ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לשבר בת עמי ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה עם ישראל אחדות ומחלוקות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ט"ז במר-חשוון ה'תשנ"ו

לשבר בת עמי


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

בימים קשים אלו, שהשבר בתוך העם הגיע לשיא חדש, מסוכן, עם הֵרצחו של ראש-הממשלה, והצער, הכאב והכעס על מה שקרה, והדאגה מפני מה שיקרה, אינם נותנים מנוח, ומדירים שינה מעיני כולנו, ועדיין אין דעתנו מיושבת לברר ולבחון את המאורע באופן נכון, ולהסיק את המסקנות הדרושות, הננו מחפשים בנבכי העבר, על-מנת ללמוד מן הנסיון.
בשנת ה'תרצ"ה, לפני כשישים שנה, התפרסם מאמר של מרן הראי"ה קוק בקשר לסכסוכים החריפים שהלכו והחמירו בין הימין ובין השמאל של אז, שהגיעו לשיאם בחשוון ה'תרצ"ה, כאשר אסיפת-עם הופרעה בצורה אלימה. במאמר הנקרא - "לשבר בת עמי" כתב הרב (מאמרי-הראי"ה 365), שעד כמה שיש צער מכל הירידה הרוחנית ועזיבת תורה ומצוות, לבושתינו ולחרפתינו, והגרון ניחר מצעקת חמס של "קָדָשַׁי בָּזִית ואת שבתֹתי חִללְת", "אמנם כל אלה הגילולים, עם כל הקיקלון שלהם, אינם עולים בערך לעומת אותו חילול השם הנורא חילול שם ישראל, חילול שם ארצנו הקדושה, חילול השם של כל מאויינו ושאיפתנו הקדושה, הכלולה בשיבת ציון, בבנין הארץ ובתחיית האומה, שהולכת ומתעוררת בקרבנו בחזקה. אותו חילול השם למרום פסגתו הגיע באותה הפעולה הנתעבה של המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית, אשר נתקלנו בה כעת. אינני יודע מי הוא האשם. טוב יותר לומר: כולנו אשמנו, זנחנו את דבר ד' המחיה אותנו, עזבנו את משמרת הטהרה והמוסר, הלכנו אחרי שרירות הלב ואחרי יצר-הרע של המשטמה והכעסנות הפראית. אוי מה היה לנו! ועתה בית ישראל! את שם קדשי אל תחללו עוד, הרפו מאף, התלמדו להביט איש על אחיו, מפלגה על מפלגה, בעינים של אחים חומלים, הנתונים יחד בצרה גדולה, והמוכנים להתאחד למטרה קדושה אחת: עזרת הכלל כולו, כבודו ומשמרתו. ואחרי הצרה הגדולה הזאת, אחרי היאוש הגדול הזה, הננו שבים לדברי הנביא ותנחומותיו הנצחיות (יחזקאל כ ; מ): "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל, נאֻם ד' אלקים, שם יעבדֻני כל בית ישראל כֻּלֹה בארץ". הרב מעמיד אותנו על החומרה של מלחמת-אחים ושטוב לומר "כולנו אשמים".
והנני קורא את דבריו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במאמרו "ממעמקים" (לנתיבות-ישראל א עמ' קכח), שכתב בתמוז ה'תש"ח, על התנגשות של הריגת אח באח בארץ ולמענה, וכך הוא כותב:
"ואם במהלך ייסורינו, אשר בדרך עלייתנו חזרתנו אל מקומנו, בתהליך גאולתנו ופדות נפשנו, צריכים היינו גם לעבור את התחנה המופלאה הזאת, גם את סתר המדרגה הנוראה הזאת, של התנגשות הריגת אח באח, בארץ בעצמה ולמענה, - הלא נדע ונכיר את ערך מירוקם של הייסורים הללו. 'התרבות הזמנית בנויה על הכפירה ועל השנאה, שהן שוללי החיים העצמיים. ואי-אפשר להתגבר על מחלה זו כי אם לגלות את אוצרות הטוב המונחים בבית גנזיה של האמונה והאהבה'".
ובהמשך דבריו הוא אומר שאם "הגיעו הדברים גם לידי פעולות שגגה כאלה, שעל-ידן נהרגו יהודים בידי יהודים, לעולם אין בכוחו של אדם - וקל-וחומר של צבור מישראל לעשות עצמו רשע, בהטלת אשמה של זדון ופשע שבכוונה תחילה, וגם לא לעשות עצמו שאינו בעל מדת חסידות. למרות כל הסגנונות המכאיבים המצורפים לכך...".
את דברי הרב צבי יהודה הללו יש לקחת לתשומת הלב, וללמוד אותם לכל עומקם. ועוד הוא מוסיף ואומר: "הלא זכור נזכור, כי גם 'בזמן שהם עובדים עבודה-זרה ושלום ביניהם - אין השטן נוגע בהם' (ספרי נשא מב)".
וד' ינחמינו, ויסייע בידינו לצאת מהשבר הזה, לבניין שלם, כי נחם ד' עמו גאל ירושלים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב