ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש שבת ומועדים שבעתא דנחמתא

פרשת עקב - מפרשיות "שבעה דנחמתא"

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
פרשתנו היא אחת מ"שבעה דנחמתא". ההפטרות הן בד"כ כידוע מענין הפרשות, מאחר שההפטרה דנה בנחמה וגאולה ברור שגם הפרשה דנה בגאולה.
אנחנו מוצאים בפרשה מצד אחד, ביטויים חריפים ותיאורים קשים של הַּמִּדְבָּר, המקביל לגלות, למקום שבו אנו נמצאים טרם הכנסנו לארץ חמדה ומאידך, ביטויי שבח וקילוסין מיוחדים בשבחה של א"י.
על המדבר אומר הכתוב:
"הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ" (דברים ח' טו)

וכנגד זה:
"כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ..." (דברים ח' ז-י)
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א יב).

בכל התורה מדובר בעניינים שונים, שבאמצעותם משתחררת הנשמה מגלות הגוף ומתוך כך משתחרר גם הגוף מגלות זו, ואלו בפרשיות 'שבעה דנחמתא' מדובר אודות הגאולה עצמה.
ידיעת הגלות וסיבותיה היא עצמה חלק מהנחמה. כמו עצם ידיעתו של החולה - שהוא חולה - ובמה מתבטאת מחלתו. ידיעה זו עצמה מהווה מחצית המרפא ועתידה בהמשך להביא לרפואה שלמה.
בלקוטי שיחות לאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהון זצ"ל, מובא בשם ספר "ערכי הכנויים" (לבעל מחבר ספר סדר הדורות):
"נחש - ארסו חם, עקרב - ארסו קר"
התורה מתארת את הסיבות לגלות. ההתלהבות והחום הם לאידיאלים חיצוניים, הגורמים התרחקות משלהבת הקדושה ויכולים להביא "לשרף" - לכליה גמורה ושריפה של כל התלהבות שבקדושה. דרגה יותר נמוכה - עקרב - היא הקרירות המוחלטת לכל אידיאלים. ממילא הירידה הבאה תהיה שגם כשיווצר באדם צימאון אולם "אין מים" ומים זו תורה, כלומר ההתרחקות כה גדולה שיהיה לאדם קושי לחזור לתורה וליהדות כיוון שאיבד כל שייכות למציאות של קדושה. חזרה לערכי התורה תביא התעוררות אל: "אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם..."
כשרבי יהודה הלוי רוצה להגדיר את המיוחדות שבא"י הוא משתמש בפסוק מפרשתנו ואומר:
"והיא הארץ הנקראת לפני ה' הנאמר עליה תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (שם י"א יב)

אם כך, רק בא"י ניתן לפתח קשר ישיר ולהגיע לכדי קשר נבואי ומראה חזון בארץ, דבר שאין להשיגו מחוץ לגבולותיה.
גם על הנביא יונה נאמר: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְקֹוָק" (יונה א' ג'). היינו שברח מטריטוריה קדושה למקום שאין מסוגלות להאזין לתדרים השמימיים המיוחדים [כוזרי מאמר שני י-יד].
נסים בדברי דוד המלך:
"וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" (שהקב"ה מקיים כל הבטחותיו א"י ביהמ"ק) (תהילים ע"ח נד).

מדייק האלשייך הקדוש:
"ויביאם דווקא ולא ויוליכם" משום שהקב"ה בארץ הרי שמביאם אליו.
[עיין עוד רמב"ן בראשית כו ה' ורמב"ן ויקרא יח כ"ד]
יהי רצון שנזכה בקרוב להתגשמות כל נבואות הנחמה. אמן!
עוד בנושא שבעתא דנחמתא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il