ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
החיים המתעצמים
ביום הרצח ולמחרתו ביום ההלוויה, היישוב היה שקט מאוד. גם הילדים ובני הנוער דיברו בשקט והתאפקו מלשחק ברחובות. גם בעלי השמחות התכנסו בבתיהם ומשם התארגנו בחשאי. ענן כבד של אבל הקיף את כל הבתים וחדר מהחלונות פנימה, ועמו חרדה כיצד ממשיכים לחיות אחר גדיעה נוראה של תפארת עלומים.
בקרב הבונים והקולטים ביישוב אף עלה חשש, שמא בעקבות הפיגוע יפחדו משפחות חדשות לעלות להר ברכה, וצמיחת היישוב תיעצר. ואולי יהיו משפחות שהחרדה תגבר עליהן והן ייאלצו לעזוב.
למחרת ההלוויה השכימו מאות תושבים לעמל יומם, ונסעו ברכבם דרך חווארה לעבודתם בכל ענפי המשק. קולות הילדים החלו לעלות מהבתים, השבילים והרחובות מלאו אלף ילדים וילדות עמוסים בתיקים, הולכים לבתי הספר ושבים ממנו. משפחת אייזיק התארגנה לקראת החתונה. במשך אחר הצהריים מלאו החצרות שחוק, והילדים המשיכו לדבר על כל הדברים שהם רגילים לדבר עליהם, ולשחק בכל המשחקים שהם רגילים לשחק בהם, כאילו לא אירע דבר. וידעתי שאי אפשר לעצור את החיים שפועמים בעוז, ואל מול כל מכשול ילכו ויתעצמו.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
729 - כפייה דתית ומדינת הלכה
730 - סיפורי נחמה בתום השבעה
731 - הלל בברכה ביום העצמאות
טען עוד
התחזקות
במשך השבוע קיימה אשתי מעגלי שיחות עם נשים שהיו מעוניינות לשוחח ולהתחזק. בתוך כך עלו סיפורים מרגשים. אישה אחת סיפרה שהם הגיעו ליישוב מפני שבעלה רצה ללמוד בישיבת הר ברכה בגלל סגנון הלימוד, אולם לאחר שהרב איתמר בן גל נרצח, לפני כחמש שנים, הם הבינו את השליחות והחשיבות של המגורים בקו הראשון של ההתיישבות, ובתוך השבעה של הרב איתמר הם קנו כאן את ביתם. אישה חדשה יחסית ביישוב סיפרה שהם הגיעו למקום בגלל הרמה התורנית הגבוהה. עניין יישוב הארץ לא היה בראש מעייניהם, ואולם השבוע, אחרי הרצח הנורא, הם הבינו עד כמה חשוב לחזק את היישוב, וממש בימים אלו החליטו לקנות כאן בית.
מציב גבול אלמנה
לפני 35 שנה, פחות מחצי שנה אחרי שהגעתי להר ברכה כדי לכהן כרב היישוב, בה' טבת תשמ"ט לפנות ערב, נרצח יעקב פרג הי"ד. הוא היה הקורבן הראשון של האינתיפאדה הראשונה. היינו מעט יותר מעשרים משפחות ביישוב. לאט לאט התחילו להגיע למזכירות היישוב מפקדים ואישים מהמועצה. לאה, אשתו של יעקב, שגדלה בקריית גת למשפחה מסורתית שעלתה ממרוקו, ודרך תנועת 'בני עקיבא' התחזקה, הבינה שמשהו קרה, אבל אף אחד לא העז להודיע לה. כל הגברים נדרשו להתאסף במועדון לתדרוך מקציני הצבא. גם לאה הגיעה, וכולם השתתקו. משם היא הלכה לכמה בתים כדי לחפש את בעלה ולברר מה קרה, ולא נענתה. ראש מחלקת הרווחה חיה שכנר התקשרה לאשתי, רבנית היישוב, והנחתה אותה להודיע ללאה שבעלה נרצח. אשתי, שהייתה אז בת 24, ביקשה מחיה לבוא במהירות להר ברכה, כי היא לא יודעת איך מודיעים לאישה הרה בת 25, עם שלושה ילדים, שהחיים שלה נחרבו. חיה כמובן הגיעה.
בינתיים התקשרה אשתי לאבי וביקשה שיבוא לעזור. כשהגיע הלכה איתו לביתה של לאה (אני ישבתי עם הגברים ואנשי הצבא והמועצה). לאה התבשרה בבשורה הנוראה ושאלה: "האם אני רעה כל כך שה' צריך להעניש דווקא אותי?!". אבי השיב שיעקב קדוש, והוא הרוג מלכות, ולמרות הכאב הנורא מדובר בזכות עצומה. לימים חזרה לאה וסיפרה שדבריו שינו את נקודת מבטה על האסון ונתנו לה כוח. היא הבינה שהיא בשליחות.
לקראת עשר בלילה כולם הלכו ונשארנו לבד, עשרים משפחות צעירות. כמו תמיד בחורף, ענן כיסה את ההר, אולם באותו ערב הענן היה כבד ואפור מאוד. פנסי הרחוב החלשים שבין שתי שורות האשקוביות הצליחו בקושי להאיר מעט מבעד לערפל.
ההלוויה התקיימה וההיריון נמשך, ואחרי כמה חודשים ילדה לאה האלמנה בת וקראה לה תחיה. משפחתה סעדה איתנו בקביעות בשבתות, והפכנו למשפחה. כשנתיים לאחר מכן התחתנה לאה עם דוד זיו, ולאחר זמן קצר קבעו את ביתם בהר ברכה והולידו עוד שישה ילדים. מאז גם היישוב גדל, והוא מונה כיום כארבע מאות וחמישים משפחות. עוד כמאה דירות נבנות בימים אלה, ועומדים להתחיל לבנות עוד מאה נוספות. כל הדירות הללו כבר נקנו. מאתיים דירות נוספות בשלבי תכנון. בבית הספר בנים לומדים כשלוש מאות וחמישים ילדים, וכן בבית הספר לבנות. באולפנת צביה התורנית האזורית שביישוב לומדות כשלוש מאות ושמונים בנות מהר ברכה ומיישובי השומרון האחרים, ובישיבה התיכונית שהוקמה אחריה לומדים כמאתיים תלמידים.
כבר שנים רבות חברה לאה בצוות צח"י, סועדת בתושייתה אלמנות ויתומים ונותנת דוגמה חיה לנחמה ולצמיחה. אולם השבוע אצל משפחת יניב לא יכלה לאה לתמוך, כי שעתיים לאחר סיום ההלוויה בהר הרצל חיתנו היא ודוד את בתם תמר. גברים ונשים מהיישוב נסעו מההלוויה לחתונה, ובדרכם לשמח חתן וכלה החליפו את בגדיהם.
תמיכה וערבות הדדית
אין לתאר את החסד והאהבה שהרעיפו אנשים רבים על תושבי הר ברכה, הנמצאים בקו הראשון של ההתיישבות בגב ההר. אזכיר כאן את הקהילות והקבוצות שהעניקו מטובן לכלל התושבים.
מהיישוב עלי זהב בשומרון שלחו עציצים לכל המשפחות. יושב ראש המזכירות, מנהל בית ספר ומתנדבים נוספים עברו בין הבתים והעניקו את העציצים. מקהילת לוד שלחו עוגות ותלו שלטי חיזוק ברחבי היישוב. היישובים יצהר ואבני חפץ שבשומרון - מכל אחד מהם שלחו חמישים עוגות ביתיות. תושבי אבני חפץ חילקו באופן אישי גם מאתיים חלות. מאולפנת רמת בית שמש שלחו מאה ערכות של הפתעות לילדים. תושבים מירוחם, מאורנית ומחשמונאים שלחו פרחים לכבוד שבת לכל המשפחות. תושבי שבי דרום, בשיתוף חברת 'חסלט', שלחו עוגות וחסה. 'עסקיות השומרון' - חבורת נשות עסקים מיישובי הסביבה - דאגו לארוחת ערב למשפחות שחזרו מההלוויה, וכן הביאו מארזים של שתייה ועוגיות לכל התושבים. בנות מאולפנת נריה הביאו שי קטן לכל הילדים, והעבירו פעילות לילדות בית הספר. קהילת יפו, הקשורה לישיבה, שלחה פינוקים לילדי בתי הספר. מורות משלושה בתי ספר בשומרון - מאלון מורה, ברוכין ואולפנת רבבה - הגיעו לאורך השבוע כדי להגיש ארוחות מפנקות למורות בית הספר בנות. תלמידי הישיבה התיכונית מאלון מורה חילקו חטיפים מתוקים לכל המשפחות וארגנו שעת פעילות לתלמידי בית הספר בנים. מאולפנת קצרין שלחו שוקולדים לנוער היישוב, הבנים והבנות. מהיישוב איתמר שלחו יוגורטים לכל התושבים. מ'רגבים כנרת', תוכנית חינוכית חקלאית, הגיעו נערים וחילקו לתושבים שקיות אשכוליות ואבוקדו שהם קטפו בעצמם. נוער בית אל שלחו שוקולדים ודגלי ישראל לכל התושבים. נוער מהיישוב עלי שלחו עוגיות לתלמידי בתי הספר. מהיישוב פדואל שלחו מאתיים עוגות ביתיות לתושבים, חלקן בלא גלוטן. מיישובי צפון השומרון שלחו תחתית להבדלה, שי לתושבים. נערות שבי שומרון שלחו ארוחת ערב מפנקת לנערות היישוב. עיריית רחובות ועיריית כרמיאל שלחו מאות משלוחי מנות. מהיישוב קידה שלחו תותים ושוקולדים לחלוקה בבית הכנסת. נשות אריאל שלחו שוקולדים לנשים, ומגן הילדים שם שלחו פינוקים לילדים. מנווה צוף שלחו משלוחים ומגנט זיכרון. תושבי קריית נטפים שבשומרון, וכן תושבי גיתית שבבקעה, שלחו עוגות. העוגות והפינוקים היו רבים כל כך, עד שחלקם גלשו מהר ברכה וחולקו לחיילים שמשרתים בסביבה. מאמית פתח תקווה שלחו משלוחי מנות. מישיבת צביה אשקלון הביאו משלוחי מנות לתלמידי הישיבה התיכונית שלנו. מהיישוב ברוכין הביאו שוקולדים. מבתי ספר שונים בארץ שלחו מכתבי עידוד וחיזוק לילדים ולילדות בתי הספר, כך לדוגמה מבית הספר רבי עקיבא באור עקיבא. ילדות בית הספר ראשית בשדרות הכינו משלוחי מנות לכל בנות האולפנה. בית ספר רבבה בנות הזמין את תלמידות בית הספר ביישוב ליום הפגה לקראת פסח. הרב יוני לביא העביר שיעורים לבני הנוער, ואמיתי המספר התנדב לבוא אחרי פורים.
אלו המעשים הטובים שנגעו לציבור רחב ביישוב והובאו לידיעתי, ומן הסתם היו עוד תשורות חיזוק שנשמטו ולא נכתבו כאן.
מתוך העיתון ב'שבע'
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
טעינה למחשבה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
