ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כל פרשת השבוע זה עניין של רב ותלמיד, יהושע ומשה. כתוב "ונתת מהודך עליו" ואמרו חז"ל: כמו מנר לנר, כמו שופך שמן לכלי. יש שמכניסים תורה בתלמיד, וזה תלוי בכלי קיבול, ויש דבר בחיבור עצמו, שבחיבור עצמו זה כבר "ונתת מהודך עליו", וזה מהעניינים של איך מקבלים תורה. לדעתי מה שכתוב בהפטרה של פנחס הוא סובב על עניין תלמיד ורב. ההפטרה מספרת, איך אליהו קיבל תלמיד, בשמים אמרו לו שיש לו איזה תלמיד, עוד לפני שאליהו ראה אותו, "וישלך אדרתו אליו" (עי"ש בפירש"י שזה כמו במשה "ונתת מהודך עליו"). פרש"י שנתינת האדרת הייתה לנסות אותו וע"י כך נהיה מחובר אליו. כתוב "ויקח את צמד הבקר ויזבחהו", ופרש"י שם שזה היה מרוב שמחה. ולכאורה על מה השמחה? אלא ששמח ע"ז שקיבל רב, למרות שעדיין עוד לא ידע למה, וזהו הקישור מההפטרה לפרשה.
בעניין הזה ישנו בלבול, וזה פוגע גם בלימוד, וגם בחיבור עם עולם הישיבות. יש כאן משהו שנשמט, אני עצמי לא יודע מה. יש אולי איזה כפיות טובה, שפוסקים נגד ואומרים נגד ועוד מתייהרים בזה. זה לא היה מעולם, ההנחה הזו שאפשר לומר נגד רבנים, ולומר שרבנים לא מבינים. זה הרי הייתה התחלת האפיקורסות בגרמניה, שאמרו "תורה זה תורה, אבל בעניין זה הרבנים לא מבינים…". זה לכאורה דבר תמים, מאיפה הרבנים אמורים לדעת, אך אמירה כזו, מתגלגלת למש"כ בגמ', שסייעתא דשמיא וודאי שאין, וזה מנתק חבל אחד מהשלשלת. כשחסר חבל אחד לא מקבלים תורה, אין כבר "מנר לנר" ולא יציקת שמן. כי ההכנה לקבל זוהי עבודה. וכשאין כלי אז השמן לא עוזר. ויהי רצון שכל הבלבולים הללו יתבררו ונזכה לנחמה בכפליים, מתוך קשר של תורה דרך רב ותלמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
