ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
יש מגדולי ישראל, שהדגישו במיוחד את ההכנה למצוות, יש שהאריכו בהם ויש שקיצרו, אך בפסח, כולנו מאריכים בהכנות למצווה. מנקים, מקרצפים ומסירים כל בדל חמץ. לא כולם מתחילים בט"ו בשבט... אך וודאי שהכנותיו של פסח מרובות מההכנות לשאר החגים.
מצאנו גם מקורות הלכתיים לחשיבות ההכנות המרובות לפסח. מצאנו בגמרא (מגילה ד.) "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום – הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". כלומר – החיוב ללמוד בענייני החג הוא בזמן החג.
לעומת זאת, מצאנו בגמרא (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח, קודם לפסח, שלושים יום", אם כך המצווה היא ללמוד את ההלכות, שלושים יום לפני הפסח. והדברים סותרים?
עונה על כך הבית יוסף (תכט), שבכל החגים מספיק ללמוד בתוך החגים, אך בפסח צריך ללמוד שלושים יום קודם לפסח, לפי שהלכותיו מרובות והכנותיו מרובות, והלכות רבות צריך לקיים עוד לפני הפסח כביעור חמץ ועוד.
גם את קרבן הפסח מקריבים בערב פסח, ולעיתים כשמדובר בתנ"ך על פסח, יתכן והכוונה לערב פסח, הזמן שבו מקריבין את קרבן הפסח (עיין ר"ה יג. תוספות ד"ה דאקריבו). כך ששוב יש דגש על הזמן שלפני פסח, זמן ההכנה לפסח.
וכאן הבן שואל – למה בפסח יש דגש מיוחד על ההכנות והזמן שלפני פסח?
לשאלה זו, אפשר לצרף שאלות נוספות. מצאנו בהגדה, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". יש מצווה להגיד, לספר ביציאת מצריים. היינו מצפים, שהמצווה תהיה לספר רק על היציאה, אך המצווה היא להתחיל את הסיפור מהקשיים שהיו במצריים. למה לספר על תקופת 'ההכנות', תקופת הקשיים והשעבוד שקודם הגאולה, ולא להסתפק בסיפור הגאולה והפדות?
התשובה היא, כמובן, שלתקופה שהיינו במצריים יש חשיבות גדולה. הקדוש ברוך הוא שלח אותנו בברית בין הבתרים לתקופת שעבוד וקושי, כדי שנהייה שם בכור היתוך, שממנו נתחשל ונתעצם באופן הנכון, ומכוחו ניוולד כעם ונצא ברכוש גדול (תרתי משמע – רכוש גדול פיזי, והבניין החומרי והרוחני של העם).
עם ישראל במצריים דומה היה לעובר במעי אימו. באופן יחסי, העובר גדל במעי אימו, באחוזי גידול גבוהים בהרבה מכל חייו. הוא מתחיל כתא בודד, במשקל אפסי, ונולד במשקל של כמה קילוגרמים. וכך עם ישראל במצריים גדל מ – 70 נפש לעם של כמה מיליונים (כולל נשים וילדים). זה גידול לא פרופורציונאלי, והוא התרחש דווקא מתוך השעבוד, שמכוחו "בני ישראל פרו וישרצו". ואכן, בני שבט לוי, שלא השתעבדו, התרבו פחות מכולם.
מצריים היא כמו 'מיצרים', דומה היא לקיטור בסיר לחץ, שצובר עוד ועוד אדים מבפנים, וסופו לפרוץ בעוצמות. כך העם התעצם בכוחותיו, ופרץ בעוצמות אדירות.
זה עניין ההתחלה בגנות. וזה עניינם של ימי ההכנה לפסח. בימים אלו אנו עובדים קשה, אך עצם העיסוק בפסח וההכנות לפסח, יוצרים בנו תהליך פנימי של התמלאות בתכני החג, שבעזרת ה' יפרצו בכוחות גדולים ומבורכים בליל הסדר.
ואולי, יש כאן טעם נוסף לכך שהשבת שלפני פסח, נקראת 'שבת הגדול', לפי שאלו הימים בהם אנו גדלים.
שנזכה לחגוג השנה את הספח בגדלות, בבית מקדשנו ותפארתנו!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
