ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כהנים
מצוה לספר
התרגשות רבה אחזה ביהודי אותו בוקר, כשראה מולו את דמותו של ר' אריה לוין זצ"ל פוסעת למולו מעבר לכביש. הוא הזדרז לחצות את הכביש והשיג את ר' אריה. אמנם אותו יהודי היה מבאי ביתו של ר' אריה, אך באותו בוקר שמחתו הייתה כפולה משום שבנו בכורו היה לבר מצוה באותו היום, והייתה זו הזדמנות טובה להתברך מפיו של הצדיק הירושלמי. ר' אריה אחז בידו של הנער ובירכו בהתרגשות שיגדל בתורה, ביראת שמים במידות וכד', ואז הוסיף ואמר: "דע לך כי זכית בזכות עצומה, זכית להיות שליחו של הקדוש ברוך הוא לברך את עמו ישראל באהבה". הוסיף ר' אריה ואמר: "אינך יודע עד כמה אני מקנא בך על הזכות הגדולה הזאת, שְבה לא אזכה לעולם, שהרי ניתנה היא לכהנים בלבד, ולעומתך שהינך כהן, אני ישראל".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
17 - מצות עשה לכסות דם שחיטה
18 - מצווה שהכהנים יברכו את ישראל
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
טען עוד
* * * * *
מאז עלותו ארצה נהג הגאון ר' יצחק זאב סולובייצ'יק - הרב מבריסק, לקיים בביתו מניינים קבועים. בוקר אחד במהלך חזרת הש"ץ בתפילת שחרית, התברר כי בין המתפללים אין כהן לברכת כהנים, הרב עצר את שליח הציבור באמצע התפילה, וביקש מאחד מילדיו שילך לבית הכנסת הסמוך לבקש מכהן שיבוא לביתו לברך את המתפללים. לאחר שעברה כמחצית השעה והבן טרם שב עם הכהן המיוחל, לחש אחד המתפללים לחברו כי לכאורה מדובר ב"טרחא דציבורא" וכי אינו מבין בשביל מה צריך את ההשתדלות המוגזמת למציאת כהן. הרב בשומעו זאת הסתובב לקהל ואמר: "כולם מבינים את אותו אדם שנוסע למרחקים כדי להתברך מפיו של אדם גדול. ברור לכולם שבשביל ברכה כזו שווה לנסוע נסיעה ממושכת, להמתין בתור וכו', והנה התורה מעידה בפירוש על ברכתו של הכהן: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'". וסיים הרב: "האם בשביל ברכה שהיא מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו לא שווה להמתין"?
מצוה להורות
כהנים העולים לדוכן עליהם ליטול ידיהם, ואינם סומכים על הנטילה שנטלו בבוקר, ואם אין להם מים יכולים לסמוך על הנטילה של הבוקר, אם שמרו את ידיהם מנגיעה במקומות המטונפים. את ידי הכהנים נוטלים הלויים, ואם אין לויים בבית הכנסת, יטלו בכורות את ידי הכהנים שגם בהם ישנה קדושה קצת.
לא יעלו הכהנים לברך את העם עם מנעליהם, אך לא יעלו יחפים, אלא יגרבו גרביים וכד'.
קודם שמתחיל שליח הציבור לומר 'רצה' יש לכהן לעקור רגליו לכיוון הדוכן, ואם לא עקר רגליו עד שהתחיל הש"ץ 'מודים' לא יעלה לישא את כפיו.
את קריאת "כהנים" שאומר הרב, הש"ץ או הגבאי (כל עדה על פי מנהגה), יש לומר רק לאחר שסיימו הקהל את אמירת ה'אמן' של ברכת 'מודים', וכן לא יתחיל שליח הציבור להקריא כל תיבה קודם שסיימו הכהנים את התיבה הקודמת או הקהל לומר 'אמן', וכן הכהנים לא יתחילו באמירת התיבה קודם שסיים הש"ץ לאומרה.
הש"ץ לא יענה אמן אחר הכהנים. ויש מקילים לש"ץ לענות אחר הפסוקים אם מקריא לכהנים מתוך סידור.
כהן שאמרו לו לעלות לברך ולא עלה עובר על מצות עשה זו. ורשאי הכהן לעלות מספר פעמים ביום במניינים שונים, ובכל פעם לברך "אשר קדשנו במצוותיו וכו'".
כתב בספר חרדים: "ישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכונים ליבם לקבל ברכתם כדבר ה' הם נמי (גם) בכלל במצוה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













