מדני חשמל ומכשיריו ב' | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות שבת
מלאכות שבת

קטגוריה משנית

ספריה
שבת
מלאכות שבת

4080

20 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ז - כפתור ויסות לתרמוסטט
כדין שעון-השבת שלמדנו בהלכה הקודמת, כך גם דין המכשירים החשמליים השונים העובדים על פי תרמוסטט. לדעת חלק מהפוסקים, אסור לשנות את כפתור התרמוסטט. ולדעת הרב אויערבאך ועוד פוסקים, מותר לשנות את מצב הכפתור כדי להמשיך את המצב הקיים.
למשל, המפעיל לפני כניסת שבת רדיאטור כדי לחמם את ביתו על רמה בינונית, ובמשך השבת ראה שמזג האוויר חם מכפי שחשב, ומעדיף שהרדיאטור יחמם פחות, ימתין עד שהתרמוסטט יפסיק את פעולת הרדיאטור, ואז יוכל לסובב את כפתור הויסות לרמה נמוכה יותר, וכך הפסקת החימום תארך זמן רב יותר, ולאחר מכן גופי החימום יפעלו זמן קצר יותר. אבל אסור להנמיך את רמת החום בעת שהרדיאטור עובד, מפני שהנמכה כזו גורמת לשינוי המצב בקירוב הכיבוי של גופי החימום.
ואם במשך השבת הוא רוצה שהרדיאטור יחמם יותר, ימתין לשעה שגופי החימום של הרדיאטור יפעלו וחומו יגיע לשיעור שהיד סולדת בו (לפחות 71 מעלות), ואז יוכל לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, והרדיאטור ימשיך לחמם יותר זמן. אבל אם יעשה זאת כאשר חומו פחות משיעור שהיד סולדת בו, יעבור באיסור, שיגרום לבישול השמן שבתוך הרדיאטור. וכאשר הרדיאטור אינו עובד, בכל אופן אסור לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, מפני שהוא גורם לשינוי המצב, וגם יש לחוש שיגרום להפעלה מיידית של הרדיאטור.
וכן הדין לגבי מזגן או מקרר שיש להם כפתור לויסות החום. בשעה שהקירור עובד, מותר לסובב את כפתור הויסות לטמפרטורה קרה יותר, שעל ידי כך פעולת הקירור תימשך זמן נוסף. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את כפתור הויסות לטמפרטורה חמה יותר, ועל ידי כך ההפסקה של פעולת מנוע הקירור תמשך זמן רב יותר (מנחת שלמה י; שש"כ כג, כד).
כל זה בתנאי ששינוי התרמוסטט אינו נעשה תוך כתיבת המעלות על צג. אבל כאשר שינוי התרמוסטט נעשה על ידי לחצנים שמשנים את גובה המעלות תוך רישום המעלות על צג אלקטרוני, כמו במזגנים רבים, הדבר אסור משום 'כותב' ומשום שכל לחיצה מחוללת מיד פעולה חשמלית.

ח - פתיחת מקרר ותנור חשמלי וכניסה לחדר עם מזגן
כאשר פתיחת דלת המקרר מחוללת פעילות חשמלית, אסור לפתוח אותה בשבת. למשל, ברוב המקררים ישנה נורה חשמלית שנדלקת בעת פתיחת הדלת, ואם לא ניתקו אותה לפני שבת, אסור לפתוח את דלת המקרר בשבת. וכן ישנם מקררים שפתיחת הדלת שלהם מפעילה או מפסיקה את פעולת המאוורר שבתוכם, או מערכות אלקטרוניות שונות, וגם אותם אסור לפתוח בשבת.
אבל אם דאגו שפתיחת המקרר לא תדליק או תכבה דבר, מותר לפתוח את דלת המקרר בשבת. ואמנם יש שהתירו לפתוח את המקרר רק בעת שהמנוע שלו עובד, אבל כשאינו עובד אסור לדעתם לפותחו, משום שפתיחתו גורמת לכניסת אוויר חם למקרר, וכיוון שהמנוע מופעל על ידי תרמוסטט פנימי, נמצא שפתיחת המקרר עלולה לגרום להפעלה מיידית של המנוע או לכל הפחות לקירוב זמן פעולתו.
אולם להלכה, מותר לפתוח את המקרר גם כאשר המנוע אינו עובד, מפני שזה שפותח את דלת המקרר אינו מתכוון להפעיל את המנוע, וספק אם הפתיחה תגרום להפעלת המנוע, כי אולי ממילא המנוע כבר היה צריך להתחיל לפעול. ואף אם פתיחת הדלת תגרום להפעלת המנוע, יהיה זה בדרך עקיפה הנקראת 'גרמא', שכן פתיחת הדלת עצמה אינה מפעילה את המנוע, אלא רק גורמת לכניסת אוויר חם שמשפיע אח"כ על הפעלת המנוע. לפיכך, אין לחוש לספק 'גרמא' שנעשה בלא כוונה.
וכן מותר לשתות מים קרים ממיקר (קולר) בלא לשים לב אם מנוע הקירור פועל או לא. וכן מותר להיכנס לחדר שפועל בו מזגן המווסת על ידי תרמוסטט. ואף שפתיחת הדלת עלולה לגרום להפעלת המזגן, אין בזה איסור, הואיל ואין ודאות שפתיחת הדלת תגרום להפעלת המזגן. ואף אם תגרום להפעלת המזגן, יהיה זה בדרך של 'גרמא'. וכן מותר לפתוח דלת או חלון בחדר שעובד בו מזגן-חימום או רדיאטור שמווסתים את חומם בעזרת תרמוסטט, משום שפותח הדלת או החלון אינו מתכוון להפעיל אותם, וגם אין ביטחון שפתיחת הדלת או החלון תגרום להפעלתם, ואם תגרום, זה יהיה בדרך 'גרמא'.
אבל לגבי תנור אפיה שפועל על תרמוסטט, רבים מחמירים שלא לפותחו בעת שגופי החימום אינם עובדים, מפני שהוא קטן ופתיחתו עלולה להשפיע ישירות על הפעלת גופי החימום. ולכן מייצרים תנורי אפיה עם 'מצב שבת', שבו התנור מופעל על חום קבוע בלא השפעת תרמוסטט. וכאשר התנור מופעל על 'מצב שבת' מותר לפתוח אותו לכל הדעות בלא הגבלה. 1

ט - מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו
מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו, אסור לפותחו ולסוגרו בשבת, כי בפתיחתו וסגירתו מדליקים ומכבים את הנורה. ואם האוכל שבתוך המקרר נחוץ לצורך שבת ויש שם גוי, מותר לבקש מהגוי לפתוח את המקרר עבור עצמו, היינו להציע לו דבר מאכל מתוך המקרר, וכיוון שהגוי יפתח את המקרר עבור עצמו, יהיה מותר ליהודי לקחת מן המקרר את הנצרך לו. ואף שאסור לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת, כאן אין מבקשים ממנו לעשות מלאכה אלא לפתוח את המקרר, ורק כדרך אגב הנורה תידלק. ואחר כך מותר לבקש מהגוי לכבות את הנורה, כדי שאפשר יהיה לפתוח ולסגור את המקרר. וזאת משום שכיבוי הנורה אסור מדברי חכמים בלבד, ומותר לבקש מגוי לעשות איסור מדברי חכמים לצורך מצוות שבת (לעיל ט, יא. ועיין להלן כה, ב; כה, ה).
ואם אין שם גוי והאוכל שבמקרר נחוץ מאוד, בעת שמנוע המקרר אינו עובד, אפשר לנתק את התקע המחבר את המקרר לרשת החשמל. ויש להקפיד לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי תחיבת עץ או פלסטיק חד בין השקע לתקע, מפני שהתקע הוא מוקצה ואסור לטלטל אותו כדרכו (להלן כג, יד). 2
במקרה שיש ספק אם ניתקו את מנורת המקרר לפני שבת, לדעת הרבה פוסקים, מותר לפתוח את המקרר, מפני שאין כוונה להדליק את המנורה אלא רק לפתוח את המקרר, ואם המנורה תידלק, יהיה זה בדרך של 'פסיק רישא', היינו שעושה פעולה אחת וכדרך אגב נעשית פעולה אחרת אסורה. וכיוון שספק אם הפעולה האסורה תתבצע, הרי שזה ספק 'פסיק רישא', ואין בזה איסור. ואף שיש מחמירים בזה, העיקר כדעת המקילים.
ואם פתח את המקרר והמנורה נדלקה, מותר להוציא ממנו מאכלים, ולא יסגור את דלת המקרר אלא יניח שם מגבת כדי שלא תסגר לגמרי, וכך הנורה לא תכבה, ויוכל שוב כשירצה לפתוח את המקרר. 3

י - מדיח כלים
אסור להפעיל בשבת מכונת מדיח כלים, מפני שכל הפעלה חשמלית אסורה, ובנוסף לכך מדיח הכלים מחמם מים כדי לנקות על ידם את הכלים, ובחימום המים עוברים על איסור בישול.
מי שרגיל לפנות אחר האוכל את כליו המלוכלכים מן השולחן לתוך המדיח, מותר לו גם בשבת להניחם שם, ואח"כ במוצאי שבת יפעיל את המכונה לנקותם. אבל אם אינו רגיל לפנות את הכלים אל תוך המדיח, אסור לו לפנותם בשבת אל תוך המדיח, שאסור להכין משבת לחול.
גם על ידי שעון שבת אסור להשתמש במדיח הכלים, משום שבלא סגירת דלת המדיח - המכונה לא תתחיל לפעול, נמצא שהסוגר את דלת המדיח אחר שהכניס לתוכו את הכלים המלוכלכים גורם להפעלתה (שש"כ יב, לז). אמנם בשעת הדחק, כאשר יש צורך גדול לנקות כלים רבים בשבת, וקשה מאוד לנקותם בידיים - מותר לעשות זאת. משום שסגירת הדלת נחשבת לפעולת 'גרמא', שאין בה מלאכה ממש, ובשעת הדחק היא מותרת (לעיל ט, ט; שו"ת מראש צורים ל).
ואם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת, כך שגם אם לא יסגרו את דלת המדיח, הוא יתחיל לעבוד בשעה היעודה - מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת (הרב פאוסט 'לאוהבי יש' סימן א).

יא - דלתות חשמליות
אסור להתקרב לדלת חשמלית שנפתחת על ידי התקרבות אליה, שכל המתקרב אליה נחשב כמי שמפעיל באופן ישיר את המערכת החשמלית שפותחת את הדלת. ואין הבדל בין אם מנגנון ההפעלה פועל על ידי משטח דריכה הנמצא לפני הדלת או על ידי עין אלקטרונית או חיישני נפח וכיוצא בזה. וכפי שלמדנו (הלכה ב), לדעת רבים, וביניהם מרן הרב קוק זצ"ל, כל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה.
מי שנקלע למלון או לבית חולים שיש לו דלתות חשמליות, צריך למצוא פתח חילופי כדי שיוכל להיכנס דרכו בלא להפעיל מערכת חשמלית. כאשר גוי התקרב לדלת כדי לפותחה ולהיכנס, מותר ליהודי להצטרף עמו ולהיכנס (להלן כה, א-ב). אבל אם יהודי מחלל שבת נכנס דרך הדלת, אסור להיכנס עמו, שאסור ליהנות מחילול שבת. ועוד, שיש בזה חילול השם כשנעזרים ונהנים מחילול שבת. ואף שיש מקילים בזה, נכון להחמיר. ורק בשעת הדחק כשאין דרך אחרת אפשר בדיעבד לסמוך על המקילים. 4
רופא או אחות שהגיעו לעבודתם בבית החולים, כיוון שמותר להם להיכנס בדלת לצורך פיקוח נפש, מותר גם לאנשים אחרים להיכנס עמהם דרך הדלת שנפתחה. ומלכתחילה הנהלת בית החולים צריכה להתאמץ למעט את הצורך בחילולי שבת, ולהכין לשבת פתחים שדרכם יוכלו הרופאים והמבקרים להיכנס בלא להפעיל מערכת חשמלית.
מי שבטעות התקרב לדלת כזו וגרם לפתיחתה, יש אומרים שלכתחילה אל יזוז ממקומו, מפני שאם ילך, יגרום לסגירת הדלת. אלא ימתין עד שיגיע לשם גוי, ויבקש ממנו לעמוד במקומו וילך, ואח"כ כשהגוי יעזוב את המקום יהיה זה הגוי שיגרום לסגירת הדלת. אמנם אם ההמתנה שם גורמת ליהודי צער, מותר לו לעזוב את המקום, מפני שהוא הולך לדרכו ולא אכפת לו אם הדלת תשאר פתוחה או תסגר, והרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' באיסור 'גרמא', שאין בזה איסור. ואם זה שגרם בטעות לפתיחת הדלת, רצה להיכנס בה, בשעת הדחק יוכל להיכנס, הואיל ולא התכוון לעשות מלאכה. אבל אם התכוון לפתוח את הדלת ונזכר שהדבר אסור, לא יכנס, מפני שאסור לאדם ליהנות ממלאכה שעשה בשבת בשגגה (שו"ע שיח, א, ועיין בהערה 11, ולהלן כו, ד).

יב - חדרים שבכניסה אליהם נדלק אור
אסור להיכנס לחדר שהותקן בו מנגנון חשמלי שמדליק אור או מזגן בעת שנכנסים אליו. ואין הנכנס לחדר יכול לטעון שלא התכוון להדליק את האור, מפני שהדבר ידוע שכניסתו לחדר מדליקה את האור או המזגן.
בעיה זו מצויה בחדרים וחדרי שירותים שבבתי מלון, ועל המתארחים שם לדאוג שינתקו לפני שבת את המערכות האוטומטיות הללו. מי שלא דאג לכך ונכנסה השבת, אם הוא מחוץ לחדר, יבקש מגוי שיפתח עבורו את הדלת, וישהה עמו מעט, כדי שהגוי יהנה מהאור והמזגן, וכך יחשב כמי שהדליק אותם עבור עצמו, וממילא יהיה מותר אח"כ ליהודי ליהנות מהם (להלן כה, ב).
ואם הוא בתוך החדר או השירותים והוא יודע שכאשר יצא יגרום לכיבוי האור או המזגן, אם בקלות יוכל להישאר שם עד צאת השבת או שעומד לבוא לשם גוי שיכול לבטל את פעילות המערכת הזו, עדיף להמתין. אבל אם ההמתנה שם גורמת לו צער, מותר לצאת מהחדר או מהשירותים. וזאת משום שמגמת הכיבוי לחסוך למלון הוצאות חשמל, וליוצא מהחדר לא אכפת מזה, והרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' באיסור דרבנן, שכן כיבוי אור ומזגן לכל הדעות אסור מדברי חכמים, ובשעת הצורך אפשר להקל בזה (לעיל ט, 2).
אבל כפי שלמדנו, אח"כ לא יוכל לחזור לחדר, מפני שכניסתו תדליק את האור והמזגן, ורק בעזרת גוי יוכל לשוב ולהיכנס לחדרו. ולכן העצה הראויה למצב כזה, לבקש מגוי שינתק את המערכת הזו, ואז יהיה מותר לו להיכנס לחדר ולצאת ממנו בלא הגבלה. 5

יג - שימוש באינטרקום, מסך ופעמון בכניסה לבניין
ישנם בניינים שמציבים שומר גוי על פתחם, שתפקידו לראות את הבאים דרך טלוויזיה במעגל סגור, ואם הם מדיירי הבניין או אורחיהם, הוא לוחץ על כפתור חשמלי שמאפשר להם לפתוח את הדלת ולהיכנס. וכיוון שיש ליהודי תועלת בכך שהשומר יראה את פניו על המסך, אסור לו לעמוד במקום שפניו יצטיירו על גבי המסך. וכן אסור ליהודי שרוצה להיכנס לבניין ללחוץ על כפתור אינטרקום כדי לבקש מהשומר שיפתח לו, שכבר למדנו שכל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה. 6
לפיכך יש לדאוג שמקום השומר לא יהיה רחוק מהדלת, וכאשר יהודי ירצה להיכנס, יעמוד במקום שאינו נקלט במצלמה וידפוק על הדלת בידו, והגוי יבוא לראותו ויפתח לו את הדלת. ואם הגוי יחליט לפתוח לו את הדלת על ידי כפתור חשמלי, אין ליהודי בזה איסור, שהואיל והגוי יכול לפתוח את הדלת בידו, אם ירצה לפותחה על ידי כפתור חשמלי, יעשה זאת לצורך עצמו ולא לצורך היהודי.
ואם יש שם גוי שנכנס לבניין, אף שהגוי מפעיל מערכת חשמלית לשם כך, הואיל והוא צריך לעשות זאת עבור עצמו, מותר ליהודי להיכנס עמו. ואם יהודי הפעיל באיסור מערכות חשמליות כדי להיכנס לבניין, אסור להיכנס עמו, שאסור ליהנות ממלאכת שבת, ויש בזה גם חילול השם. ואף שיש מקילים בזה, נכון להחמיר. ורק בשעת הדחק כשאין דרך אחרת אפשר בדיעבד לסמוך על המקילים (כמבואר לעיל הלכה יא, 11).
כאשר דפיקותיו וקריאותיו של הרוצה להיכנס לבניין אינן נשמעות, ורק אם ילחץ על הפעמון החשמלי ישמעו ויבואו לפתוח לו. יש אומרים שבשעת הדחק מותר לו ללחוץ על הפעמון בשינוי, ויש אומרים שגם בשינוי אסור. בשעת הדחק, כשאין פתרון אחר, הרוצה לסמוך על המקילים רשאי, ובתנאי שישתמש בהיתר זה באופן חד פעמי, שאם לא כן יש בזה זלזול בשבת. 7

יד - פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית
מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, שהואיל וההולך שם אינו מעוניין להצטלם, אין הוא אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה, ואין בדבר איסור. וכן מותר להיכנס בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, הואיל והנכנס שם אינו מעוניין בפעילות החשמלית הזו. וכן מותר ללכת ברחוב שהתקינו בו חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ושבים. וכן מותר ללכת במקום שהותקנה בו מערכת שמירה חשמלית שמדליקה פנס בעת שעוברים בסביבתה, מפני שהעוברים שם לתומם אינם מעוניינים להדליק אור. אבל אם אין בזה טורח, עדיף ללכת בדרך אחרת, שאין זה מכבוד השבת לגרום בעקיפין להפעלת תאורה חשמלית.
בית שמערכת האזעקה שלו מושבתת אבל החיישנים ממשיכים לפעול, וכל אימת שעוברים במקומות מסוימים נדלקות נורות לד או שתמונת העובר שם נקלטת על איזה מסך. יש אוסרים ללכת בבית זה, הואיל וההליכה בו מחוללת פעילויות חשמליות. והרוצה לילך שם צריך לכבות לחלוטין את כל המערכת או לכסות את כל החיישנים באופן שלא יקלטו את תנועת העוברים (עיין שו"ת הרב הראשי עמ' 174).
ויש מתירים מפני שהאדם מתכוון ללכת לפי תומו ואין לו שום תועלת מכך שדמותו תיקלט בחיישנים השונים, וכל מה שאין מפסיקים את פעולתם הוא רק מפני הטורח הגדול שבדבר (שיח נחום כה). והעיקר להלכה כדעת המקילים, אלא שאם אפשר, עדיף לנתק את החיישנים שלא יפעלו.
חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי, ובנוסף לכך יקפיד לעצום את עיניו כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק.

טו - מערכות אזעקה בשבת
שני פתרונות ישנם לבתים שנזקקים למערכת אזעקה מפני גנבים. המומלץ יותר הוא, להפעיל את המערכת בערב שבת על ידי שעון שבת, באופן שבשעות שילכו לישון או יצאו מהבית המערכת תפעל, ובשעות שמתהלכים בבית ויוצאים ונכנסים אליו, המערכת תשבות. החסרון בזה, שאם ירצו לשנות את סדרי הזמנים, יצטרכו לשנות את המערכת, ואם הדבר דורש פעולה חשמלית בתוכנה, הדבר אסור לחלוטין. ואם על המערכת מותקן באופן חיצוני שעון שבת, אזי מותר להאריך את המצב כמבואר לעיל (הלכה ו, ובשעת הדחק גם לקצר כמבואר בהערה 7).
הפתרון השני להיעזר במפתח 'גרמא'. היינו מפתח שכאשר מסובבים אותו לצד אחד - הוא מנתק את מערכת האזעקה, לצד השני הוא מפעיל אותה. וכדי שלא יהיה בזה איסור, צריך שסיבוב המפתח לא יגרום מיד לפעולה חשמלית, אלא רק יפעיל מנגנון מסוים שלאחר זמן יפעיל או ינתק את החשמל של מערכת האזעקה בדרך של 'גרמא'. ואף שלכתחילה 'גרמא' אסורה בשבת, בלית ברירה במקום הפסד אפשר להקל. 8
עוד שאלה התעוררה, האם מותר לחבר את מערכת האזעקה של הבית ושל המכונית למרכז שמירה שבו מתקבלת התרעה בכל עת שהאזעקה מופעלת, וממרכז השמירה מתקשרים לבית כדי לבדוק מה קרה. ואם אין תשובה, שולחים רכב עם שומרים, כדי לנסות לתפוס את הגנבים. יש מחמירים וסוברים, שחובה לתבוע מהחברה שלא תחלל שבת עבורם, כגון שיפעילו שומרים גויים בשבת. ויש מתירים וסוברים, שבכל גניבה כיום יש צד של פיקוח נפש, ולכן מותר להתחבר לחברה שמפעילה שומרים יהודים בשבת. למעשה, נכון להתחבר לחברה שמשתדלת להפעיל שומרים גויים בשבת, ובלית ברירה אפשר להתחבר גם לחברה שאינה מקפידה על כך. ובמקרה שהתקבלה אזעקה במוקד, ומתקשרים מן החברה כדי לברר אם צריך לבוא, גם כאשר השומרים גוים, יש להשיב לטלפון כדי למנוע נסיעה בחינם. 9

טז - כיבוי אזעקה שהופעלה בשבת
אזעקה שהחלה לצפור בשבת מחמת נגיעה במכונית או כניסה לא זהירה של אדם לבית: אם האזעקה הופעלה ביום והיא עומדת להפסיק לצפור תוך זמן קצר, אין היתר לעשות פעולה כדי לכבותה. אבל אם היא עומדת לצפור זמן רב ביום, או זמן קצר בלילה, במקום שצפירתה מפריעה לאנשים וגורמת להם צער רב, שאינם יכולים לישון ולהירגע ולענג את השבת - מותר להפסיק את פעולתה באיסור דרבנן של 'שבות דשבות' (לעיל ט, יא). שעצם כיבוי האזעקה אסור מדרבנן (לעיל הלכה א), ואם יעשה זאת בשינוי, כגון שילחץ על כפתור השלט באמצעות כפית או באחורי אצבעו, אז הפעולה היא בדרך 'שבות דשבות'. ואפילו אם בעקבות כיבוי האזעקה נדלקות נורות לרגע, כיוון שאין בהן צורך, הרי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' (לעיל ט, ה).
ואמנם יש שאסרו זאת, ולדעתם רק על ידי גוי הקילו. ואם השכנים החילוניים מאיימים שיקראו למשטרה ויגרמו ליותר חילול שבת, יאמרו להם היכן השלט, ואם ירצו, יוכלו במקום לקרוא למשטרה לכבות בעצמם את האזעקה (מלכים אמניך י, ו). אולם להלכה, כיוון שמדובר בצורך גדול שקשור למצווה, מותר להפסיק את פעולת האזעקה על ידי 'שבות דשבות' (ועיין באהלה של תורה או"ח כג, ובתשובת הרב ליאור בקדושת השבת ח"א עמ' 303).

יז - שעון מעורר ושעון אלקטרוני ואלבום דיגיטאלי
שעון מעורר חשמלי שהתחיל לצלצל, אסור להפסיק את צלצולו, מפני שהדבר כרוך בניתוק פעילות חשמלית. ואם צלצולו גורם צער, אפשר לעטוף את השעון בשמיכות ולהניחו במקום שלא יפריע. ואם אין דרך להיפטר מהרעש שלו, וצלצולו חזק ומפריע לשינה של שבת, מותר לכבותו בשינוי, כדין 'שבות דשבות' לצורך מצווה (כמבואר בהלכה הקודמת).
לפני שהשעון מתחיל לצלצל, מותר להוריד את הכפתור כדי לבטל את צלצולו. וכן מותר להזיז את המחוג כדי לדחות את מועד הצלצול, אבל להקדימו מותר רק לצורך מצווה או לצורך גדול (לעיל הלכה ו, 7). ואם שינוי הזמן כרוך בפעילות חשמלית, או בהקלדת השעה הרצויה, כל שינוי אסור.
מותר לענוד שעון יד אלקטרוני שרואים את השעה שבו בלא שום פעולה חשמלית. וגם כאשר יש בו מחשב, מותר לענוד אותו, כי עיקר תשמישו להיתר (להלן כב, ח). אבל מי שיודע בעצמו שאולי יכשל בהפעלת המחשב, אסור לו להשתמש בשעון זה בשבת. וכמובן שאסור לענוד שעון שצריך ללחוץ על כפתור כדי לראות בו את השעה, והוא מוקצה.
אסור לענוד שעון אלקטרוני שמודד טמפרטורה ומראה אותה על הצג, מפני שהאדם בהליכתו גורם לפעילות השעון. ואין לטעון שאין לו בזה צורך, שאם לא היה בכך צורך לא היו מתקינים שעונים כאלה ולא היו קונים אותם. אבל אם השעון מודד את הטמפרטורה וכל זמן שאין לוחצים על כפתור אינו מראה זאת על הצג, אין בזה איסור, הואיל והדבר נעשה ב'גרמא' ובדרך של 'פסיק רישא דלא איכפת ליה'. 10
יש מחמירים שלא לענוד שעון שנטען על ידי תנועות היד או על ידי אור, כי בכל עת שהוא מניע את ידו או נמצא באור הוא מחולל פעילות חשמלית של הטענת השעון. ויש מקילים, ובתנאי שהשעון יכול לעבוד עוד מספר ימים בלא הטענה, כך שההטענה שנעשית בשבת היא ללא צורך. והרוצה להקל רשאי, והמחמיר תבא עליו ברכה. 11
אין חובה להפסיק לפני שבת את פעולתו של אלבום דיגיטלי, שנועד לקישוט ומציג במשך כל השבוע תמונות מתחלפות של בני המשפחה או נופים אהובים, מפני שהכל יודעים שהוא פועל באופן אוטומטי ורצוף במשך כל השבוע.

יח - פתרונות גרמא של מכונים שונים
יש אומרים, שניתן להתקין במכשירים חשמליים מנגנון מיוחד שיפעיל אותם בדרך 'גרמא', ואזי בשעת הצורך אפשר יהיה להפעיל אותם בשבת. שיטה אחת לכך נקראת 'הסרת המונע'. שיטה שנייה מבוססת על 'סורק' שמבצע סריקה כל כמה שניות, ואם יבחין שהזיזו את המתג, יפעיל את המכונה. נמצא שהזזת המתג לא הפעילה את המכשיר אלא רק גרמה את פעולתו. שיטה שלישית בנויה על 'המשכת מצב', היינו שהמכשיר מתוכנת באופן שכל כמה שניות הוא מתחיל לעבוד למשך שנייה ומפסיק, ואם יזיזו מתג, אזי בפעם הבאה שיתחיל לעבוד לא יפסיק.
ויש אומרים, שבכל אופן אסור להשתמש בפטנטים אלו, שכל אימת שהמכשיר הותקן מלכתחילה כדי לגרום לפעולה חשמלית, אין דין הפעלתו נחשב 'גרמא' אלא כהפעלה רגילה לכל דבר.
למעשה נראה, שאם מעשה האדם גורם להפעלת המכשיר החשמלי תוך זמן קצר, כדרך שרגילים להפעילו בחול, גם אם תכננו את המכשיר באופן שפעילותו מתבצעת בדרך הדומה ל'גרמא' - אסור להפעילו. כי אין זה חשוב מה מתרחש בקרבי המכונה, כל עוד היא פועלת כדרכה, אין להפעלתה דין 'גרמא'. ולכן לא ניתן להפעיל מעליות ודלתות חשמליות בדרך של 'גרמא', שהואיל ורוצים שהם יתחילו לעבוד סמוך לזמן שמפעילים אותם, אין להם דין 'גרמא'. וכן אסור לנסוע בקלנועית, הואיל והיא נוסעת כדרך שנוסעים בחול.
אבל כאשר פעולת האדם גורמת להפעלת המכשיר רק לאחר זמן משמעותי, אזי אם המנגנון שמפעיל אותו הוא על ידי 'גרמא', היינו בהסרת המונע או על ידי סורק או על ידי המשכת מצב, יש לו דין 'גרמא', ומותר בשעת הדחק להשתמש בו בשבת. וכך נוהגים לגבי דריכת אזעקה, שאם סיבוב המפתח מפעיל את המערכת בדרך של 'גרמא', ובפועל היא תידרך רק לאחר כעשר דקות מסיבוב המפתח, הרי שיש לזה דין 'גרמא', וכאשר יש בזה צורך גדול, מותר. 12

^ 1.. עיין לעיל ט, ט, לעניין 'גרמא', שיש מתירים 'גרמא' לכתחילה, ולרוה"פ מתירים 'גרמא' בשעת הדחק. וכאן שאינו מתכוון להפעיל, אלא הוא פסיק רישא דלא ניחא לו, גם כשאינו בשעת הדחק מותר. ק"ו כשיש ספק שמא מעצמו כבר היה צריך לעבוד, נמצא שפתיחת הדלת לא עשתה כלום. וכ"כ לעניין מקרר: רשז"א במנחת שלמה א, י; יבי"א ח"א או"ח כא; ציץ אליעזר ח, יב. אמנם רבים המליצו להחמיר ולפתוח את המקרר בעת שהמנוע עובד, שאז פתיחת הדלת אינה יכולה להפעיל אותו, שהרי הוא כבר פועל. וזה שבעקבות האוויר החם שיכנס למקרר הוא ימשיך לפעול יותר זמן, אינו אסור (שו"ת הר צבי או"ח ח"א קנא; חלקת יעקב ג, קעט). אבל להלכה מותר לפתוח את המקרר בלא לשים לב אם המנוע עובד.
דין פתיחת מקרר קל מדין פתיחת תנור חשמלי משני טעמים: א) התנור קטן וגרימת הפעלתו על ידי פתיחת הדלת קרובה, ויש קצת מקום לחשוש שאין זה 'גרמא' אלא פעולה ישירה, ואילו המקרר גדול והשפעת פתיחת הדלת על פעולתו רחוקה יותר ובוודאי נחשבת 'גרמא'. ב) הפעלת מנוע הקירור אסורה להרבה פוסקים מדרבנן, כי אין בו חוט להט (לעיל הערה 1), ואילו הפעלת התנור שיש בו גוף חימום שמתלהט אסורה לכל הדעות מהתורה. ואכן בשש"כ א, לה, החמיר לעניין פתיחת דלת תנור אפיה חשמלי, ולגבי מקרר נתן מקום לדעת המקילים. ומ"מ באג"מ או"ח ד, עד, בישול כח, היקל גם בתנור אפיה חשמלי שעובד על תרמוסטט, שגם כשאינו עובד מותר לפתוח את דלתו, מפני שהוא ספק פסיק רישא בדרבנן (מפני שהוא בגרמא) שמותר. ובפתיחת דלת של חדר שיש בו רדיאטור או מזגן אין כמעט מי שיחמיר, שהואיל והמרחק בין הדלת למזגן ולרדיאטור גדול, גם למחמירים הוא נחשב 'גרמא'. ועיין לעיל י, יז.
^ 2.. בשש"כ י, יד, התיר לגדול להוציא את התקע בשינוי רק כאשר רגילים להוציא ולהחזיר את התקע הזה מהשקע, שלולא כן חשש לאיסור סותר. ולעיל טו, ג, כתבתי שאף כשאין רגילים להוציא את התקע, הולכים אחר כלל התקעים, שאותם רגילים להוציא, ולכן אין בהכנסת והוצאת תקע איסור בונה וסותר. גם במנו"א ח"א כד, כ, לא חשש לזה והתיר לגדול להוציא את התקע בשינוי. ומ"מ כאשר הוא מוציאו בשינוי, גם לגבי איסור בונה וסותר הוא ספק דרבנן, ובשעת הדחק אפשר להקל. ולהחזיר את התקע לשקע אסור, ועיין בהרחבות במקרה של צורך גדול מאוד.
ואף שכיום ברוב המקררים מתרחשת כל הזמן פעילות חשמלית, ותיכף בעת הניתוק היא תפסק והרי זה כיבוי, כיוון שאיסור כיבוי מדרבנן, והניתוק נעשה בשינוי, הרי זה שבות דשבות שהתירו לצורך מצווה, כמבואר לעיל ט, יא.
לבקש מקטן: בשעת הדחק כאשר האוכל נצרך לקטן, מותר לבקש ממנו לפתוח את המקרר, שכן הדלקת הנורה אסורה מדרבנן, הואיל ואין מתכוונים להדלקתה, ולכמה ראשונים מותר לומר לקטן לעשות איסור מדרבנן לצרכו. ויש שהקילו בזה גם לצורך גדול, ובשעת הדחק אפשר לסמוך עליהם, כמבואר להלן כד, ה, ובהרחבות כאן.
^ 3.. דין ספק פסיק רישא שנוי במחלוקת, לט"ז מותר ולרע"א אסור. ונטיית הפוסקים להקל בשעת הצורך, ובמיוחד כאשר הוא פסיק רישא דלא ניחא ליה, שאז הוא ספק דרבנן, כמבואר בבאו"ה שטז, ג, 'ולכן'. וכ"כ לעניין המקרר בשש"כ י, טו, ומנו"א ח"א כד, כ. ועיין לעיל ט, ה, 2, ובהרחבות ט, ה, ח. ואם כבר פתח את המקרר ונדלקה המנורה והוא צריך מאוד לסגור את המקרר כדי שהמאכלים לא יתקלקלו, ידחף את הדלת לצד השני, שאז אח"כ כשהיא תיסגר מעצמה יהיה זה בדרך 'גרמא', כמבואר בסנהדרין עז, ב, לגבי הזורק צרור למעלה ונפל במקומו שהוא 'גרמא'. כ"כ בארח"ש כט, הערה לח.
^ 4.. המקילים להיכנס אחר יהודי שנכנס תוך חילול שבת סוברים שאין בזה הנאה ממלאכת שבת ממש, שכן פתיחת הדלת היא רק הסרת מכשול (רשז"א, שש"כ יח, סג). ועוד, שאם זה שפתח את הדלת הוא שוגג, בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת ר' מאיר שמותר ליהנות ממלאכתו בשבת (מ"ב שיח, ז). לעומת זאת הצדדים להחמיר הם, שלדעת רבים גם פתיחת דלת נחשבת מלאכת שבת (אג"מ או"ח ב, עז), ויש בזה גם חילול השם שיהודי ימתין לחילוני כדי ליהנות מחילול השבת שלו. ולכן רק בשעת הדחק אפשר להקל.
^ 5.. אין לטעון שמותר להיכנס לחדר שמופעלת בו מערכת אוטומטית של הפעלת אור ומזגן מתוך טענה שבשבת הוא אינו מעוניין שיידלקו, כי המנגנון הזה הותקן מלכתחילה מפני שאנשים מעוניינים להקל על עצמם שלא יצטרכו לטרוח להדליק בכל פעם את האור והמזגן. וזה שבגלל איסור שבת הוא אינו מעוניין בכך אינו הופכו לפסיק רישא דלא ניחא ליה. ועיין בארח"ש כו, כח, הערה מא, וילקוט יוסף ח"ג עמ' נה-נו.
^ 6.. האיסור לעמוד במקום שפניו יוקרנו על מסך משום כותב (מדרבנן הואיל ואינו מתקיים) ומשום שהוא גורם לפעילות חשמלית. ועיין בארח"ש טו, לה; כו, כז. אבל כאשר אין לאדם עניין בכך, מותר לו לילך במקום שיש בו מצלמות או חיישנים שמחוללים פעילות חשמלית עקב תנועתו, כמבואר בהלכה הבאה.
^ 7.. לרשז"א ודעימיה, הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדרבנן, הפעלת הפעמון בשינוי היא 'שבות דשבות', ולצורך גדול אפשר להקל. אבל לסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מהתורה, הרי השינוי הוא שבות אחד בלבד, ואין להתיר. וכיוון שלכל הדעות הפעלת הפעמון בשינוי אסורה מדרבנן, הרי שהוא ספק דרבנן האם יש כאן 'שבות דשבות', והרוצה להקל רשאי. וכבר כתבתי לעיל ט, 7, שכל היתר 'שבות דשבות' הוא למקרה נדיר של שעת הדחק.
מי שלחץ בטעות על פעמון, יפסיק את לחיצתו, שאין הפסקת הלחיצה נחשבת מעשה. ואם בשעה שהוא מפסיק את פעולת הפעמון נדלקת נורה, יש אוסרים (שש"כ כג, נו), ויש מתירים, הואיל ועזיבת הכפתור אינה נחשבת מעשה (עי' קדוה"ש ח"ב ע' כז). ובשעת הדחק אפשר להקל.
^ 8.. גם בזה יש שני אופנים: האחד, שבעת הניתוק בתהליך של גרמא כל החיישנים מפסיקים לפעול, ובעת החיבור, החיישנים חוזרים לפעולה. היתרון בזה, שבעת שנמצאים בבית אין פעולת חיישנים. החסרון, שכל סיבוב של המפתח גורם להפעלת מערכת חשמלית או ניתוקה. הדרך השנייה, שהחיישנים יפעלו תמיד, והמפתח יחבר את מערכת האזעקה אליהם או ינתק אותה מהם. החסרון, שכל תנועה בבית תפעיל את החיישנים (עיין בהלכה הקודמת). היתרון שסיבוב המפתח אינו גורם לפעולה חשמלית ניכרת, שאף כאשר הוא מחבר את האזעקה, אם לא יבוא גנב היא לא תופעל.
^ 9.. לארח"ש כג, רח, אסור להתחבר לחברת שמירה שבבעלות יהודים או שעובדיה יהודים. לעומת זאת, דעת הרב ישראלי (עמוד הימיני יז), שפעילות המשטרה כנגד גנבים מותרת בשבת מפני שהיא מונעת סכנת נפשות. וכ"כ במראה הבזק ד, מג, לעניין חברות שמירה. כיום יש עוד סברה להקל, שבמקרים רבים הגנבים קשורים למחבלים, וכשם שהתירו לצאת על קש ותבן בעיירות שעל הגבול (שו"ע שכט, ו), כך מתירים לצאת בכל הארץ על גנבות של מחבלים (להלן כז, יב). למעשה, יש להעדיף חברה שמשתדלת להיעזר בשומרים גויים, אבל אין זה מעכב, כי העיקר כדעת הסוברים שמניעת גנבות כרוכה בהצלת נפשות. ולא זו בלבד, אלא שמותר להשיב לטלפון שמגיע מחברת השמירה כדי לברר האם פרצו גנבים, וכפי שלמדנו להלן כז, 10, לעניין אמבולנס, שכל אזעקת שווא גורמת לסכנת נפשות. ועיין בהרחבות.
חיבור ארון קודש למערכת אזעקה וניתוקה לקראת קריאת התורה צריכה להיעשות ב'גרמא', היינו על ידי מפתח שכמה דקות אחר שמסובבים אותו המערכת מתחברת או מתנתקת. והרב דסברג בתחומין א' הציע פתרון מצוין בלא 'גרמא'. עיין בהרחבות.
^ 10.. עיין בשש"כ כח, הלכות כ, וכב, ויחו"ד ב, מט, שכל שאינו צריך להפעיל כפתור חשמלי כדי לראות את השעה, מותר לעונדו בשבת. ואם יש בו מחשבון, אינו נחשב בסיס לדבר אסור (ציץ אליעזר ו, ו; ארח"ש יט, מג). לגבי מד טמפרטורה וכדומה, היסוד על פי המבואר לעיל בהלכה יד, שגרימת פעילות חיישנים שאין בה תועלת מותרת, וכאשר יש בה תועלת אסורה. לעניין איחור והקדמת שעון מעורר עיין בשש"כ כח, לג; ארח"ש ח, צ-צא.
^ 11.. המקילים סוברים שכאשר אין לו צורך בהטענה, הרי זה כמתעסק, שכן הוא מניע את ידו לצורך אחר לחלוטין, וכדרך אגב השעון נטען בלא שיש לו בכך תועלת. וזה קל מפסיק רישא דלא ניחא ליה, שבפסיק רישא כוונתו לעשות מלאכה, וכאן אינו מתכוון לשום מלאכה בהנעת ידו. ואפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן יש סוברים שהוא מותר, וק"ו לסוברים שאיסור חשמל דרבנן שאז הוא בתרי דרבנן, כמבואר לעיל ט, 2. יתר על כן, אולי פעולתו גם לא תיצור חשמל כי הסוללה הפנימית מלאה, והרי זה דבר שאינו מתכוון. ועיין שש"כ כח, כח. אמנם כאשר ההטענה נצרכת לשבת או אף ליום שאחר השבת, הרי שניחא לו בזה, והדבר אסור. ולסוברים שחשמל אסור מהתורה, יש לחוש בזה לאיסור תורה. ולסוברים שחשמל אסור מדרבנן או משום בונה, יש מקום לומר שגם כאשר השעון אינו יכול להמשיך ללכת זמן רב מעצמו, מותר ללכת בו, מפני שטלטול השעון או חשיפתו לאור רק מוסיפה בו זרם, ואין בזה איסור, ובמיוחד כאשר עושים זאת בלא כוונה. אבל כאשר השעון כבר נעצר, הפעלתו אסורה לכולם, וכפי שלמדנו לגבי מתיחת קפיץ של שעון (עיין מ"ב שלח, טו; חלקת יעקב א, עה; יבי"א ח"ו לה, ח; צי"א ט, כ). ועיין ארח"ש כו, נ.
^ 12.. הרב ל"י הלפרין, ראש "מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה" סובר שמותר בשעת הצורך להפעיל מכשירים על ידי 'מניעת המונע'. היינו שיש מכשיר שצריך לעבוד, אלא שכל אימת שקרן אור נקלטת במקום מסוים המכשיר אינו עובד, וכאשר חוסמים את הקרן המכשיר חוזר לעבוד. ואם כן חסימת הקרן נחשבת 'מניעת המונע' ודינה כ'גרמא', ולדעתו מעיקר הדין דינה קל יותר מ'גרמא'. ורבים חלקו על כך.
למכון צומ"ת שלושה פיתוחים: א) 'גרמא' על ידי סורק שמבצע סריקה כל כמה שניות, וכאשר יגלה שמתג מסוים הוזז, יפעיל את המכשיר. ב) 'המשכת מצב', היינו שכל כמה שניות המכשיר מתחיל לעבוד למשך שנייה ומפסיק, ואם יזיזו מתג, אזי לאחר שיתחיל לעבוד לא יפסיק. ג) שהמכשיר כל הזמן עובד ברמה חשמלית מסוימת, והזזת המתג רק מגבירה את זרימת החשמל. ונשענו בזה על דעת פוסקים רבים שסוברים שחשמל אסור משום מוליד, וממילא אין בתוספת זרם איסור. וכן לחזו"א שהאיסור משום 'בונה', אם המעגל החשמלי כבר קיים, אין בהוספת זרם איסור, ועל פי זה התירו קלנועית. אולם למרן הרב קוק ודעימיה, כמבואר לעיל בהלכה ב', הוספת זרם אסורה מהתורה. ככלל מכון צומ"ת נשען בדבריו על פסקי רשז"א, הרב נויבירט והרב עובדיה יוסף, כמבואר במאמרים שונים בתחומין.
יש אומרים, שהואיל ומכשירים אלו פותחו לשם כך, אין בהם כלל דין 'גרמא', אלא דינם כדין הפעלה חשמלית רגילה. ועוד שיש בזה פרצה בחומת השבת. וכ"כ ציץ אליעזר כא, יג; ארח"ש כט, כז, שבות יצחק גרמא טו, טו, בשם ריש"א; חוט שני ח"א ע' רו; בנין אב ד, יז. וכן משמע משו"ת אחיעזר ח"ג ס. וק"ו שכל הסברות לחומרא קיימות לגבי קלנועית. שלדעת מרן הרב קוק זצ"ל ודעימיה, גם הגברת זרם אסורה מהתורה (לעיל הלכה ב), ולשאר הפוסקים, כיוון שהיא נוסעת כדרך חול, הפעלתה אסורה. בנוסף לכך, אסרו קלנועית משום שיש בזה פגיעה בחומת השבת וזלזול בכבודה.
למעשה נראה על פי מה שלמדנו לעיל ט, ט, שהתנאי הראשון ל'גרמא' שהמעשה יעשה בשינוי מדרך המלאכה, וכל אימת שלעיני בני אדם נראה שהמכשיר עובד כדרכו, אין להתיר. ולכן רק אם תהיה השהייה ארוכה באופן משמעותי ובולט ביותר, שונה לגמרי מהמקובל ביום חול, תחשב ההפעלה בשינוי, ואז אם ההפעלה תיעשה בדרך של 'גרמא', היינו ב'הסרת המונע', או סורק או המשכת המצב, יהיה מותר בשעת הצורך כדין 'גרמא'. ויעויין בהרחבות.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש
אייר תשע"ד
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב

מלאכות שבת

מלאכות שבת
מדיני חשמל בשבת א'
חשמל ומכשיריו
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
42 דק'
לעיונה של הלכה
מלאכת בישול חלק ח' – 'מיחזי כמבשל'
מלאכת בישול חלק ח'
הרב אריאל כהן סקלי | ה' שבט תשפ"ה
מלאכות שבת
מלאכת זורע
שבת דף עג ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ז
מלאכות שבת
מלאכת קושר
שבת דף קיא ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | אדר תשע"ז

מלאכות שבת

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נדרים ושבועות
כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

35 דק'
חקת
סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' תמוז תשפו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרה"ג דוב ליאור
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי גרינברג
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

35 דק'
חקת
סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' תמוז תשפו
33 דק'
אור החיים על הפרשה
המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
הרב חיים כץ | ג' תמוז תשפ"ו
31 דק'
אור החיים על הפרשה
חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
הרב חיים כץ | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

מדיני חשמל בשבת א'

מלאכת בישול חלק ח' – 'מיחזי כמבשל'

מלאכת זורע

מלאכת קושר

הלכות בורר

הרב אליעזר מלמד

החטא ועונשו

מנהגי תשעת הימים

חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש

דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

מדיני חשמל בשבת א'

חשמל ומכשיריו

מלאכת בישול חלק ח' – 'מיחזי כמבשל'

מלאכת בישול חלק ח'

מלאכת זורע

שבת דף עג ע"ב

מלאכת קושר

שבת דף קיא ע"ב

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אנחנו קודש למענך

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

למה תמיד יש מחלוקת?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שילוח הקן

ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח

תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

כיצד ניתן להתיר נדר?

סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי

שיחת מוצ"ש פרשת חוקת

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי

שיחת מוצ"ש פרשת חוקת

תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים

אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'

האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

חטא משה רבינו

אור החיים על פרשת חוקת חלק א'

בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש