ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
אני בחור בן 26, מזה מספר שנים שאני פוגש בחורות, רבות מהן היו בנות טובות שרציתי להמשיך בקשר איתן אך הן לא רצו, אני מרגיש שבתקופה האחרונה נכנסתי קצת ליאוש, וחשבתי שאולי הגיע הזמן להתפשר על כמה עקרונות שעד עכשיו עמדתי עליהם, כמו בחורה שתלך במכנסים, או עם כיסוי ראש חלקי וכד'. האם נכון להתפשר, ובלבד למצוא בחורה טובה ומתאימה?
תשובה :
פשרנות זו מידה אשר צריך להתייחס אליה בחשדנות רבה. מצאנו במסכת סנהדרין (דף ו') מחלוקת תנאים האם "מצוה לבצוע" כלומר, לעשות פשרה, או "אסור לבצוע". הלכה נפסקת שמצוה לעשות פשרה, אולם, דברים אלו אמורים במחלוקת בין שני בעלי דין, בענייני ממונות, שם הפשרה לעיתים מביאה לשלום בין אדם לחברו. אולם בין אדם לעצמו, אין מקום לפשרות וצריך ללכת בדרך האמיתית המתאימה, כל אחד לפי דרכו, מתוך אמת פנימית וללא פשרות . גם בשאלתך כך. המצוקה אותה אתה מתאר, ברורה וכואבת. אולם, הפתרון אשר הינך חושב עליו, אינו הפתרון הנכון, ולא יביא אותך אל המקום הטוב. תאר לעצמך, שאכן תמצא בחורה טובה, ותראה בה גם דברים המפריעים לך, אם ביראת שמים, בצניעות בלבוש או ביופי חיצוני. ולפי הנסיבות אותן הנך מתאר, תחליט באמת להתפשר, ולשאת אותה לאשה. מה יהא המשך הדרך? מבחינתך, כל החיים תרגיש החמצה בחיי הנישואין. במקום להיות בעל שמח וגאה באשתו, תרגיש כאדם שהעולם או הקב"ה התאכזרו אליו, וכפו עליו דרך חיים שאין הוא רוצה בה, תסכול כזה מעיב על כל הטוב והשמחה שיש בחיינו. מאידך, תאר לעצמך כיצד תרגיש אשתך, כאשר תדע שבעצם לא רצית אותה לאשה, אולם הגיל המתקדם וכו', אילצו אותך לשאת אותה. הרי היא תרגיש כאשה מדרגה שניה, לא רצויה, אשה שבעלה אינו "מפרגן" לה, אלא בעצם עשה לה טובה בכך שנשאה לאשה. כמובן שכך אי אפשר להקים ולהמשיך חיי נישואין.
כאן, בצדק, תקשה עלי ותאמר: יפה, הבהרת לי מדוע הפתרון אשר אני מציע אינו פתרון. אולם הרי אני נותר עם אותה בעיה, סוף סוף איני מוצא את זיווגי, ומה הפתרון שאתה מציע. אשיב ואומר: כסף שאבד, אין מחפשים אותו מתחת לפנס, מפני ששם קל לחפש. בעיה שכרגע לא מוצאים לה פתרון, עדיף להישאר בבעיה ולא לחפש פתרונות שוא. זה כלל גדול המנחה את חיינו. ובנוסף, יש ויש פתרון לבעיה! ודאי שאדם מותר לו לשנות את דעתו, בענינים שאינם עקרוניים. אבל זו אינה "התפשרות", אלא "התפכחות"! הבדל גדול יש בין שני המושגים הללו. הפשרנות משמעותה: מגיע לי יותר, אך מאחר ואיני יכול להשיג כעת את המגיע לי, לכן אני מתפשר על פחות. ההתפכחות משמעותה: סברתי שמגיע לי יותר. כעת החכמתי, והבנתי שטעיתי בהבנה, ובאמת לא מגיע לי כלל.
הנה ניקח אותך כמשל: נניח שאתה מצפה לבחורה יפה, זורמת, מלאת חיים, יודעת לבשל מצוין וכו' וכו'. אם אינך מוצא בחורה עם כל המשאלות הללו, עליך לשנות את היחס שלך אל אותן מעלות, ולאמר לעצמך, גם אם לא אמצא את היפה ביותר, הנני מחליט שבכל מקרה היא תהא יפה עבורי. אקבל את המראה שלה כמו שהוא, בשמחה. מתוך ידיעה שזה חלקי. אין כאן התפשרות, יש כאן החלטה וקבלה, זה היופי המתאים לי ומגיע לי, ואיתו אשמח כל חיי. כמובן זו דוגמא לצורת חשיבה, המתאימה גם לשאר הפרטים שהזכרתי.
אולם, אם מדובר בעקרונות, כמו צניעות בלבוש, אי הסכמה למכנסים וכד', שם אין מקום להחליט, שהינך מקבל את הבחורה כמות שהיא. מאחר ואלו עקרונות שלא אתה קבעת, אלא התורה וחכמי ישראל וממילא, אין בידך לשנות את יחסך אליהם . בטוחני , מתוך אמונה שלימה, שכאשר תבהיר לעצמך נקודה זו, ישלח הקב"ה במהירות את בת זוגך המתאימה לך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
