ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
כיצד נקבע גובה התשלום במקרה כזה? בגמרא (בבא מציעא עו.) מבואר, שיש לברר כמה עולה, בדרך כלל, לשכור פועל לעבודה מסוג זה. כמו כן, מבואר בגמרא שם, שאם יש טווח מחירים, הרי הפועל נוטל את המחיר הנמוך ביותר שאותו היה על בעל הבית לשלם כדי לקבל עבודה באיכות שכזו. כתב הריטב"א, שאפילו אם רוב הפועלים נשכרים במחיר גבוה, ומיעוטם במחיר נמוך, היות ש'אין הולכים בממון אחר הרוב' הפועל נוטל כפי השער הנמוך.
הדיון הזה אמור, במקרה שהפועל עובד לראשונה אצל בעל הבית. אולם, אם בעל הבית העסיק פועל בעבר, בשכר מסויים, ואחר כך המשיך את השכירות בלא סיכום מחודש של כל פרטי השכירות, כתב הריב"ש בתשובה (סימן תעה) שהוא ממשיך על דעת תנאי השכירות הראשונים, ושכרו אינו 'כפחות שבפועלים'.
שאלת תנאי השכירות אינה נוגעת רק לשכר על עצם העבודה, אלא לכל התנאים השונים הכרוכים בשכירות. כמבואר במשנה (בבא מציעא פג.): "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב. מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון - יזון, לספק במתיקה - יספק, הכל כמנהג המדינה".
במשנה מבואר, שגם שאלת שעות העבודה וחובת המזונות תלויה במנהג המדינה. בתשובת הריב"ש שהבאנו מבואר, שגם השאלה אם החזן יהיה פטור ממיסי הקהילה, תלויה במנהג המדינה המקובל. בימינו, דיני העבודה מגדירים מערכת רחבה ומסועפת של פרטים הנוגעים לתנאי העבודה, ויש לדון, אם כל הפרטים האלו מחייבים בתורת 'מנהג המדינה'. יש לציין, שבתחום זה אין פסיקה רבה של בתי הדין, מלבד ביחס לכמה חוקים, ולכן הדברים הכתובים להלן אינם תואמים בהכרח את מה שיפסוק בית דין פלוני.
בתשובת הריב"ש שהבאנו, הריב"ש אומר, שמנהג מחייב, דווקא אם הוא מנהג ידוע: "ומכל מקום נראה, שבכגון זה: צריך שיהיה המנהג ברור לפטור: אם בהסכמת הקהל, או שנהגו כן משנים קדמוניות ונהגו לדון ע"פ המנהג ההוא. דהא לא דמי למנהג פועלים; שכמה פועלים נשכרים בכל יום; ויכול אדם לראות: איך נוהגים. אבל בפטור החזן, שאין בעיר כי אם חזן אחד; איך יקרא מנהג: מה שלא שאלו מס לחזן אחד, או שנים? אלא אם כן ידוע ומפורסם בעיר: שמחמת מנהג העיר לפטור החזנין, פטרום".
ההסבר לדברי הריב"ש הוא, לכאורה, שאנו מפרשים את ההסכמה בין בעל הבית והפועל כאילו הסכימו על כל התנאים המקובלים אצל בני העיר. אבל, דבר שבעל הבית והפועל לא ידעו שהוא מקובל בעיר, אי אפשר לומר שהם קיבלו אותו על עצמם.
עם זאת, הריב"ש מביא ירושלמי הדן בבני עיר אחת ששכרו פועלים בעיר אחרת, שבה המנהגים שונים. הירושלמי כותב, שאם בעל הבית הלך לשכור את הפועלים במקומם, קיבל על עצמו את מנהגי המקום שבו שכר אותם. ואם הפועלים הלכו להישכר במקומו של בעל הבית, קיבלו על עצמם את מנהגי המקום שבו נשכרו. אף שאין הדבר מפורש בדברי הריב"ש, נראה מדבריו שאף אם בעל הבית אינו יודע מה המנהג במקומם של הפועלים ולהיפך, הרי הוא מחוייב במנהג מקומם. כמו כן, מסתבר, שגם אם בעל הבית והפועל לא ידעו את הדין בירושלמי, עדיין בעל הבית שהלך למקומו של הפועל יצטרך לתת את התנאים הנהוגים במקומו של הפועל. לכאורה, דבר זה אינו מתאים לדברי הריב"ש דלעיל, הקובע שהמנהג צריך להיות ידוע לשני הצדדים, משום שהרי זה כאילו התנו בעל הבית והפועל על כל הנהוג בעיר.
ונראה לומר, שבדבר שרגילים להתנות עליו, ורגילים שיש בו מנהגים שונים, בזה מוטלת החובה על הצדדים לברר מהו המנהג, ואינם יכולים לומר שלא ידעו שישנו מנהג אחר, שהרי מסתבר שיש בזה מנהג כלשהו. לפי זה יש לומר, שגם כאשר בעל הבית והפועל אינם יודעים מהו המנהג, היות שהם יודעים שיש מנהג, הרי הם מתנים על דעת המנהג.
במדינת ישראל, רבים מחוקי העבודה ידועים. מספר שעות העבודה בשבוע, החיוב לתת ימי מחלה, הפרשה לביטוח לאומי, פיצויי פיטורין וכן הלאה. בתחומים אלו, שבהם ידוע לכל שיש חוק מסויים, ומקובל לנהוג על פיו, מסתבר שהחוק נחשב כ'מנהג המדינה' על כל פרטיו, גם אם הפרטים השונים אינם ידועים לכל אדם. אולם, אם ישנם חוקים שאינם ידועים כל כך, יש מקום לומר שעל חוקים אלו לא נאמר שהם 'מנהג המדינה', אף אם הם נוהגים בפועל.
הגליון הזה חותם את עיסוקנו בנושא שכירות פועלים. החל מהשבוע הבא נעסוק בהלכות השבת אבידה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












