ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ארבעה שהם אחד

בית מדרש פרשת השבוע חומש ויקרא צו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ז

ארבעה שהם אחד


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

במאמרי "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" הצענו לבחון את ארבעת הבנים דרך הפרשיות בהן הם מופיעים בתורה. על פי דברינו, הרשע המקשה על הקרבת קרבן הפסח איננו מוכן לחדש את הברית עם הקב"ה, הוא כופר ולכן הוא מוציא עצמו מן הכלל. החכם, הוא האינטלקטואל החוקר בשכלו כל דבר ומוכן לקבל רק דברים שעוברים אצלו את מבחן ההגיון. לכן, הוא נמצא רק מדרגה אחת מעל הרשע. מעל שניהם מוצב התם, שבלשון התורה משמעות שמו היא צדיק-מושלם. גם התם שואל על פדיון פטר חמור. מעל לכולם נמצא הצדיק העליון העובד את הקב"ה בשתיקתו הרועמת. גם הוא חייב לפתוח את פיו לאכול מצה – לחם עוני – לחם שעונים עליו דברים הרבה ולספר ביציאת מצרים. כל ארבעת הבנים מוזמנים להסב עמנו סביב שולחן הסדר.
השבוע נציע הצעה נוספת המבוססת על עקרונות אלה.
אחד המאפיינים של מצוות קרבן הפסח, שאכילתו היא הבסיס המרכזי של ליל הסדר יחד עם אכילת המצה, הוא השותפות והאחדות של עם ישראל.
התורה נוקטת לשון זו בעניין שחיטת קרבן הפסח:
"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ב ו).

כיצד יכולים כל ישראל לשחוט והלא יש מנויים רבים על כל קרבן?
אלא שמכאן נלמדת ההלכה היסודית ש"שלוחו של אדם כמותו" (רש"י שם). רעיון האחדות ושותפות הגורל היהודי שיש בקרבן הפסח, בא לידי ביטוי גם במאמר חז"ל בשם רבי נתן:
"מניין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד - תלמוד לומר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים, וכי כל הקהל שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד" (פסחים דף עח ע"ב).

ההכרח לאכול את הפסח בחבורה, שהרי אין להותיר ממנו עד חצות (לכתחילה לפחות), גם הוא מבטא את הרעיון של ה"ביחד".
מאידך גיסא, כל ניסיון לטשטש את ההבדלים שיש בין יהודים שונים, עלול להיות מאוד מלאכותי. נסיון שכזה, עלול לפגע גם ב"עושר" הנובע דווקא מתוך הניגודים.
אם נסתכל על כל יהודי באשר הוא בדרך הבאה, יתכן ונצליח לפתור את הקונפליקט והסתירה הקיימת לכאורה בין שתי המגמות.
יתכן וכל יהודי כולל בתוכו או בתוך תוכו את ארבעת הבנים כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכל יהודי, הרהורי ספק בכל מיני נושאים הקשורים לאמונה. הדרך להגיע לאמונה תמימה ושלמה היא ארוכה והיא חייבת לכלול בתוכה חיבוטי נפש והתלבטויות. ה"כפירה" כהווא אמינא נמצאת בתוך תוכנו ועל ההתמודדות אנו מקבלים שכר. כל אחד מאתנו חייב להתגבר על ה"רשע" שקיים בתוכו.
כל יהודי מחויב להשתמש ב"שכל הישר" לחקור ולבדוק במבחן הסבירות וההגיון, כל צעד ושעל שלו. מה שלא עומד במבחן נבדק מול הדרכות חז"ל. בסופו של התהליך אנו מכירים בכוחם ובעליונותם של חכמינו מסיבות רבות, אבל כבר אמרו חכמים ש"רק לשיכור העולם נדמה כמישור".
כל יהודי מתנהג כצדיק-תמים חלק מהזמן והשאלה היא רק שאלה של כמות. הוא מצליח להתעלות מעל לחולשות, מעל לצרכים החומרים ומביא לידי ביטוי את היותו נברא ב"צלם אלקים". כל יהודי יש בו בחינה של "תם" גם אם היא לעתים נסתרת ברוב הזמן.
כל יהודי יכול לעתים רחוקות לעבוד את הקב"ה ב"חוג שממעל למבטא", ב"שתיקה עליונה", ב"דממה רועמת". ברגעי חסד אלה הוא בבחינת "שאינו יודע לשאול".
אם אכן כל יהודי כולל בתוכו את כל הבחינות הרי שהאחדות היא אמיתית. צריך להיות קשור לכלל ישראל. רק הקשר החזק בין כל היהודים, שהרי סמלו של פורים הוא הקריאה "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד' טז) שלושים יום קודם החג, יאפשר אחר כך לחגוג כהלכה את ליל הסדר.
הבה נתפלל כי גם מסר זה
יוסיף לאחדות ישראל ולקרוב לבבות בליל הסדר הקרוב.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il