ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ביקור גומלין ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תש"ע

ביקור גומלין


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
שלמה ליבמן ז"ל

הבחור שניאור-שלמה ליבמן היה הרוח החיה בישיבת 'עוד יוסף חי', שנמצאה בציונו של יוסף הצדיק בשכם. למרות שלא היה לו שום תפקיד רשמי, הוא נטל על עצמו את מלוא האחריות על ההסעות לישיבה, תיאומים עם הצבא, קבלת האורחים ועריכת מניין קבוע בציון. הוא ממש מסר את כל זמנו ומרצו למען קבר יוסף. הייתה לשלמה קדושה טבעית סוחפת. כאשר נכנס לציון בבוקר נהג לקרוא "יוסף! יוסף!" וקול קריאתו הדהד עד לכפר בלטה...
עם כל מסירותו לקבר יוסף דאג להיות בקשר עם הבחורים שנמצאו בגבעה ביצהר. היה לו קשר מיוחד עם הראל-עז בן-נון שהקים חווה חקלאית והם קבעו ללמוד ביחד בספר 'שמירת שבת כהלכתה'.
לילה אחד, בי"ג במנחם אב, לאחר שחזר מהציון בשכם, הלך שלמה להראל כדי ללמוד את לימודם הקבוע. הראל אמר לו כי אין לו פנאי, מפני שהוא צריך לנסוע בפטרול השמירה של היישוב. שלמה הציע שיצטרף אליו לנסיעה וכך יוכלו לקיים את החברותא. שניהם עלו על רכב הביטחון הלבן. הם נעו בדרך ההררית הקשה. למרגלות העמק נצנצו אורות חיוורים של כפרים ערביים. שלמה והראל למדו יחד בערנות. בחור בשם יצחק התקשר לשלמה לברר כיצד יוכל להגיע לקבר יוסף. הדרך התעקלה, והרכב פנה בחדות ימינה. לפתע נורו לעברם צרורות כדורים. החלונות נופצו והדלתות נוקבו בקליעים רבים. השניים עלו יחדיו בסערה השמיימה.
הם נקברו ביצהר זה לצד זה, ושתי אבני סלע מהשומרון הושמו מעל לקברם הטרי. אנשי היישוב כאבו עד מאוד את הירצחם של שלמה והראל הי"ד. היתה איזו תחושה ביצהר שבמותם כאילו לקחו על עצמם הכל וכיפרו על היישוב כולו.
אנשי ישיבת 'עוד יוסף חי' דרשו מכוחות הביטחון כי בזמן השבעה יותר להם להישאר בציונו של יוסף הצדיק גם בלילות. היו עימותים בנושא ובמשך כמה יממות היו בני הישיבה נתונים במצור, אין יוצא ואין בא. בסיום השבעה, בהסעה הראשונה של הבוקר, הגיע הרב מנחם ליבמן, אביו של שלמה הי"ד לציונו של יוסף, וזעק בכאב "יוסף הצדיק!"
כולם כיסו את ראשם בטלית ובכו.
אחד החברים שהיה קשור מאוד לשלמה ולמד עמו בחברותא, נתן כהן, הרגיש מועקה גדולה בעקבות הפיגוע. הוא לא הצליח להבין מדוע, אבל היתה לו קפידה על שלמה! הוא חש טרוניה בנפשו: מה פתאום הלכת מאתנו ככה?! מי הרשה לך ללכת?! קפידתו הלכה והתעצמה. נתן ממש לא סלח לשלמה על שהסתלק, למרות שכמובן לא היה בכך שום היגיון. ביום השלושים הוא בא לקברו של שלמה ואמר לו בטרוניה: "הנה, באתי לבקר אותך. אולי תבוא גם אתה לבקר?"
באותו לילה נגלה אליו שלמה בחלום. נתן ממש חש שהוא הוריד אותו מהעולם העליון. שלמה נראה כועס מאוד ושידר לנתן: "למה הורדת אותי?!"
היה לשלמה שיער מעט פרוע. נתן גער בו, כפי שנהג לגעור בו בחייו:
"תראה איך אתה נראה?! למה אתה לא מסתפר?!"
הוא הסתכל על שלמה וראה שהוא לומד גמרא מסכת 'ברכות' ואוחז בדף ט"ו.
לאחר מכן שאל: "איפה אתה נמצא כעת?"
שלמה ענה בתמיהה: "מה זאת אומרת איפה?! כל מי שנמצא בקבר יוסף, מגיע ליוסף הצדיק..."
נתן קם בבוקר כשהוא רגוע והפסיק לחוש את הקפידה המוזרה על שלמה.
אחרי ששלמה נרצח, נתן לא היה מסוגל להמשיך ללמוד בקבר יוסף. הוא הרגיש שכל היכולת שלו להיות שם ולהתמיד היתה בזכות שלמה.
בתום אחד עשר חודשים לרצח, ביום ששי בלילה, שוב חלם נתן על שלמה.
הפעם שלמה הופיע לפניו ברצון כשהוא מחייך כולו, ולא מתוך כורח כמו בפעם הקודמת. הוא היה לבוש בשני זוגות תפילין ושאל את נתן: "הרב שואל למה אתם לא לומדים את כתבי האריז"ל עם מתמטיקה ופיזיקה?!"
נתן ידע בחלום שכוונתו של שלמה באומרו "הרב" ליוסף הצדיק. למרות שלא היה בקיא בכתבי האריז"ל, אמר לו: "לא כתוב כך בכתבי האריז"ל!"
שלמה ענה: "זה כן כתוב, והרב אומר שכך צריך ללמוד!"



לאחר מכן שאל שלמה: "איפה נמצא כעת בית המדרש?"

נתן חש ששלמה שייך לגמרי לעולמות הקדושה הנשגבים, וגם ביורדו לעולם הזה התחתון, הוא מחפש להתחבר לקדושה שנמצאת בו.

הוא הצביע ואמר לו "שם!"

שלמה הלך באותו כיוון עד שנעלם...
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il