ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
בעלי התוספות מחדדים שהכוונה היא לחבר החביב עליו מאוד, כדבריהם פוסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן רכה סעיף א).
האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש נשאל מדוע אינו מקובל לברך את הברכה בימינו. הוא פותח ואומר שלולא דברי בעלי התוספות אדם היה יוצא למקום ציבורי ומברך את הברכה ללא סוף. הוא ממשיך ואומר שלא נהוג לברך מפני החשש שאנשים לא יקפידו על דברי התוספות. נתאר את האירוע: אדם רואה את פלוני. בלבו הוא יודע שפלוני אינו חביב עליו במיוחד, ויתכן שאף פחות מכך. מצד שני, לא נעים לומר לאדם: שמע ידידי, צר לי, אך בלבי אני יודע שאינך חבר כל כך טוב, ולכן אינני מברך. אדם רגיל לא יעמוד בנסיון הזה, אלא יברך גם על אנשים שאינו חש קרבה מיוחדת אליהם. לכן עדיף לא לברך כלל.
בשם הגרי"ז נאמר להיפך: איננו בקיאים בשאלה מהי ידידות טובה דיה המצדיקה את הברכה.
ושמא אפשר להציע בדומה לכיוון של הגרי"ז, אך מעט אחרת: אדם רואה את חברו. אך הוא מתחיל להתלבט: אמנם פלוני הוא חברו. אבל האם הוא חבר ברמה שבעלי התוספות מדברים עליו? האם ידידותם עומדת ברף ההלכתי הזה? העלבון של עצם ההתלבטות אינו שווה את השבח שיינתן לקב"ה במצבים בהם יוכרע שיש לברך.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
58 - חמדת השבת: שהחיינו או הטוב והמטיב?
59 - חמדת השבת: שהחיינו על ראיית חבר
60 - חמדת השבת: אינו מצווה ועושה – טעימה מתורת הגרי"ז גוסטמן זצ"ל
טען עוד
הרשב"א נשאל על חברים המכירים זה את זה רק בהתכתבות. דבר זה נפוץ מאוד בימינו. אנשים עשויים לפגוש אחרים וליצור קשרים משמעותיים ללא פגישה פנים אל פנים או שמיעת קולו של רעהו מעולם. הרשב"א נשאל אם מותר להם לברך שהחיינו עת שייפגשו פנים אל פנים.
הרשב"א מדייק מהגמרא האומרת 'הרואה את חבירו לאחר ל' יום'. משמע שהוא ראה את חבירו לפני ל' יום. אם כך, אין מקום לברך על חבר שלא ראה מעולם. השולחן ערוך (שם סעיף ב) פוסק כדבריו.
המהרש"א אלפנדרי (ה'תקפ"ו- ה'תר"צ) היה החכם באשי של דמשק. בשנת תרס"ח ביקר בארץ ישראל, והתחננו אליו שיישאר ויכהן כרב העיר צפת. הרב הסכים עד שבשנת ה'תרפ"ב (בערך) עזב את תפקידו ועבר להתגורר בירושלים.
בחודש אייר של שנת ה'תר"צ המהרש"א אלפנדרי הזמין את המנחת אלעזר ממונקאטש לבקר אותו. מספרים שהאדמו"ר ממונקאטש (שהיה הונגרי, ודיבר יידיש ועברית במבטא אשכנזי כבד) התאמן בדיבור עברית "ארץ ישראלית" כהכנה לפגישה.
כאשר האדמו"ר הגיע ופגש את המהרש"א אלפנדרי הוא בירך 'שהחיינו'.
האדמו"ר שהה בסביבת המהרש"א למספר ימים, ובאותו השבוע המהרש"א אלפנדרי נפטר.
רבים מגדולי הדור באותה עת עסקו בשאלה כיצד זה שתלמיד חכם כמנחת אלעזר פעל כנגד דברי הרשב"א והשולחן ערוך, ואף המהרש"א לא העיר על טעותו!
רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, מחדד את דברי הרשב"א:
הרשב"א אינו קובע שאין מקום לברך על אדם שלא פגש אותו מעודו. שהרי אין דין של "ברכת אדם שלא ראה" או "ברכת אדם שלא ראה במשך תקופה מסוימת". כפי שלמדנו בטור הקודם, ברכת 'שהחיינו' היא על שמחת הלב שבחוויה. פגישת האדם מעוררת את ההתרגשות המצדיקה את הברכה. השאלה היא איזו התרגשות מצדיקה את הברכה. הרשב"א אומר שההתרגשות הדרושה בכדי לברך 'שהחיינו' על ראיית אדם בדרך כלל תיווצר ביחס לאדם שראה בעבר, ולא אדם שהוא מכיר דרך התכתבות בלבד. לכן הגמרא מתייחסת למקרה זה, בלבד.
האם יתכן שתהיה התרגשות דומה בעוצמתה כאשר אדם פוגש אדם שטרם פגשו פנים אל פנים? יתכן. בדרך כלל נכון להחמיר ולהניח שההתרגשות איננה גדולה דיה.
אך כאשר אדם נוסע במיוחד בכדי לזכות לשהות במחיצתו של אחד מגדולי הדור, הוא יכול לאמוד בנפשו שההתרגשות שהוא חש באותה ההזדמנות מספיקה בכדי לברך.
בעת שאנו עוסקים בברכת 'שהחיינו' ו'הטוב והמטיב', אל לנו לדלג על נפלאות הזמן. דומה שאנו נמצאים בזמן מורכב. מצד אחד, ציר הרשע של סוריה, לבנון ואיראן, מהם חששנו עשרות בשנים, עולה באש אל מול עינינו. מנגד, האויב שאינו יודע מנוח משנאת ישראל מתעקש להמשיך לשלח בנו את חיציו האיומים במקום לנסות לעצור את הלחימה ולהציל את נפשו.
על פניו האדם השומע את הניסים והנפלאות שהקב"ה מצליח לשליחיו ושליחינו, במוסד, בצה"ל ויתר זרועות הבטחון, אם הוא מבין שרשע רב נמחק מן העולם בשעה זו, לכאורה נכון לברך את ברכת 'הטוב והמטיב', שכן פגיעה בתשתיות הרשע ובכוחותיו ללא ספק מצילות חיי יהודים ומחזקות את אחיזתנו בארץ ישראל.
אל נא נהי ח"ו כמרגלים, שהתמקדו בכך ש"ונהי בעינינו כחגבים", אלא כיהושע וכלב, היודעים לומר "כי יכול נוכל לה", ונודה לה' על הישועות ועל המלחמות שעושה לעמנו בזמן הזה ממש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
