- שונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לדון לכף זכות גם את הטובים
מי שדן את כל האדם לכף זכות, את כולם, את הטובים ואת אלו שאינם כל-כך טובים, הרי זו מידה משובחת. מי שיש לו ביקורת על כולם, זו מידה מגונה. אבל גרוע ממנו, הוא מי שמלמד זכות על הרעים ומלמד חובה על הטובים, מצדיק את הרשעים ומרשיע את הצדיקים. על זה אומר הפסוק (משלי יז ; טו): "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ד' גם שניהם". הגאון בעל ה"נודע-ביהודה" מפרש את הפסוק כך: מצדיק רשע זה כשלעצמו לא נורא, אדרבא, מלמד זכות על הבריות. ומי שמרשיע צדיק זה כשלעצמו לא טוב, אבל הוא עדין לא מתועב. אבל מי שגם מצדיק רשע, וגם מרשיע צדיק, על הרשעים הוא מלמד זכות, ועל הצדיקים הוא מלמד חובה, ומחפש אצלם חסרונות, אם הוא עושה את שניהם, עליו נאמר "תועבת ד' גם שניהם".
הגמרא במסכת סנהדרין (דף כו.) מספרת שרבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה בעסיא, פגש אותם ריש-לקיש, אמר: גם אני רוצה להצטרף אליכם, לראות איך עושים זאת. בדרך, תוך כדי הליכתם, ראו אדם אחד שחורש בשדה. השנה היתה שנת השביעית, שנת השמיטה. אמר להם ריש-לקיש - איש זה כהן, וחורש, כי נחשדו הכהנים על חרישה בשביעית. אמרו לו: מנין לך שעובר עבירה, יכול להיות שהוא שכיר בשדה של גוי, או שהוא נאלץ לעשות זאת משום מיסי המלך.
המשיכו ללכת, ופגשו אדם אחד שזומר את הכרם, ושוב אמר ריש-לקיש - איש זה כהן וזומר בשביעית. אמרו לו: ואולי הוא זומר את העצים לעקל, לצורך בית הבד, ולא לתקן את הכרם, וזמירה כזו מותרת. אמר להם: "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות". אמרו רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק על ריש-לקיש: איש קנתרן הוא זה. כאשר הגיעו למקום, עלו לגג ושלפו את הסולם כדי שריש-לקיש לא יוכל לעלות וישאר בחוץ. בא ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?!"
נשאלת השאלה, מדוע נזכר ריש-לקיש לומר זאת רק אחרי שסגרו בפניו את הדלת? הרי מיד שראה שהם מלמדים זכות על עוברי עבירה, היה צריך לעזוב אותם. אלא מתחילה חשב ריש לקיש שהם אנשים שדנים את כולם לכף זכות, וזו תכונה חיובית, אבל אחר-כך כשראה שהם מכנים אותו קנתרן וטרדן ולא נתנו לו לעלות, אמר, אם הם מלמדי זכות על כולם, למה לא לימדו זכות עלי, ולמה עלי הקפידו? אלא ודאי שאין דרכם ללמד זכות על אדם, אלא לפי מה שנוח להם. אם כן, יש לחשוד שהם חשודים על השביעית, ולפיכך מלמדים זכות על עוברי עבירה אלו. כל זה מפירושו של הצל"ח למסכת סנהדרין.
אכן, צריך להיזהר מלעקם את המידות. "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות א ; ו) את כולם, גם את הרחוקים וכל-שכן את הקרובים.
הגמרא במסכת סנהדרין (דף כו.) מספרת שרבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה בעסיא, פגש אותם ריש-לקיש, אמר: גם אני רוצה להצטרף אליכם, לראות איך עושים זאת. בדרך, תוך כדי הליכתם, ראו אדם אחד שחורש בשדה. השנה היתה שנת השביעית, שנת השמיטה. אמר להם ריש-לקיש - איש זה כהן, וחורש, כי נחשדו הכהנים על חרישה בשביעית. אמרו לו: מנין לך שעובר עבירה, יכול להיות שהוא שכיר בשדה של גוי, או שהוא נאלץ לעשות זאת משום מיסי המלך.
המשיכו ללכת, ופגשו אדם אחד שזומר את הכרם, ושוב אמר ריש-לקיש - איש זה כהן וזומר בשביעית. אמרו לו: ואולי הוא זומר את העצים לעקל, לצורך בית הבד, ולא לתקן את הכרם, וזמירה כזו מותרת. אמר להם: "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות". אמרו רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק על ריש-לקיש: איש קנתרן הוא זה. כאשר הגיעו למקום, עלו לגג ושלפו את הסולם כדי שריש-לקיש לא יוכל לעלות וישאר בחוץ. בא ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?!"
נשאלת השאלה, מדוע נזכר ריש-לקיש לומר זאת רק אחרי שסגרו בפניו את הדלת? הרי מיד שראה שהם מלמדים זכות על עוברי עבירה, היה צריך לעזוב אותם. אלא מתחילה חשב ריש לקיש שהם אנשים שדנים את כולם לכף זכות, וזו תכונה חיובית, אבל אחר-כך כשראה שהם מכנים אותו קנתרן וטרדן ולא נתנו לו לעלות, אמר, אם הם מלמדי זכות על כולם, למה לא לימדו זכות עלי, ולמה עלי הקפידו? אלא ודאי שאין דרכם ללמד זכות על אדם, אלא לפי מה שנוח להם. אם כן, יש לחשוד שהם חשודים על השביעית, ולפיכך מלמדים זכות על עוברי עבירה אלו. כל זה מפירושו של הצל"ח למסכת סנהדרין.
אכן, צריך להיזהר מלעקם את המידות. "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות א ; ו) את כולם, גם את הרחוקים וכל-שכן את הקרובים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
אחדות זו מעבדה של בירורים
שימוש נכון בתנור הביתי
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
איך ללמוד גמרא?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הלכות שטיפת כלים בשבת
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
אוצרות בלב הים