ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

עבודה זרה - דף י"ט ;">

בית מדרש גמרא עבודה זרה Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (17 ד') הורד mp3
שלח לחבר

כ"ג אלול תש"ע

עבודה זרה - דף י"ט

הדף היומי הקצר



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל זצ"ל

(יט. שליש עליון - יט: שליש תחתון)

חלק א - המשך דרשת מזמור א בתהילים - בעניין לימוד תורה
א. "כי אם בתורת ה' חפצו", דרשות על "חפצו" -
1. רבי - צריך ללמוד ממקום (ספר) שליבו חפץ (סיפור - לוי רצה משלי ור"ש תהילים, ולמדו תהילים, וכשדרש זאת רבי, לוי עזב).
2. רבא - ללמוד במקום שליבו חפץ.
3. רב אבדימי בר חמא - כל הלומד תורה, ה' עושה לו חפציו.

ב. הבדלים בין ההתחלה לסוף
1. בפסוק הנ"ל - רבא - בהתחלה תורת ה' ובסוף תורתו.
2. עוד בפסוק הנ"ל - רבא - בתחילה ילמד תורה (בקיאות) ובסוף יהגה (עיון). (ואגב, רבא - (בהתחלה) יגרוס גם בלי שמבין וזוכר).
3. רבא (משלי) - בתחילה התורה על "גפי" (כנפיים, לא קבועה), ובסוף על כיסא.
4. רבא (משלי) בתחילה "בראש מרומים" (מהרש"א - קשה ללומדה), ובסוף "עלי דרך".
5. עולא - בתחילה התורה בבור (מאמץ להוציאה) ובסוף בבאר (שנובע מעצמו) (מהרש"א).

ג. חשיבות הלימוד של קטעים קצרים וחזרה
A. דרשות על פסוקים
1. "הון מהבל - ימעט, והקובץ על יד - ירבה".
2. "לא יחרוך רמיה צידו" (ר"א ב"ע - רמאי זה תלמיד לא הגון, רב ששת - תלמיד חכם שעושה בחכמה (והפסוק בתמיהה)).
B. עדויות
רבא - התלמידים לא מקיימם זאת, ר"נ - כן קיים ועזר לו.

ד. חזרה למזמור א' בתהילים
1. "והיה כעץ שתול על פלגי מים" - שתול ולא נטוע, שצריך להחליף רבנים (ותלמידי רב חסדא עזבו לרבה, אך רבה הגביל זאת רק לעיון ולא לבקיאות).
2. "פלגי מים" - רבי תנחום ב"ח -מלשון חלוקה, שצריך לחלק לימודו לשלושה חלקים - מקרא, משנה ותלמוד (הו"א - שנותיו, מסקנה - ימיו (רש"י - ימות השבוע, תוס' - בתוך כל יום) (ר"ן זה לא שלושה חלקים שווים).
3. "אשר פריו יתן בעיתו" - מי שלומד ומקיים את מה שלמד (=פרי), אז "עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", ואם לא...
[אגב, בשם רב - רק כשראוי מותר להורות, ואסור שלא להורות. הגיל המינימלי 40, אא"כ אין גדול כמותו בתורה במקומו (כרבא)].
4. "ועלהו לא יבול" - רב - עלהו שזה החלק הקל, מקביל לשיחת חולין של ת"ח, שצריכה לימוד.
5. "וכל אשר יעשה יצליח" - ריב"ל - כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו (ומביא פסוקים גם מהתורה והנביאים).

ה. בדומה למזמור א' - סור מרע (לשון הרע) ועשה טוב (לימוד תורה)
(סיפור על ר' אלכסנדראי).


חלק ב - המשך המשנה - דברים שמותר לבנות עם הגוים
א. במשנה - מותר לבנות:
1. בימוסיאות (רש"י - במה למחתה של הע"ז, כיוון שזה רק "תשמיש דתשמיש" - מותר. תוס' וריטב"א - אסור גם תשמיש דתשמיש, ולכן גורס דימוסיאות (מרחצאות של מעיינות חמים).
2. מרחצאות

ב. שכר פועל מבנייית הכיפה במרחץ
A. כשבונה המרחץ - אסור לבנות את הכיפה - ששם היה ע"ז (פסל של האלילה אפרודיטי). (זה "תשמיש" ולא "תשמיש דתשמיש", לכן אסור גם לרש"י).

B. שכר פועל לע"ז:
אסור מהתורה להנות מע"ז, וגם מתשמישי ע"ז ("ולא תביא תועבה אל ביתך").
פועל שמרוויח כסף מפעולתו עם הע"ז - יש גזירה דרבנן ששכרו אסור (אך רק אם הע"ז עצמה אסורה בהנאה).
ממתי אסורה בהנאה (וממילא בשכר):
בעבודה זרה עצמה -

רי"ש - של גוי - כשתעבד, של ישראל - מיד.
ר"ע - להפך - של גוי מיד ושל ישראל כשתעבד.
במשמשי ע"ז - לפי כולם רק כשתיעבד.

C. חזרה לענייננו:
ר"א - רי"ח - אם בנה את הכיפה, בדיעבד שכרו מותר.
פשיטא! הרי עוד לא השתמשו בכיפה (וכאמור - בתשמישים לפי כולם זה רק כשתיעבד!)
תשובה: ר' ירמיה - החידוש של רי"ח זה במי שבונה ע"ז עצמה
(אך זה לכאורה נכון רק לרי"ש? תשובה - זה נכון גם לר"ע (הפסל רק נאסר בהנאה במכה האחרונה, והיא לא שו"פ).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב