בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ענינו של ראש השנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א

כיצד זוכים בדין?

השמש שקעה אל הים, מפנה את מקומה לשנת תשס"ח הממשמשת ובאה. רוח נשבה וטיהרה את השמים מהעבים שהסתירום. נשאתי עיני אל השמים הנצבעים אט אט באודם של מלכות. דומים היו לכסאו של מלך רם ונישא, הדן את עולמו. כיצד אזכה בדין? ואולי כל מטרת הדין לזכותני ולטהרני מכל פשעי?

undefined

רבנים שונים

תשרי תשס"ח
4 דק' קריאה
השמש שקעה אל הים, מפנה את מקומה לשנת תשס"ח הממשמשת ובאה. רוח נשבה וטיהרה את השמים מהעבים שהסתירום. נשאתי עיני אל השמים הנצבעים אט אט באודם של מלכות. דומים היו לכסאו של מלך רם ונישא, הדן את עולמו. כיצד אזכה בדין? ואולי כל מטרת הדין לזכותני ולטהרני מכל פשעי?



נגילה ונשמחה בך
1. הרב ראובן הילר שליט"א - רב העיר רמת השרון

בנעורי, כשהתחלתי לימודי בישיבה התיכונית, לימדוני רבותי, שהיו אמונים על שיטת ה'מוסר', על הפחד הגדול שאדם צריך להרגיש בחודש אלול. מאז, במשך שנים רבות מדד יראת השמים האישית שלי נסב מסביב לשאלה - 'האם אני מפחד מספיק בחודש אלול או לא'.
לימים, כשהבטתי סביבי ושאלתי את עצמי - מדוע המון העם איננו מתרגש מאלול? מה, הם אינם מפחדים? הבנתי, שלא לחינם עשה רבש"ע שבדור הגאולה "חוצפה יסגא" (כלומר החוצפה תגדל). החוצפה מחשלת את האדם מפני הפחד. חסרונה בכך שהיא מלווה בפריקת עול, אך מאידך היא מאפשרת לאדם להגיע למעלה רוחנית גבוהה של יראת רוממות שנושקת לאהבת ה'.
הדרך השטחית שגורסת שתמצית עבודת ה' היא 'פרומקייט' דקדקני, כובלת לעיתים את האדם בפחדים המביאים אותו לחיטוט ולעיסוק אובססיבי בחטאיו ללא יכולת להתחבר באמת לרבש"ע. דורנו זקוק ל'אלול' אחר, לאלול של שמחה.
מספרים על הבעל שם טוב, שפעם בא לעיר אחת לפני ראש השנה, ושאל את אנשי העיר מי הוא בעל התפילה בימים הנוראים? "רב העיר הוא בעל התפילה" השיבו לו. "ואיך הנהגת תפילתו"? שאל הבעל שם טוב. "ביום הכיפורים", השיבו לו, "אומר הוא את כל הוידויים בניגונים שמחים". שלח הבעל שם טוב לקרוא לרב שיבוא אליו, ושאלו לטעם הנהגתו המוזרה. השיב לו הרב: "עבד המלך, ולו גם הפחות ביותר, שמנקה את חצר המלך מכל טינופת, כמה שמח הוא בשעת מעשה שהרי כוונת מלאכתו לעשות נחת רוח למלך". "יהי חלקי עמך" אמר לו הבעל שם טוב.
בימים הנוראים - הימים בהם נמחלים עוונותינו, יש שמחה נפלאה של סילוק מחיצות. האדם מסיר מחיצה אחר מחיצה, והוא הולך ומתקרב לה'. השמחה היא גם הדרך לזכות בדין, שהרי מסובך מאוד לתקן את כל מה שחטאנו במשך השנה, ואם נעשה חשבון אמיתי של כל חטאינו לא נוכל להתפלל מרוב שברון לב. אולם הדרך היחידה שנוכל לזכות בה בדין היא להראות לה' שאנו שמחים להיות 'חברים' שלו, ומאושרים מסילוקם של החציצות המפרידות בינינו לבינו . גם אם לא נצליח עד יום כיפור להפיל את כל המחיצות, אך הרצון והנכונות שלנו לכך הם שיזכונו בעזרת ה' בדין.


התיקון בקלקול
2. הרב שמחה שטטנר שליט"א - מיתר

היום ראש השנה, היום הראשון לימי הדין והרחמים. כל אחד ואחת נדרש לחשבון נפשו על מעשיו בשנה שחלפה. בימים אלו מהרהר כל אחד בליבו - האם אזכה בדין? אמנם, מנהגי ישראל בימים האלו אנו מורים לנו להתנהג כמי שבטוחים כי יזכו בדין, אולם ודאי הוא שמקנן החשש בלבנו. נתבונן מעט בהנהגת השם ית' המבקש לזכותנו בדיננו, ומתוכם נלמד מעט על הדרך לזכות בדין.
ראשית, חשוב שנדע שריבונו של עולם רוצה לזכות את ישראל בדין, ואינו חפץ בהשחתת העולם בכלל, ופגיעה בבניו בפרט . ביטוי לכך מוצאים אנו בספר 'שיח שרפי קודש' לפרשת ניצבים - מצאנו (מגילה י') שכשטבעו מצרים בים רצו מלאכי השרת לומר שירה, ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לומר שירה?! מזה נראה בעליל שאין שמחה ונחת רוח לפניו יתברך כשצריך לעשות דין אפילו באומות העולם, על כן בוודאי רוצה הקב"ה לזכות אותם בדין. רק לפי שה' הוא מלך העולם, ו"מלך במשפט יעמיד ארץ", לכן צריך להעמיד אותם במשפט, לפיכך חותר הקב"ה להם חתירה של רחמים.
אולם יותר מזה, כיוון שה' רוצה לזכות את ישראל, לפיכך הוא נתן לנו עצה כיצד לזכות בדין. העצה כתובה בספר 'ישראל קדושים' - "...לכל יש תקנה ועצה, והשם יתברך יכול לעשות מזדונות זכויות ולהמתיק את המר...". כלומר - ישנה נטייה של בני אדם לחפש את התיקון בכל מיני מקומות אחרים, אולם באמת עיקר יסודו של כל תיקון נמצא בגוף הקלקול עצמו. על מנת לזכות בדין, יש להתבונן אחר עצתו של ה' הטמונה במציאות בה אנו שרויים . הדברים נכונים הן בתחום הפרטי והן בתחום הלאומי. גם בשעות הקשות ביותר שאליהן נקלע יחיד או ציבור, במציאות הקשה בעצמה נמצאת העצה שאותה הכין ריבונו של עולם כבר מששת ימי בראשית להיחלץ ולהתרומם מאותו המצב. ה' יתברך הרוצה לזכותנו יצר לכל מצב את הפתרון אשר נמצא בגוף המצב. אין בפתרון חיצוני כדי לתקן. למשל כשיש בעיה בעניינה של ארץ ישראל, אין לחפש את הפתרון בפוליטיקה תקשורת וכדומה, אלא בגוף עניינה של ארץ ישראל, במסירות הנפש כלפיה, בהבנת עומק עניינה באופן מעשי ועוד.
ויהי רצון שנזכה לחיים טובים ולשלום בפרט ובכלל.

שיפוץ כללי
3.הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן ורב קהילה בגבעתיים

ההבנה הרגילה של הרצון לזכות בדין היא, שאנו עומדים בדין ורוצים לצאת זכאים ולא חייבים. אם אנו מדמיינים את הקב"ה למלך קשוח היושב על כס המשפט, שצריך לרצות אותו - הרי שכל התהליך אינו אלא הגנה עצמית ורצון לחיות. לפי זה ריבוי התפילות, הצדקה והמעשים הטובים נועדו כדי לאזן ואף להכריע את כף הזכויות מול כף החובות. אין כאן אלא עניין מתמטי שאינו משנה הרבה את אישיותו של האדם.
אולם אפשר להסביר את הדין והזכייה בו באופן אחר לגמרי. הזוהר שואל (רעיא מהימנא, מופיע במחזורים לפני תקיעת שופר) למה ניתנה הרשות למקטרג לתבוע דין על באי עולם? ועונה שהקב"ה יצר את המקטרג כדי לדרוש דין בעולם, כיון שה' רוצה שיראו מלפניו. במלים אחרות, אילולא היה שוט הדין מונף מעל ראשינו לא היינו יראים מהקב"ה. זו היא יראת העונש, שהתורה מרבה מאוד לעסוק בה ובייחוד בפרשיות התוכחה, שאחת מהן אנו קוראים סמוך לראש השנה כדי להזכיר שימי המשפט קרבים ובאים.
אלא שעדיין צריך להבין מהי מטרת יראה זו? מוסיף הזוהר ואומר, שה' אוהב משפט ורוצה שהעולם יתקיים במשפט, ומזכיר לנו שיש דין ויש דיין. תפקידו של הדין הוא לגרום לבני האדם לתקן את עצמם, ולהתאים את אורח חייהם לצדק, למוסר ולמהות הרוחנית שהיא יסוד חייהם. נמצא אם כן שהדין נועד בעיקר כדי לשנות אותנו, ואם אנו משתנים אזי אנו יכולים לזכות בדין. לפי זה הדין הוא סוג של זיכוך, ובזכות הזיכוך נזכה בדין.
מוסיף הזוהר שאמנם תפקיד השופר לעורר רחמים אך אלה לא באו כדי לוותר על הדין, כי אם לתת לאדם אפשרות לשוב בתשובה אם לא הספיק עד ראש השנה. מכאן עד יום הכיפורים יצטרך האדם לתקן את דרכיו שאם לא כן - יוכרע דינו לחובה וקטגור ינצח בדין. אין לאדם ולאנושות זכות קיום אם חייהם אינם ערכיים ורוחניים. נמצאת עיקר השאלה היא "איך מזדככים" ורק תוצאתה "איך זוכים".
כך מובן מדוע ראש השנה הוא יום הדין דווקא. ביום זה חוזר העולם לנקודת ההתחלה, ונבדקת שוב השאלה האם ראוי להיברא או לאו. כיון שיש בו בעיות רבות - הגישה הבסיסית היא שלאור מצבו אין לו זכות קיום, ורק האפשרות לשוב בתשובה מאפשרת לו להיברא מחדש.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il