מחלוקת קרח | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
קרח

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

2 דק' קריאה

מה היה כל-כך מושך בטענתו של קורח עד שכל ישראל נמשכו אחריו?

הוא אמר: כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' מדוע תתנשאו על קהל ד'. אין צורך במתווך בין ישראל לאביהם שבשמים. המתווך חוצץ בין ישראל לאביהם שבשמים. אין צורך במשה ואהרן שהם יעמדו בין ד' ובין ישראל. כל ישראל שמעו את דבר ד' בהר סיני. ואילו רצה ד' לצוות עוד את ישראל היה מדבר אל כל ישראל, במישרין. כל ישראל ראויים להשראת השכינה, כולם ממלכת כהנים וגוי קדוש. לא צריך כהנים מיוחדים שונים.

קורח כפר בנבואת משה וכפר בקדושת הכהונה ובזה הוא כפר בגדולה האלקית העליונה הנבדלת מן המציאות ושבחיותה עליונה אין כל המציאות יכולה לקבל אותה אלא דרך צנורות מיוחדים. הכהנים אינם חוצצים בין ישראל לאביהם שבשמים אלא הם מחברים בין ישראל לאביהם שבשמים, כי בלי מדרגה ממצעת בין הגדולה העליונה האלקית ובין כלל ישראל לא נוצר הקשר. משה ואהרן הם הצנור להשראת דבר ד' בישראל.

קורח שואל, האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. הוא היה בטוח שמשה רבנו יאמר שפטורה מן הציצית שאם חוט אחד של תכלת בקצה הטלית פוטר כל שכן אם כל הבגד הוא תכלת, כי הרי מצות ציצית בתכלת, מפני שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד. ואם חוט אחד של תכלת מזכיר את כסא הכבוד כל שכן טלית שכולה תכלת. אבל משה רבנו משיב לו שגם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. קורח חשב שאם משה רבנו ישיב לו שפטורה מן הציצית יאמרו לו קורח, אם-כן גם עם ישראל כולם קדושים ובתוכם ד' ואין להם צורך במשה רבנו ואהרן הכהן אבל משה השיב לו שגם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית וזאת מפני שכאשר הטלית כולה תכלת אין כאן דמיון אל כסא הכבוד. כי כסא הכבוד עליון ומיוחד ונבדל מן המציאות. ורק דבר מיוחד במציאות ונבדל ממנה הוא יכול להיות דומה אל כסא הכבוד.

לכן צריך לחוט תכלת בקצה הבגד מחוץ לו והוא מיוחד לעצמו ובזה הוא דומה ומזכיר את כסא הכבוד. וכן כל ישראל, אף שהם קדושים, הם צריכים את שבט הכהונה המיוחד, שבו ועל ידו תעשה עבודת ד' במקדש. הקדושה העליונה נבדלת והיא חלה על חלק נבדל ומיוחד ובאמצעותו על כולם.

אין לטשטש את המדרגות. כטעותו של קורח בהכרח מדרגות הקדוש בתוך ישראל כהנים, לוים וישראל, כך טעותם של המינים הנוצרים הכופרים במעלתם המיוחדת של עם ישראל. הקריאה אל כל העמים השקועים בכל רפש הטומאה: הנכם כלכם קדושים, כלכם בנים לד', אין הפרש בין עם לעם, אין עם קדוש ונבחר בעולם, כל אדם קדוש בשווה, זאת היא הקרחות האנושית שסופה להתבטל כקורח ועדתו.

ועתיד העולם להכיר את המדרגה המיוחדת של ישראל שעל-ידו ורק על-ידו ניא השראת השכינה בעולם.

קרח