בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תצא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

מתוך "קול צופייך" - גיליון 370

ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור

איסור ריבית; היתר עסקא; המלוה בריבית - אינו קם בתחיית המתים; הקמת קרן גמ"ח בכל קהילה.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

אלול תשס"ו
4 דק' קריאה
מעשה בעשיר אחד שהיה קמצן גדול שהתגרש מאשתו, אך לא היה משלם לה מזונות, ואשתו הגישה תביעה לתשלום מזונות בבית דין. עשיר זה שכר עו"ד מפורסם, שנוטל בשכר הופעה אחת לפחות מחיר של משכורת חודשית, כדי שייצג אותו בפני בית הדין.

והנה, העו"ד הנ"ל בא לדיון ורצה להתחיל ולשאת את דברו, אך אני אמרתי לו שימתין, כי מנהגנו בעת דיון בין בעל לאשתו, שאם האשה תובעת היא קודם אומרת את טענתה, ואחר כך הבעל אומר את טענתו. ואם הבעל תובע, הוא אומר את תביעתו והיא תענה על כך, ורק אחר כך אני מבקש מהעו"ד המיצג אותם שיטעים את דבריהם.

בקשתי מהשמש שיביא לי חומש דברים, וקראתי כמה פסוקים מתוך פרשת השבוע (דברים כג, ד - ה) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך".

באו עמון ומואב ואמרו לעם ישראל: מה אתם רוצים מאיתנו, הרי אין לנו לחם ומים לתת לכם.

אבל אנו אומרים להם: "ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור" - לשכור את בלעם ולשלם לו הון עתק כדי שיקלל, לזה יש לכם כסף?! אמרתי לאותו עשיר: לתת לאשתך מזונות אין לך כסף, אבל לשכור עו"ד שגובה מחיר מופקע שאין כדוגמתו, יש לך כסף?!

פעם אחת באחד מהדיונים בבית הדין, הגיע אותו עו"ד, והנה באה אשה אחת מהעדה הבבלית שרצתה להתגרש מבעלה וטענה "מאיס עלי". טענה זו היא טענה קשה מאד ומיד היא מתקבלת על ידי בית הדין. אך מתוך דיבורה היה ניכר שמישהוא לימד אותה לטעון, כין שהיא אמרה "מוֹאיס עלי". אמרתי לה: מה זה מואיס עלי, בטטה או בנדורה (עגבניה בלשון ערבי או תפוח אדמה)? והיא ענתה שאיננה יודעת את הכוונה, אלא עו"ד זה לימד אותה מה לומר.
אמרתי לאותו עו"ד: כיצד אתה מלמד לשקר? ופסלתי אותו למשך חדש שלא יופיע בפני בי"ד כטוען רבני או כעו"ד. הוא יצא בכעס והלך להגיש ערעור כנגד דברי, אך בועדת הערר אמרו לו שעדיף שיסגור את התיק, כי הם היו פוסלים אותו למשך שנה ולא חדש.

איסור ריבית
כתוב בפרשה (דברים כג, כ):
"לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך".

יש אנשים הזקוקים לכסף, אך בחשבון הבנק שלהם תם הכסף, והבנק מוכן לתת להם בהלוואה כל סכום שיבקשו תמורת ריבית על הקרן, ובכגון זה יש איסור ריבית.

היתר עסקא
יש בנקים שיש להם "היתר עסקא", אך יש לדעת כי רק בשתי תנאים מותר להלוות מהבנק בריבית כשיש לבנק "היתר עסקא":
א. בעת לקיחת משכנתא מהבנק לצורך רכישת דירה. כי בכגון זה הבנק נעשה שותף בדירה, והוא מקבל את הרווח שבהשקעה.

ב. במצב של פיקוח נפש כגון: כשאין לו מה לאכול, מותר ללוות בריבית עם "היתר עסקא".

המלוה בריבית - אינו קם בתחיית המתים
כל מי שמלוה בריבית אינו חי בתחיית המתים (עיין לבעל הטורים ויקרא כה, לו. ועיין לשו"ע יו"ד סי' ק"ס חומר איסור ריבית, וכן בב"מ דף ע"ה, ובבא"ח פרשת ואתחנן אות א').

מסופר על אדם אחד שהיה מלוה בריבית גבוהה ולא היה חס ומרחם על הבריות. לימים כשהוא נפטר, ביקשו החברא קדישא ליטול עבור הקבורה של אותו אדם סכום עתק. הלכו בני המשפחה לקיסר והתלוננו בפניו שמפלים אותם לרעה. הזמין הקיסר את הרב כדי לשמוע ממנו מדוע הם נוהגים כך עם אותו אדם. אמר הרב: אדוני הקיסר, אנו מתפללים ומקוים בכל יום שיבוא המשיח, וקבלה ביסוד אמונתנו שעתידים המתים לחיות, וכל המתים יקומו ויפנו את מקומם כך שיישאר בית הקברות פנוי ונקי. אבל יהיו כמה מתים שלא יזכו לקום לתחיית המתים, וביניהם מי שהלוה בחייו בריבית, ואדם זה שעליו התלונה, היה כל חייו מלוה בריבית ולא הועילו שום הסברים ושכנועים שיחדל מעושק ידיו, וכיון שכך, הוא ימשיך להחזיק בשטח מקום קבורתו מעבר לזמן של כל עם ישראל, ועל כן אנו צריכים לגבות עבורו סכום גבוה יותר מכולם.

הקמת קרן גמ"ח בכל קהילה
מצוה להקים קרן גמ"ח בלי רבית, בכל בית כנסת ובכל קהילה.
וב"ה בבית הכנסת שלנו יש קרן גמ"ח עוד מימי הגבאי ר' ראובן בטאט ז"ל, וכיום היא מנוהלת בידי הגבאים הי"ו, והכל נעשה בסתר ובצנעא. ואני אומר לגבאים, שאם בא אחד ממתפללי בית הכנסת לבקש הלואה - שיתנו לו. אבל אם המבקש אינו נמנה על מתפללי בית הכנסת שלנו, יתנו לו רק אם ברור שהוא ישלם. אבל אם הוא עני הזקוק לכסף כדי לאכול, יתנו לו כמתנה.

תפלה למשה - תפלה לדוד - תפלה לעני
מעשה בבית כנסת אחד שתלו בו מודעה שמחפשים שליח ציבור לימים הנוראים בתשלום נאה.
בא אדם אחד מבני הקהילה, שהיה נכבד בכסף אך קל בשכלו, ואמר לרב: לשם מה לכם לשלם כסף רב לחזן, אני אהיה החזן שלכם ! אמר לו הרב: האם אתה יודע את הלכות תקיעת שופר והלכות הקשורות לחזן בשו"ע? אמר לו הלה: לא. אמר לו הרב: אם כן, כיצד תהיה חזן? התחיל הלה לומר כי הוא מתאים לתפקיד וכו'. אמר לו הרב: כתוב בתהלים "תפלה למשה" - האם אתה תלמיד חכם כמו משה רבנו? ענה הלה: לא. ועוד אמר לו הרב, כתוב "תפלה לדוד" - האם אתה יודע לשורר כמו דוד המלך ע"ה? אמר לו הלה: לא. ועוד אמר לו הרב, כתוב "תפלה לעני" - האם אתה עני? אמר לו הלה: לא. אמר לו הרב לפחות בזה אנו יכולים לסייע ולהתפלל שתהיה עני ואז תוכל להיות חזן. הבין אותו אדם את הרמז והלך לו.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il