בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

כל הקהל לא הצליחו לעצור את הצחוק...

undefined

הרב דניאל קירש

כ"ב אדר תשפ"א
2 דק' קריאה

 


היה זה במהלך כנס רבנים גדול לפני כחמישים שנה. שורות של רבנים ואנשי מעשה הצטופפו והקשיבו לרבני וזקני הדור שעלו לדרוש בענייני השעה. בתוך הקהל ישב רב איציק והקשיב לדברים בעניין רב. הדרשה של הרב ריתקה אותו ועסקה בדיוק בנושא המעסיק אותו בתקופה האחרונה. בעוד איציק מקשיב לדבריו של הרב ברוב קשב הוא שם לב שלא הרחק ממנו יושבים שניים  מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי. איציק איבד לרגעים ארוכים את הריכוז והרגיש איך בשרו נעשה חידודים כשהבין כמה קרוב הוא נמצא לשני גדולים אלו. כשהביט בפניהם הרגועות והטהורות הרגיש גם הוא שלווה מיוחדת החודרת לגופו.


קולו של הרב הדורש החזירו למציאות באחת. דבריו הדהדו ברחבי האולם ומרוב התרגשות החל הטון בקולו של הרב לטפס מעלה מעלה. גם ההתרגשות ניכרה בקולו ובתנועות גופו והקהל המרותק לדבריו הנהן במרץ. גם איציק התקשה להתיק את עיניו מהרב שהעלה שאלות נוקבות וקשות. מלבד הרב הדורש דממה שררה במקום. אפילו רחש הזבובים נשתק נוכח נאומו חוצב הלבבות. הרב, שהיה שרוי כולו בהתלהבות פתח את פיו וקרא "הכיצ..?" עוד לא סיים הרב את דברו ומתוך פיו הפתוח עפו שיניו התותבות בקשת מושלמת ונפלו לרצפה בקול רעש גדול. הקהל, שאך רגע לפניכן היה קשוב כל כך הביט בהלם בנעשה. תוך שניות החל גל של צחוק שוטף את האולם. הרב הדורש עמד על הבמה, מבוייש ושיניו התותבות זרוקות על הרצפה שלידו. איציק הביט סביבו וראה גם גדולים וחשובים המחייכים ואף צוחקים. גם על פניו נראתה ארשת צחוק קלה. אולם משהביט ברב משה פיינשטיין וברב יעקב קמינצקי שוב קפא דמו. השניים ישבו ללא ניע ולא הזיזו כלל את שרירי פניהם. על פניהם לא נראה חיוך ולו הקלוש ביותר, וניכר היה שרצו לשמוע את המשך דבריו של הרב.


איציק התרגש לראות את המחזה המרשים של שני גדולים אלו. כשחזר לביתו חזר שוב ושוב לאותם שניות ושאלה גדולה ניקרה בראשו: האם הקהל שלא הצליח להתאפק עבר על איסור של לשון הרע או שמא אין עליהם אשמה, שלא יכלו לעצור את הצחוק המתפרץ?


תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:


אלו מהקהל שצחקו עברו על האיסור של 'מלבין פני חברו ברבים'. אמנם הם לא עברו  על כך במזיד אלא בשוגג. מהעובדה ששניים בקהל, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי לא צחקו ניתן ללמוד שיש לאדם יכולת להתגבר על צחוקו גם כשהדבר קשה. שאר האנשים צריכים לעבוד על המידות וכך יוכלו להשתלט על הצחוק שלהם.


לסיכום: צחוק המתפרץ על הזולת נכלל בגדר 'מלבין פני חברו בשוגג'. הקהל שעברו על איסור זה צריכים לעבוד על מידותיהם.  


 


 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il