ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כהנים
מצוה לספר
התרגשות רבה אחזה ביהודי אותו בוקר, כשראה מולו את דמותו של ר' אריה לוין זצ"ל פוסעת למולו מעבר לכביש. הוא הזדרז לחצות את הכביש והשיג את ר' אריה. אמנם אותו יהודי היה מבאי ביתו של ר' אריה, אך באותו בוקר שמחתו הייתה כפולה משום שבנו בכורו היה לבר מצוה באותו היום, והייתה זו הזדמנות טובה להתברך מפיו של הצדיק הירושלמי. ר' אריה אחז בידו של הנער ובירכו בהתרגשות שיגדל בתורה, ביראת שמים במידות וכד', ואז הוסיף ואמר: "דע לך כי זכית בזכות עצומה, זכית להיות שליחו של הקדוש ברוך הוא לברך את עמו ישראל באהבה". הוסיף ר' אריה ואמר: "אינך יודע עד כמה אני מקנא בך על הזכות הגדולה הזאת, שְבה לא אזכה לעולם, שהרי ניתנה היא לכהנים בלבד, ולעומתך שהינך כהן, אני ישראל".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
17 - מצות עשה לכסות דם שחיטה
18 - מצווה שהכהנים יברכו את ישראל
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
טען עוד
* * * * *
מאז עלותו ארצה נהג הגאון ר' יצחק זאב סולובייצ'יק - הרב מבריסק, לקיים בביתו מניינים קבועים. בוקר אחד במהלך חזרת הש"ץ בתפילת שחרית, התברר כי בין המתפללים אין כהן לברכת כהנים, הרב עצר את שליח הציבור באמצע התפילה, וביקש מאחד מילדיו שילך לבית הכנסת הסמוך לבקש מכהן שיבוא לביתו לברך את המתפללים. לאחר שעברה כמחצית השעה והבן טרם שב עם הכהן המיוחל, לחש אחד המתפללים לחברו כי לכאורה מדובר ב"טרחא דציבורא" וכי אינו מבין בשביל מה צריך את ההשתדלות המוגזמת למציאת כהן. הרב בשומעו זאת הסתובב לקהל ואמר: "כולם מבינים את אותו אדם שנוסע למרחקים כדי להתברך מפיו של אדם גדול. ברור לכולם שבשביל ברכה כזו שווה לנסוע נסיעה ממושכת, להמתין בתור וכו', והנה התורה מעידה בפירוש על ברכתו של הכהן: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'". וסיים הרב: "האם בשביל ברכה שהיא מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו לא שווה להמתין"?
מצוה להורות
כהנים העולים לדוכן עליהם ליטול ידיהם, ואינם סומכים על הנטילה שנטלו בבוקר, ואם אין להם מים יכולים לסמוך על הנטילה של הבוקר, אם שמרו את ידיהם מנגיעה במקומות המטונפים. את ידי הכהנים נוטלים הלויים, ואם אין לויים בבית הכנסת, יטלו בכורות את ידי הכהנים שגם בהם ישנה קדושה קצת.
לא יעלו הכהנים לברך את העם עם מנעליהם, אך לא יעלו יחפים, אלא יגרבו גרביים וכד'.
קודם שמתחיל שליח הציבור לומר 'רצה' יש לכהן לעקור רגליו לכיוון הדוכן, ואם לא עקר רגליו עד שהתחיל הש"ץ 'מודים' לא יעלה לישא את כפיו.
את קריאת "כהנים" שאומר הרב, הש"ץ או הגבאי (כל עדה על פי מנהגה), יש לומר רק לאחר שסיימו הקהל את אמירת ה'אמן' של ברכת 'מודים', וכן לא יתחיל שליח הציבור להקריא כל תיבה קודם שסיימו הכהנים את התיבה הקודמת או הקהל לומר 'אמן', וכן הכהנים לא יתחילו באמירת התיבה קודם שסיים הש"ץ לאומרה.
הש"ץ לא יענה אמן אחר הכהנים. ויש מקילים לש"ץ לענות אחר הפסוקים אם מקריא לכהנים מתוך סידור.
כהן שאמרו לו לעלות לברך ולא עלה עובר על מצות עשה זו. ורשאי הכהן לעלות מספר פעמים ביום במניינים שונים, ובכל פעם לברך "אשר קדשנו במצוותיו וכו'".
כתב בספר חרדים: "ישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכונים ליבם לקבל ברכתם כדבר ה' הם נמי (גם) בכלל במצוה".
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך לא להישאר בין המצרים?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
