ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כ - שמיטה
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
הרב יהושע בן מאיר האריך להסביר (ב"קומי אורי" גליון כ, תמוז תשס"ז) את דעת הגרש"ז אוירבאך הסובר שגם לדעת הר"ש אין היתר לאכול ירקות שנזרעו בשישית וגדלו בשביעית. לדעתו אף הם בכלל גזרת ספיחין. אולם מה הייתה מסקנתו המעשית של הגרש"ז אוירבאך, האם בגלל זה הוא העדיף את היתר המכירה?
איני יודע אילו ירקות אכל הגאון הרב שלמה זלמן אויירבאך בסתיו של שנת השמיטה. ייתכן שנמנע מאכילת ירקות כלל, או שאכל של נוכרים. אולם למסקנתו של הרב בן מאיר, להעדיף היתר מכירה על הפרשנות המקובלת בדעת הר"ש, בוודאי לא הגיע.
א"א להסתמך על הגרש"ז אויירבאך לחצאין.
אין ספק ששאלת הספיחין קלה הרבה יותר משאלת היתר המכירה.
אין לפקפק חלילה בהיתר המכירה שנוסד על-ידי מרנן ורבנן גדולי התורה בישראל. גם הגרש"ז אויירבאך תמך בו עקרונית. אולם לכו"ע הבעיות ההלכתיות של היתר המכירה מרובות יותר מאשר בספיחי ירקות שנזרעו בשישית.
הספיחין הם רק גזרה מדרבנן. לדעת רש"י הם לא נאסרו אלא אחר הביעור. הרמב"ם בפהמ"ש לא מזכירם. גם הגרש"ז אויירבאך עצמו נוטה לומר שמסברה יש להתיר ספיחין במקום שאין לחשוש למראית העין, כגון בגן ירק הזרוע בשורות ישרות כסרגל. מי שיראה במו עיניו גן ירק כזה לא מסוגל לחשוב אפילו לרגע קט שמדובר בספיחין שצמחו מאליהם. לדעתו, סברה זו מסתברת יותר מהתרו של החזו"א לזרוע בשינוי מחזור זרעים.
למעשה, הוא אוסר גם ספיחין כאלו משום לא פלוג. כלומר, מדובר באיסור קל יחסית. לעומת זאת בהיתר המכירה יש שאלות רבות יותר וחמורות יותר של לא תחנם ושל הפקעת הקדושה מהארץ וזריעה על-ידי ישראל ועוד ועוד.
וכי גברא אגברא קרמית? אין להקשות מהגרש"ז אויירבאך על מרן הרב קוק. כי למרות שהרב קוק סמך על היתר המכירה כפתרון הלכתי לגיטימי אולם רק לשעת הדחק וכהוראת שעה בלבד והעדיף כל פתרון הלכתי מהודר יותר. ומסתבר שירקות שישית, עם כל בעייתם, עדיפים היו בעיניו על ירקות שנזרעו בשיעית על פני היתר המכירה.
בשבת הארץ (פ"ד ה"א) הרב לא הכריע במחלוקת שבין הר"ש לבין הרמב"ם. ואת הר"ש הביא בלשון זו:
ויש מי שאומר (ר"ש פרק ט' משנה א' ע"פ ירושלמי מעשרות פ"ה ה"ב) שאלה המינים שתהיה בהם קדושת שביעית ויהיה בהם דין ספיחים, אי אפשר למצוא כ"א בירקות שכל גידולם הוא בשביעית ולקיטתם ג"כ בשביעית, אסורים משום ספיחים, אבל אותם שגדלו בששית אע"פ שנלקטו בשביעית, ואפילו היתה רק התחלת גידולם בששית ונגמר עיקר גידולם בשביעית, וגם נלקטו בשביעית, אין להם דין איסור ספיחים, לאוסרן באכילה ובלקיטה, אלא יש להם דין פירות שביעית, שצריכין להאכל בקדושת שביעית, וחייבים להתנהג בהם בכל דיני שביעית,
שבת הארץ לכם – לכולכם
הצעת הרב בן מאיר לעשות שני דברים, גם היתר מכירה וגם אוצר בי"ד, אינה מעשית.
א. היא לא פותרת את עצם מעשה המכירה שאע"פ שהוא כשר הוא בוודאי לא חלק ואם אפשר בלעדיו אין לעשותו.
ב. חקלאי שעושה גם היתר מכירה מרגיש שהכל מותר לו ואינו מסוגל נפשית לשמור על כל ההלכות המגבילות של אוצר בי"ד. חקלאי שומר שמיטה בהידור הוא בלאו הכי גיבור כוח עושה דברו ואין אפשרות להעמיס עליו גבורה כפולה ומכופלת כזו.
(על כך אמרו המושלים משל לאברהם אבינו שהלך לעקוד את יצחק כשהאיל מתלווה אליו...)
ב. החקלאים מעדיפים אוצר בי"ד על מכירה כי המכירה מעמידה אותם בפני קונפליקט קשה. הם חיים רובם באזורים שחרב ההתנתקות מונפת כל הזמן על צווארם (ועתה ביתר חומרה מבעבר...)
מכירת שדותיהם לישמעאלים משמיטה את הקרקע מתחת רגליהם פשוטו כמשמעו. אם אין איסור לא תחנם בישמעאלים א"כ יש גם צידוק לכאורה לטוענים שאין מניעה הלכתית לעקירת יישובים מאדמתם ומסירתם לישמעאלים.
אומנם יש להבחין בין מכירה לזמן לבין מסירה קבועה, וכן בין מכירה לטובת היישוב לבין חיזוק מעמדם של הנוכרים. וכן בין סניף לחיזוק לבין נימוק בלעדי. אולם הבחנות למדניות אלו, עם כל נכונותן, אינן מתיישבות על לבו של חקלאי בעל יר"ש טבעית שראשו ורובו שקוע בעבודת אדמתו מתוך מסירות ואהבה. מה גם שאין בהגדרות הלמדניות בכדי לסתום את פיהם של המקטרגים למיניהם (הטוענים אף הם שמסירת אדמות ישראל לנוכרים היא לטובת ישראל...)
זכותם של החקלאים להדר במצוה זו כהבנתם. מה שנותר בידי העירוניים הוא רק אחת מהשתיים:
א. להתעלם מאחיהם המתיישבים בספר, המוסרים את נפשם על העם, התורה והארץ, ולגרום לפירותיהם הקדושים בקדושת שביעית שיירקבו על העצים ולמשקיהם שיתמוטטו, ולהעדיף עליהם תוצרת של חקלאים שמכרו את אדמתם לגוי בגלל שאולצו לעשות זאת מחשש שתוצרתם לא תשווק, ונושא שבת הארץ כמו השבת השבועית לא מעניין אותם כלל (שהרי הקונה בחנות רגילה קונה מכל הבא ליד).
ב. לסייע ביד אחיהם החקלאים ולקיים את רצון התורה ששנת השמיטה תהיה שנה של אחריות הדדית שנאמר "ואכלו אביוני עמך" ושבת הארץ תהיה לכם - לכולכם.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
