ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
עלה בדעתי להוסיף לספר השעורים, מעט רשימות אודות תולדותיו של מורנו ורבנו מרן הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. אמנם נתקפתי פיק ברכים ורפיון ידים, כיצד אוכל לכתוב אודות האדם הגדול בענקים, ואני עפר ואפר בטל ומבוטל. מי אני כי ארהיב עוז בנפשי לכתוב אודות מרן זצ"ל.
הגמרא אומרת (סוכה מה:): "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רשב"י: ראיתי בני עליה והם מועטין אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הן אני ובני מהן, אם שניים הן אני ובני הן. ומי זוטרי כולי האי... והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר 'אשרי כל חוכי לו', ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו". רבינו היה רגיל לומר: "חסידים שאלו את הרב'ה שלהם: רב'ה, כתוב שיש שלושים וששה צדיקים נסתרים, שהם הצדיקים הגדולים שמקבלים פני השכינה, אבל הרב'ה הרי כל כך מפורסם, היתכן שהרב'ה לא כלול בצדיקים הנסתרים? השיב להם הרב'ה: אתם חושבים שאתם והעולם מכירים אותי? בדיוק עד קצה האף! עד שם אתם מכירים ומה שיותר פנימה הוא לגמרי נסתר".
כך אנו אומרים על מורנו ורבנו ר' אברום זצ"ל. קשה מאוד היה להכיר, להיפגש עם הפנימיות של אישיותו ועולמו הרוחני המופלאים. כל מה שהכרנו הוא רק מהצד הגלוי, החיצוני ביחס לפנימי, לכן כל מה שנכתוב הוא רק רשמים בודדים של הגילוי החיצוני ובודאי לא מעבר לזה.
כבר כתב ידידי הרב יצחק דדון שליט"א, ספר נחמד מאוד בשם "אמרי שפר" ובו פרוט תולדות רבינו.
הוריו של רבנו
רבינו נולד בירושלים עיר הקדש, וכל ימיו היה מדגיש ענין חשוב וגדול זה. כשנבחר להיות הרב הראשי לישראל שמח, שסוף סוף נבחר תלמיד-חכם יליד ירושלים לכהונה רמה זו וזהו כבודה של ירושלים. הוא היה דבוק מאוד בירושלים, עד שקשה היה לו להבין מי שגר שנים בירושלים והחליט לצאת ממנה למקום אחר. "איך אפשר לצאת מירושלים?". רבנו הגדול והעצום, הורתו, לידתו, גידולו וזקנותו בירושלים. זהו היסוד לכל: ר' אברום היה ירושלמי של מטה ושל מעלה כאחד.
מי זכו להיות הוריו של מורנו ורבנו? מה טוב מאשר לצטט דברים של מורנו ורבנו עצמו, שכתב בתחילת חלק שני של ספרו הגדול והעצום 'מנחת אברהם' אודות אביו ואמו:
"צירפתי לספר תוספת ברכה, סימן אחד מכתבי אאמו"ר הגה"צ (אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק) רבי שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים המצויינים והותיקים בירושלים, שהיה שקוד ושקוע בתורה כל ימי חייו, כדרכם של ת"ח בירושלים העתיקה שלמדו תורה מתוך הדחק ומתוך הצנע לכת, וכמ"ש חז"ל ענותן ושפל ברך, שייף ועייל ושייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
אאמו"ר זצ"ל שימש רוב ימיו כמרביץ תורה וכמנהל ת"ת היחידי לעדות המזרח בירושלים, בשכונת הבוכרים, שרוב תלמידיו עברו משם ללמוד בישיבות הק', ומהם התבסס קהל שומרי אמונים לתורה ואמונה ויר"ש. וכמה מהם זכו להיות מגדולי התורה בארץ.
כסמל ודוגמא לשקידתו ועמלו בתורה ניתן לציין את המחזה השגרתי והיומיומי בביתנו, בשעות הערב המאוחרות, לאחר שכיבו את האור וכל בני הבית כבר נמו את שנתם, היה עדיין אאמו"ר זצ"ל ממשיך לשבת בחדר ולומד בפינה לאור מנורת נפט קטנה מתוך גמ' שלפניו.
זכותו של אאמו"ר זצ"ל וזכותה של אמי מורתי הצדקנית, הרבנית הענע רייזל ע"ה, ששניהם מסרו נפשם על חינוך ילדיהם לתורה ויר"ש, מתוך מצוקה ועניות, כפי שהיה רגיל אז בבתי היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת"ו, ובמיוחד לאחר שאאמו"ר זצ"ל נסתלק לבית עולמו, ועול גידול הילדים הקטנים נפל על אמי מורתי ע"ה, וגידלה אותנו מתוך דוחק וצער. זכותם עמדה לי להיות דבוק בתורה, ללמוד וללמד ולהורות, וזיכו אותם מהשמים שבניהם, אני ואחי הגאון מוהר"ר שמואל יהודה שליט"א וכן נכדם - בן אחי הרב אהרן יהושע פישל זצ"ל - הגאון מוהר"ר אשר אליעזר זצ"ל, זכו לכהן כאבות בתי דין בעיה"ק ירושלים ת"ו, מקום שישב כסא למשפט אדוני אבי זקני הגאון מוהר"ר יעקב ליב לוי זצ"ל אב"ד בבתי הדין של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל. גם שאר צאצאיהם דור ישרים יבורך, בנים ונכדים ונינים עוסקים בתורה ויראת שמים...".
תחילת גידולו ב'עץ חיים' ובישיבת חברון
"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (אבות פרק א'), ניתן לומר שבשלושת העמודים בלטה גאונותו ומצוינותו של ר' אברום. בחינת מה שהגמרא (תמורה טו:) אומרת על דורות ראשונים, שהיו בעם ישראל אנשי אשכולות, ופירש רש"י (ד"ה שהכל בו): "תורה ויראת חטא וגמילות חסדים".
כבר בצעירותו, כאשר למד בישיבת חברון, מספרים זקנינו, הרב שאר ישוב הכהן - רבה של חיפה היום, והרב יעקב רוזנטל אב בית-דין בחיפה, ועוד רבנים, כיצד ראשי ישיבת חברון, מזקני וגדולי הדור דאז, אמרו עליו: 'הנה הולך וצומח גדול הדור הבא'. הם ראו וידעו, כי לא רק תלמיד חכם אמיתי בעזרת ה' נבנה כאן, תלמיד חכם גדול ועמוק מאוד, אלא מתוך גדולתם, הבחינו וראו כי הולך וצומח גדול הדור הבא.
הגאון ר' וולוול'ה מבריסק היה מבקש שיביאו לו קבצים תורניים שיש בהם מאמרים של ר' אברום, כל זה בהיותו כבן עשרים.
כל ימי חייו היה ר' אברום מתמיד עצום. כבר מגיל ילדות ובחרות ועד זקנה ושיבה מופלגת. פעם אמר שכבר בילדותו, ב'עץ חיים', הספיק ללמוד שלשה סדרים!!! כשהיה נח בצהרים, בעת היותו בחור בישיבת חברון, היה 'קורא להנאתו' שו"ת נודע ביהודה. כך סיפר לתלמידים. עוד סיפר, שבמשך חמש שנים היה כל כך שקוע בלימוד, עד שלא הכיר את אלה שישבו לצידו בספסל.
עוד אמר, שבשנים אלו הספיק ללמוד בעיון את רוב הש"ס!! מכאן מובן הזרוז הגדול שהיה מזרז - כעבור עשרות שנים - את בחורי הישיבה ואברכיה, לשקוד על תלמודם יומם ולילה ולא להסיח דעתם לשום ענין אחר. אלה הן השנים המכריעות שבבנין אישיותו של תלמיד חכם. במשך שנים, הוא תבע מתלמידיו להספיק לפחות שני דפי גמרא ביום ובהם לעיין כפי היכולת. אחרי שנים, ראה שנתמעטו הדורות והנמיך את תביעתו מהתלמידים עד לכדי עמוד גמרא ביום.
באותם שנים שהיה עדיין בחור בישיבת חברון, הגיעו לידיו כתביו של הגאון הגדול ראש ישיבת 'עץ חיים' שבירושלים, הרב איסר זלמן מלצר, על סדר קדשים, והוא כתב הערות עליהם. ר' איסר זלמן צירף את ההערות ותשובות להערות אלו, בספרו והוא כותב: "לידידי הרב הג' הנעלה מו"ה אברהם שפירא שי', ממצויני ישיבת חברון ". (עיין מנחת אברהם חלק א', סימן כ"ד).
מעלין בקודש בישיבת 'מרכז הרב'
בשנת התש"ד, בהיותו בן שלושים, התפנה ר' אברום מעט מלימודו ובנה את ביתו. הוא התחתן עם הרבנית הדגולה פנינה בת הרה"ג ראובן יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב הגאון הרב שלום נתן רענן קוק, שהיה חתנו של מרן קדש הקדשים הראי"ה קוק זצ"ל.
הנישואין והקשר עם ר' נתן, גרמו להידוק הקשר שבין ר' אברום, שכאמור כבר היה מוכר כעילוי עצום, לבין ישיבת 'מרכז הרב'. הוא התחיל ללמוד חלק מהיום ב'מרכז הרב', ובמשך הזמן אולי באופן טבעי ומסתמא גם במינוי, החל להיות נושא ונותן עם הבחורים בישיבה, עד שבהמשך, יתכן שאחרי פטירת מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מינה אותו מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, למשרה הבכירה בישיבה, של הגדת שיעור כללי פעם בשבוע.
ר' נתן העריך מאוד מאוד את גיסו וכך הוא מתבטא במכתב אודותיו בשנת תשי"ז: "שמחתי עיוני במכתב דמר למעלת כבוד גיסי כאח ה"ה הרב הגאון המובהק מוהרא"א כהנא שפירא שליט"א...". ידוע לכל, שפניו של ר' אברום היו מבהיקות באור נגוהות, אולי גם זו הסיבה של הכינוי המיוחד, שבו ר' נתן מכנה את ר' אברום: "הגאון המובהק" על משקל התואר: 'רבו מובהק'.
בראשית שנת תש"ו, הגיע לידו של ר' אברום קונטרס של הרב הגאון רבי שלמה דוד כהנא, בענין מצות הקהל. הוא היה מרבני ורשא ועלה לירושלים לפני השואה.
במאמר מוסגר אציין, שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, בכל פעם שהיה מזכיר בשעור את השואה, היה מיד בוכה, הגם שכבר עברו מעל שלושים שנה מהשואה, והיה אומר: "אתם לא מסוגלים להבין מה קרה בשואה. מה כלל ישראל איבד בשואה. הרי בכל עירה קטנה בפולין וליטא, ישב רב שהיה תלמיד חכם גדול כמו גדולי הדור שאנו מכירים". אם כן, ודאי שהרב שלמה דוד כהנא זצ"ל, שהיה רב של העיר הגדולה ורשא, היה גאון גדול מאוד, אבל זה לא הרתיע את ר' אברום, שהיה בשנות השלושים לחייו, מלבקר ולהעיר בדייקנות ובדקדקנות גדולה של ברור האמת האלוקית שבתורה, מתוך היקף ועומק של כל הש"ס ודברי הראשונים.
התגובה של ר' אברום משתרעת על פני עמודים רבים והיא בעצמה קונטרס שלם שניכר בו עמל גדול מאוד של דקדוק והעמקה בדברי תורה.
הרב שלמה דוד כהנא ענה לו תשובה וכך הוא כותב:
"ב"ה, ער"ח כסלו תש"ו
כבוד ידידי וחביבי הרב העילוי המצוין עדיו לגאון מר אברהם שפירא נ"י. היה לי עונג בקבלת קונטרסו הגדול על מצות הקהל, דברי הערות והארות מחוכמות על תשובתי שנדפסה בחוברת של זכר הקהל. ואף שבלי רחמנות עשה הרבה קרעים בדברי תשובתי, והיה לי טורח גדול לאיחוי הקרעים הנ"ל, הנני שבע רצון מאוד מדרכו דרך התורה, לברר כל הלכה בשכל צח וישר ובידיעות עמוקות בספרי ראשונים, כן יזכה להגדיל תורה ולהיות תורתו אומנותו, כעתירת נפש המכבדו ומברכו בברכת התורה
שלמה דוד כהנא."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.











