ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
מוקדש לעלוי נשמת
רחל בת יקוט
לחץ להקדשת שיעור זה
"ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה" (בראשית כח ; יט). ובמדרש-רבה לפרשת ויצא (סט ; ח) אומרים חז"ל: "'ואולם לוז' - היא לוז שצובעין בה את התכלת, היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, היא לוז שלא שלט בה מלאך-המות מעולם. הזקנים שבה מה עושין להם? כיון שהם זקנים הרבה, מוציאין אותם חוץ לחומה והם מתים".
הווי אומר, בית-אל, שהיא לוז, היא עיר מיוחדת. היה בה כח חיים נצחי. האנשים שבתוכה לא היו מתים. הזקנים שהאריכו ימים ושבעו כבר מהחיים, ולא נותר בהם כח לחיות עוד, לא יכלו למות בעיר; היו צריכים להוציא אותם מחוץ לעיר, כדי שיוכלו למות. כעין זה חכמים מספרים במסכת סנהדרין (דף צז.): אמר רבא: מתחילה חשבתי, שאין אדם בעולם, שידבר אמת תמיד, עד שפגשתי אחד מהחכמים, שנקרא רב טבות או רב טביומי, והוא אמר שאפילו היו נותנים לו כל חללו של עולם, לא היה משנה את דיבורו לשקר, לא היה דובר לא-אמת. וכך הוא סיפר: פעם אחת הוא נקלע למקום שקראו לו קושטא, ואנשי אותו מקום לא היו משקרים אף פעם אלא דוברי אמת תמיד, ובאותו מקום לא מת אדם שלא בזמנו. הוא התחתן עם אשה אחת מהם ונולדו להם שני ילדים. פעם אחת אשתו עסקה בדבר שהצניעות יפה לו, ובאותה שעה באה שכנה ושאלה עליה. חשב בעלה, שאין זה נכון לומר לשכנה מה עושה אשתו, ולכן אמר לשכנה, שאשתו לא נמצאת בבית. לא עבר זמן רב ומתו שני בניו. שאלו אותו אנשי העיר: מה קרה? מה עשית? הרי בעיר שלנו אף פעם לא מתים אנשים טרם זמנם! סיפר להם, שהוא נאלץ לשנות בדיבורו מפני הצניעות. אמרו לו: בבקשה, צא מכאן ואל תגרום שבעירנו ימותו אנשים.
נראה שיש קשר בין הדברים: גם בעיר לוז לא היו מתים, ואפילו הזקנים לא היו מתים, מפני שהעיר הזאת היתה עיר האמת. בית-אל - לוז היא עירו של יעקב: כאן הוא חלם, לבית-אל הוא קבע לעלות אחרי שובו מחרן ולקיים נידרו אשר נדר לד', ובמקום הזה נקרא שמו ישראל. ויעקב, היתה בו מידת האמת, שנאמר: "תתן אמת ליעקב", והעיר שהוא קשור אליה היא עיר האמת. בעיר הזו לא מתים אנשים. ועל יעקב אומרים חכמינו זכרונם לברכה (תענית ה:): "יעקב אבינו לא מת". "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים".
עוד דבר נאמר במדרש-רבה (שם) על בית-אל היא לוז: "אמר רבי אבא בר כהנא: למה נקרא שמה לוז? [ש]כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים-טובים כלוז". בעיר הזו יש אקלים רוחני מיוחד, יש בה אווירה מלהיבה, ומי שנכנס בה היה מתמלא בצימאון לתורה וחשק לקיום מצוות ומעשים-טובים, כמו עץ לוז שמרבה פירות. אלו היו מעלותיה של העיר בית-אל. כעת, שבית-אל היא לוז, קמה מחדש, בעז"ה גם תכונותיה המיוחדות יתחדשו והיא תהיה עיר מלאת חיים, שכל הנכנס בה, מרבה במצוות ובמעשים טובים.
עוד בנושא ארץ ישראל

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il