ר הקדוש, לתנות בפניו את צרותיו, ולזכות להתברך מפיו. הוא חסך פרוטה לפרוטה במשך חודשים ארוכים כדי שיהיה לו את הסכום הדרוש לנסיעה גורלית זו. ויהי היום, בעריש הצליח להשיג את הסכום הנדרש, הוא פונה ליענקל העגלון, ומזמין מקום לנסיעה לעיר הגדולה. ביום המיועד, הם יוצאים לדרך, מטלטלים בדרכים, מתגברים על מכשולים, וסוף סוף מגיעים לעיר הגדולה, לבו של בעריש גואה מהתרגשות, הוא מתבונן בכל הבנינים הגדולים, מסתכל בהשתאות בהמולה של העיר הגדולה, ותר בעיניו אחר בית המדרש הגדול של האדמו"ר, והנה סוף סוף הם מגיעים למחוז חפצם, יענקל העגלון עוצר את הסוסים, העגלה נעצרת, בעריש יורד מהעגלה והוא ניצב מול מדרגות בית המדרש, לבו פועם מהתרגשות, הוא מנסה לסדר את מחשבותיו, מה יספר לאדמו"ר, על מה ועל מי יבקש ברכות, דואג שלא ישכח דבר מה מרוב התרגשות. במעלה גרם המדרגות הוא פוגש בתור ארוך של חסידים הממתינים לחלות את פני רבם. הוא שואל מי אחרון, ומצטרף לממתינים בחרדת קודש. לפתע הוא רואה את קלונימוס שכנו מהכפר, רץ במעלה המדרגות במבט מאוד מודאג, וקורא בקול, "אַווּ אִיז בֶּערִישׁ"? היכן בעריש? בעריש פונה אליו מיד, הנה, אני כאן, מה קרה? אני מצטער מאוד לבשר לך שאביך הלך לעולמו... בעריש מתעלף ונופל ארצה. במקום מתחוללת מהומה גדולה, החסידים מנסים להעיר אותו מעלפונו, ולהשיב את רוחו אליו, אולם בכל פעם שהוא מתחיל להתעורר, הוא נזכר בבשורה הרעה, ושוב מתעלף... רעש המהומה הגדולה מגיע לחדרו של האדמו"ר, הגבאי יוצא החוצה בבהלה ושואל, מה קורה כאן? הוא שומע את פרטי המקרה ורץ מיד חזרה לחדרו של האדמו"ר כדי לשאול מה לעשות. האדמו"ר מורה לו לגשת אל בעריש, ולהודיע לו בשם האדמו"ר הקדוש שהשמועה איננה נכונה, ואביו לא נפטר, אביו בחיים. מששומע בעריש את הדברים שבאו מפי קדשו של האדמו"ר שבה אליו רוחו, והוא החל להתאושש. לאחר זמן התברר שאכן השמועה עליה התבסס קלונימוס בטעות מקורה. הגבאי אזר אומץ יום אחד ופנה לרבו ושאל: איך ידע רבנו לומר בכזו וודאות שאביו של בעריש בחיים, הלא השמועה הגיעה מקלונימוס בן הכפר, ונשמעה אמינה למדי? השיב לו האדמו"ר: כאשר שמעתי שבעריש החסיד מתעלף שוב ושוב לשמע הבשורה המרה, ואיננו מסוגל להתאושש, ידעתי בוודאות שזה לא יכול להיות נכון, כי הוא לא מסוגל לעמוד בזה, והקדוש ברוך הוא לא נותן לאדם נסיון שאיננו יכול לעמוד בו. כאשר אדם מקבל נסיון, נותנים לו משמים גם את הכוחות לעמוד בנסיון.
אמר חזקיה בנו של רבי חייא: למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים שנאמרה בפרשה זו, חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים, מיד הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו?! מיד קרא אותן משה והיה מפייסן (תנחומא דברים כט - המשך, א).
משה רבינו עמד ואמר לעם ישראל דברי תוכחה, הוא אמר להם במה יזכו אם ישמעו בקול ה', והאריך בקללות שיבואו אם לא ישמעו בקול ה', לאחר ששמעו בני ישראל את כל אותן קללות איומות, את כל הצרות שיבואו עליהם, "מיד הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו?!", הם אמרו למשה רבנו, איך אפשר להביא עלינו כאלו נסיונות שאין לנו כל אפשרות לעמוד בהם, הלא הקדוש ברוך הוא לא מביא על אדם נסיון שאינו יכול לעמוד בו? "מיד קרא אותן משה והיה מפייסן", משה רבנו החל לפייס את עם ישראל בדברי נבואה, הוא נתן להם תסריט ברור של הסוף הטוב שיבוא אחרי כל התקופות הקשות, הוא המחיש את הדברים בפניהם, וכל זאת כדי לתת להם כח לעמוד בנסיונות. משה רבנו הבין שכדי לתת לעם ישראל את הכח לעמוד בכל אותן תקופות קשות, לא די בהבטחות שבפרשת כי תבא, אלא יש צורך בדברי נבואה מומחשים וברורים על העתיד הטוב שיבוא באחרית הימים, במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












