ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
א. הגברת התנועה שכבר קיימת, של לא יהודים שרוצים לשמור שבע מצוות בני נח
ב. עידוד גרי צדק, המעוניינים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לשם שמים, ולא, ח"ו, כדי ליהנות משולחן מלכים. הבאנו גם את דברי הריטב"א שכתב, שגם בימי דוד ושלמה קיבלו גרים שכאלה, כמובאר בסוגיא יבמות (דף עט ע"א).
נביא עתה ראיות נוספות לכך שגם בימי דוד המלך קיבלו גרים שהצטרפו לעם ישראל בכל לבבם ובכל נפשם, והיו מוכנים גם למסור את נפשם במלחמת השחרור בהנהגת דוד המלך, לפני שלשת אלפי שנים.
הנביא מספר לנו מי הצטרף לדוד כאשר ברח מירושלים בעקבות מרד אבשלום. וז"ל הכתוב: "וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שמו"ב טו, יח). החלק הבא של הפסוק לא ברור "וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת". מי הם הגיתיים, מהיכן באו, מתי באו ומה פירוש בְרַגְלוֹ?
כידוע, גת היא עיר פלשתית, שבראשה מלך אכיש. הראשונים הציעו כמה הסברים.
יונתן תירגם: "וְכָל גִתָּאֵי שִׁית מְאָה גַבְרָא דְאָתָן עִמֵיהּ מִגַת". הרד"ק הבין שיונתן תירגם "בְּרַגְלוֹ" במשמעות של "דְּאָתָן עִמֵיהּ", כלומר, 'אלו שעמו', כשהכוונה היא לאיתי הגיתי שעמד בראשם.
אחרי בקשת המחילה, הבנתו של הרד"ק, איננה מוכרחת, שהרי הפסוק עוסק בדוד ולא באיתי, ואז משמעותו היא שאותם שש מאות איש באו עם דוד מגת לפני שנים רבות, כאשר דוד נטש את אכיש מלך גת ועלה למלוך בחברון.
יונתן לא חיווה את דעתו בשאלה האם הגיתים הללו היו נכרים-פלישתים, שגרו במקור בגת והצטרפו אל דוד, או ישראלים, שגרו שם ונקראו על שם מקומם? גם אם מדובר בנכרים, יתכן בהחלט שהם התגיירו לאחר שהושפעו מאישיותו המיוחדת של דוד.
מדברי רב נחמן בסוגיה בעבודה זרה (מד, ע"א): "איתי הגיתי בא וביטלה" (כלומר איתי בא וביטל עבודה זרה והתירה בהנאה מעשה שרק אינו יהודי יכול לעשות), מוכח שהבין שאיתי ואנשיו נשארו בגיותם (לפחות עד המלחמות כנגד בני עמון).
הרד"ק הביא דעה זו, אבל הוסיף: "ולפי דעתי כי ישראלים היו, שהיו מתגוררים בגת ובאו עתה לעזרת דוד". לדעתו, "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" פירושו: 'בעבורו', כמו: "וַיְבָרֶךְ ד' אֹתְךָ לְרַגְלִי" (בראשית ל, ל) – "בעבורי".
בשיפולי גלימתו נאחז ונוסיף כי מסתבר לפרש "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" במשמעות של 'בגללו' וכמו שהצענו לעיל בעקבותיו, אבל לא מסתבר לפרש כי באו עתה, שהרי עזיבת ירושלים נעשתה בחופזה והדרך הארוכה מגת ארכה בוודאי יומיים-שלושה, לכל הפחות. לכן, נחזור להצעתנו, כי איתי ושש מאות הגיבורים שבראשם עמד, היו במקור פלישתים, והם הצטרפו למחנהו של דוד, אם כגרי צדק ואם כגרי תושב (העוברים גם הם תהליך גיור שיש לו משמעות הלכתית, אומנם לא כגיור מלא), שנים רבות לפני מרד אבשלום. בראש הגדוד הגיתי עמד איתי הגיתי הנזכר בפסוק הבא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ ..." (שמו"ב טו, יט). דוד הציע לאיתי שלא להצטרף למחנהו, ולהעדיף את טובתו האישית, על פני הצורך הלאומי. איתי סירב להצעתו של דוד והצטרף עם אנשיו למחנהו. כמה חודשים מאוחר יותר העמיד דוד את איתי בראש שליש מן הצבא שהגן על דוד ואנשיו מפני מחנהו הגדול של אבשלום, כמתואר בכתוב: "וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת הָעָם הַשְּׁלִשִׁית בְּיַד יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁת בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי..." (שם, יח ב). נציין כי בראש יחידותיו של דוד עמדו גרים נוספים כמו אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי (שמו"א כו) ואוּרִיָּה הַחִתִּי (שמו"ב יא, ג ;שם כג, לט) (לא נאריך כאן בסוגיא זו).
נחזור לימינו אלה, ונפנה את תשומת לב הקוראים לציבור של מאות אלפים, שעלו מברית המועצות לשעבר. ציבור שנחלק לשתי קבוצות:
הראשונה, אלה שאינם יכולים להוכיח את יהדותם בגלל השואה הנוראה, ובגלל השלטון הקומוניסטי שרדף כל סממן של יהדות. לעשרות אחוזים מהם הצענו את הפתרון של בדיקות MtDNA שבאמצעותן ניתן להוכיח מוצא משפחתי יהודי, בעזרת סממנים גנטיים מובהקים שעוברים אך ורק דרך האימהות. תשובה מפורטת, שנחתמה אישית גם ע"י הגרז"נ גולדברג זצ"ל, מופיעה בשו"ת במראה הבזק ח"ט תשובה ל'. פתרון זה מיושם בשטח וגם הציבור החרדי מעודד אותו. נתפלל שהשימוש בו ילך ויגבר. תורה בדרכי נעם, שאינה מוותרת בשום פנים ואופן על עקרונות ההלכה, תורה שמאירה פנים והמאור שבה מחזק את שומריה ואת הדבקים בה, תחזק ותעודד כיוון זה.
הקבוצה השנייה היא בעלי אזרחות ישראלית מכח חוק השבות. חלקם הגדול מזרע ישראל, צאצאי הסב או האב היהודי, שאינם יהודים על פי ההלכה, והצטרפותם לעם ישראל תלויה בגיור על כל פרטיו. הם חיים בקרבנו ואם לא נקרב אותם ונציע להם "תורת חסד", שמבטיחה על פי אמונתנו חיים ערכיים מאושרים ונעימים, הם עלולים להיטמע בקרבנו ללא גיור.
הלחימה כתף אל כתף, המתרחשת ביחידות צה"ל, והאמונה שהקרינו סביבם הלוחמים שבאו מעולם התורה, חיברה אליהם רבים מחבריהם היהודים וגם את אלה שאינם. הדרך אל האחדות עוברת גם דרך האיחוד בין הקב"ה לבניו. תורה מאירת פנים תחזק את האחדות מכל הבחינות.
תנאי הכרחי, אומנם בלתי מספיק להשגת האחדות, הוא ההתרחקות מכל סממן של דיבור מפלג. נרבה אהבה של כולם ולא נגרר בשום פנים ואופן למחוזות השנאה, גם של בני פלוגתא.
נציין את יום השנה לרבים שנרצחו ביום שמחת תורה האחרון בהדגשת סממן האחדות וכך נכבד את זכרם. זיכרון ללא אחדות פוגע, ח"ו, בזכרם של הקדושים שנהרגו על ידי רוצחים שונאי ישראל, הרוצים לראות בחורבנה של מדינת ישראל ובקריעת החברה הישראלית לגזרים. לא ניתן להם, חלילה, את מבוקשם!
נתפלל להצלחת חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון, לרפואה שלמה לפצועים, לנחמה למשפחות השכולות ולהחזרת כל החטופים במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
