ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכך אמרו חכמים בסוף מסכת מכות: אמר רבי חנניה בן גמליאל: ומה אם העובר עבירה אחת נותן את נפשו עליה, העושה מצוה אחת, על אחת כמה וכמה, שתינתן לו נפשו. הווי אומר, למצוה יש כח חיובי פי כמה וכמה יותר מאשר הכח השלילי שיש לעבירה. ופירש המפרש שם, שמידה טובה מרובה ממידת פורענות אחת מחמש-מאות, שכן במידת פורענות נאמר (שמות כ ; ה): "פֹקֵד עוֹן אבֹת על בנים, על שִלֵשים ועל רִבֵּעים"; בגלל אבות נענשים ארבעה דורות. לעומת זאת, במידה טובה כתוב שם: "ועֹשה חסד לאלפִים", והתרגום מבאר "לאלפים" דורות. ומיעוט אלפים לפחות שני אלפים. בזכות מצוה שאדם עושה, מקבלים שכר לפחות אלפיים דורות. ומוסיף המפרש: וכל-שכן, אם נפרש כפשוטו של מקרא, שאלפִים משמע עד סוף כל הדורות. בזה נותנים לנו חכמים אמת מידה של תורה שבה יש לבחון את משקל המצוות לעומת משקל העבירות.
המשנה לא הסתפקה בזה, אלא אומרת: רבי שמעון ברבי אומר: הרי אומר (דברים יב ; כג): "רק חזק לבלתי אכֹל הדם, כי הדם הוא הנפש". ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו - הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאווה להם ומחמדתן, הפורש מהן, על אחת כמה וכמה "שזוכה לדורותיו ולדורות דורותיו, עד סוף כל הדורות". וכל זה, כאשר אדם מתאפק ומתגבר ונמנע מלעשות עבירה, - גם לזה יש שכר רב כזה. אמור מעתה: מה רב שכרו של העושה מצוה חיובית. חז"ל מלמדים אותנו להסתכל לגמרי אחרת על המציאות ולתת משקל שונה לחלוטין ממה שהטבע הפשוט נוטה לראות.
במבט הרגיל, חומרתה של עבירה נראית הרבה יותר גדולה ומבהילה. לעומת זה, מעשה המצוה אינו נראה כל-כך גדול, והנטייה המוסרית היא דוקא להקטין את ערך המצוות ולהגדיל את חומרת העבירות. כך זה נראה יותר מוסרי. אז אדם לא מתגאה, הוא יותר ביקורתי, ערני יותר לתקן את חסרונותיו, אבל מתברר שהמבט הזה אינו אמיתי ואינו מוסרי, אלא מבט מעוּות וחולני, שתוצאותיו יאוש, חולשה, ביקורת על עצמו ואולי גם על בוראו. חכמים מראים לנו, שהתורה לא מסכימה לגישה הזו. התורה נותנת משקל אדיר למצוה, פי חמש-מאות לפחות מהמשקל שיש למעשה עבירה, וכאשר אדם עושה מצוה, הוא צריך להתמלא בשמחה עצומה, באושר אין קץ. לעומת זה, אם חס-ושלום הוא נכשל בעבירה, הצער צריך להיות קטן פי חמש-מאות ויותר לעומת השמחה בעשיית המצוה. מבט זה משנה אפוא את כל ההסתכלות, החיוב גובר, ומכאן ברור שאנו בתהליך של התקדמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
