ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשנת ה'תרצ"ה, לפני כשישים שנה, התפרסם מאמר של מרן הראי"ה קוק בקשר לסכסוכים החריפים שהלכו והחמירו בין הימין ובין השמאל של אז, שהגיעו לשיאם בחשוון ה'תרצ"ה, כאשר אסיפת-עם הופרעה בצורה אלימה. במאמר הנקרא - "לשבר בת עמי" כתב הרב (מאמרי-הראי"ה 365), שעד כמה שיש צער מכל הירידה הרוחנית ועזיבת תורה ומצוות, לבושתינו ולחרפתינו, והגרון ניחר מצעקת חמס של "קָדָשַׁי בָּזִית ואת שבתֹתי חִללְת", "אמנם כל אלה הגילולים, עם כל הקיקלון שלהם, אינם עולים בערך לעומת אותו חילול השם הנורא חילול שם ישראל, חילול שם ארצנו הקדושה, חילול השם של כל מאויינו ושאיפתנו הקדושה, הכלולה בשיבת ציון, בבנין הארץ ובתחיית האומה, שהולכת ומתעוררת בקרבנו בחזקה. אותו חילול השם למרום פסגתו הגיע באותה הפעולה הנתעבה של המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית, אשר נתקלנו בה כעת. אינני יודע מי הוא האשם. טוב יותר לומר: כולנו אשמנו, זנחנו את דבר ד' המחיה אותנו, עזבנו את משמרת הטהרה והמוסר, הלכנו אחרי שרירות הלב ואחרי יצר-הרע של המשטמה והכעסנות הפראית. אוי מה היה לנו! ועתה בית ישראל! את שם קדשי אל תחללו עוד, הרפו מאף, התלמדו להביט איש על אחיו, מפלגה על מפלגה, בעינים של אחים חומלים, הנתונים יחד בצרה גדולה, והמוכנים להתאחד למטרה קדושה אחת: עזרת הכלל כולו, כבודו ומשמרתו. ואחרי הצרה הגדולה הזאת, אחרי היאוש הגדול הזה, הננו שבים לדברי הנביא ותנחומותיו הנצחיות (יחזקאל כ ; מ): "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל, נאֻם ד' אלקים, שם יעבדֻני כל בית ישראל כֻּלֹה בארץ". הרב מעמיד אותנו על החומרה של מלחמת-אחים ושטוב לומר "כולנו אשמים".
והנני קורא את דבריו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במאמרו "ממעמקים" (לנתיבות-ישראל א עמ' קכח), שכתב בתמוז ה'תש"ח, על התנגשות של הריגת אח באח בארץ ולמענה, וכך הוא כותב:
"ואם במהלך ייסורינו, אשר בדרך עלייתנו חזרתנו אל מקומנו, בתהליך גאולתנו ופדות נפשנו, צריכים היינו גם לעבור את התחנה המופלאה הזאת, גם את סתר המדרגה הנוראה הזאת, של התנגשות הריגת אח באח, בארץ בעצמה ולמענה, - הלא נדע ונכיר את ערך מירוקם של הייסורים הללו. 'התרבות הזמנית בנויה על הכפירה ועל השנאה, שהן שוללי החיים העצמיים. ואי-אפשר להתגבר על מחלה זו כי אם לגלות את אוצרות הטוב המונחים בבית גנזיה של האמונה והאהבה'".
ובהמשך דבריו הוא אומר שאם "הגיעו הדברים גם לידי פעולות שגגה כאלה, שעל-ידן נהרגו יהודים בידי יהודים, לעולם אין בכוחו של אדם - וקל-וחומר של צבור מישראל לעשות עצמו רשע, בהטלת אשמה של זדון ופשע שבכוונה תחילה, וגם לא לעשות עצמו שאינו בעל מדת חסידות. למרות כל הסגנונות המכאיבים המצורפים לכך...".
את דברי הרב צבי יהודה הללו יש לקחת לתשומת הלב, וללמוד אותם לכל עומקם. ועוד הוא מוסיף ואומר: "הלא זכור נזכור, כי גם 'בזמן שהם עובדים עבודה-זרה ושלום ביניהם - אין השטן נוגע בהם' (ספרי נשא מב)".
וד' ינחמינו, ויסייע בידינו לצאת מהשבר הזה, לבניין שלם, כי נחם ד' עמו גאל ירושלים.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לאן שבים ולמה מתוודים?
ענייני כשרות המצויים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
קשה עליי פרידתכם
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
