ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
" המוות מרקד סביבנו , לא רק בעת מלחמה אלא גם בעת שלום, וצילו הארוך פרוש על משעולנו בכל פינה, לעת מחלה וזקנה, אסון ותאונה.
בדרכים שונות ניסה האדם, מאז ומקדם, להימלט מחזיון המוות היו שבנו היכלות ופרמידות להנצחת זכרם, היו שברחו לעולם של נירוונה והיו שהתמכרו להנאות החיים מתוך השקפת עולם נהנתנית: 'אכול ושתו כי מחר נמות' (ישעיה כ"ב, כ"ג), אך לא היה בכוח כל אלה להסיר את אימת המוות, וכל דרכי המילוט נתגלו כדרכים ללא מוצא.
האדם שב לעפר ... ומה נותר?
המורשת היהודית, הישירה מבט מפוכח את המוות, וגיבשה מסכת שלימה של הלכות ומנהגים סביב המיתה, הקבורה וימי האבל. אך לצד ההלכות המעשיות, המקפלות הבנה פסיכולוגית עמוקה, סללה אמונת ישראל נתיבים רוחניים להתמודדות עם השאלה: מה נותר מן האדם לאחר שובו לעפר? במסגרת זו, נציע בראשי פרקים, שלושה קווים מנחים:
א. הביטוי המקראי הייחודי: 'וימת ויאסף אל עמיו' (בראשית כ"ה, ח') מעיד כי האדם אינו אלא חוליה בשרשרת הדורות היונקת מגזע אבותיו ונמשכת בזרעו אחריו. על כן אין הנשמה הפרטית אובדת לאחר מיתתה אלא נאספת אל עמה.
ב. היחיד אינו רק נאסף אל עמיו אלא גם מוסיף לעמו. כמה גדולים דברים חכמים שאמרו (ירושלמי - שקלים): 'אין עושים נפשות (מצבות-פאר) לצדיקים, דבריהם הם זיכרונם'. ואכן התכנים הרוחניים שהוציא האדם לאור, והמעשים הטובים שעשה בחייו, אינם אובדים לאחר לכתו, אלא נאספים אל לב האומה ושבים לפכות בנו ולהחיות אותנו.
ג. מעל לכל: נשמת האדם הינה חלק א-לוה ממעל, ולפיכך אין היא אובדת במותו אלא שבה אל כור מחצבתה לאור באור החיים: 'כי עימך מקור חיים באורך נראה אור' (תהלים ל"ו, י'). האמונה בהישארות הנפש אינה אשלייה נאיבית, אלא השקפת עולם עמוקה, המיוסדת על מורשת אבות מזה - ועל התבוננות הגיונית ושקולה בחוקי הטבע - מזה.
כל המאמין בנשמה השוכנת באדם ומחייה אותו, חייב לשאול את עצמו: לאן נעלמת נשמה זו עם מותו? האומנם אובדת היא וכלה? הן חוקי הטבע מלמדים אותנו שאין בעולם דבר האבד לחלוטין. האם אין חוקי שימור החומר והאנרגיה בתחום הפיסיקה רומזים לחוק שימור הנפש בתחום המטה-פיסיקה ... 'גבוה מעל גבוה' (קהלת ה', ז').
"הערבים הטיפשים השטופים בזימה"
אך כאן יש להזהיר: איננו מתיימרים להציץ מאחורי הפרגוד ולקבוע את מסלולה המדוייק של הנשמה לאחר המוות, וגם חכמי ישראל המדברים על גן עדן וגיהנום, ועל 'צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם ונהנים מזיו השכינה' דברו דבריהם - כלשון הרמב"ם - "בדרך משל וחידה". צאו וראו כיצד השפילו קנאי האיסלם את דמות העולם הבא, בהבטיחם לרוצחים המתאבדים תענוגות בשר בדמות שבעים ושתיים בתולות המצפות להם בגן עדן. לא בכדי, לעג הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ח, ה"ו) לגישה ירודה ושפלה זו וכתב: "... שמא תדמה שאין שכר המצוות והיות האדם שלם בדרכי אמת, אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובים ובועל צורות נאות, ולובש בגדי שש ורקמה ... כמו שמדמים אלו הערבים הטיפשים האוילים השטופים בזימה ...". אבל מכל מקום עצם האמונה בהישארות הנפש ובעולם הבא - ישרה וטהורה היא ...
"המוות הוא חזיון שווא!"
... עמד הראי"ה קוק - 'הכהן הגדול מאחיו' (ע"פ ויקרא כ"א, י') - וכתב ... דברים הנוקבים ויורדים עד התהום: "המוות הוא חזיון שווא! טומאתו היא שקרו! מה שבני אדם קוראים מוות, הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. ומתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה שהוא קוראה מוות.
מתעלים הם הכוהנים בקדושתם מהקשבה שקרית זו, שאי-אפשר להימלט ממנה כל זמן שהממשל הכזבי כל-כך שולט בעולם, כי אם בהעברת העיניים מהמחזה המביא את רישמי ההטעאה (ההטעיה) הללו אל הנפש: '[ו]על כל נפשות מת לא יבוא' (ויקרא כ"א, י"א), 'לנפש לא יטמא בעמיו' (שם שם, א')" ("אורות הקודש" ח"ב, עמ' שפ).
"אל יובנו דברי הראי"ה קוק שלא כהלכה. ודאי שהרב כאב את אובדן החיים, ובפרט חיי צעירים שנקטפו בלא עת, ונאמנת עלינו עדותו של ר' אריה לוין זצ"ל כיצד התעלף הרב קוק בשומעו על הטבח בקדושי תרפ"ט בחברון.
אבל הראי"ה קוק, העמיק להבחין בין צערם של החיים על אובדן יקיריהם, לבין ההכרה כי גם לאחר מותם לא נסתיימה עלייתם בקודש והרי הם זוכים ל'תגבורת [ה]חיים' והולכים 'מחיל אל חיל'. הראי"ה קוק מאיר באמצעות ההלכה, האוסרת על כוהנים להיטמא למתים, את הדרך להתמודד עם 'חזיון' המוות, מנקודת מבט הניצבת הרחק וגבוה מעליו ואינה כורעת ברך לפניו! ...".
"המוות מום הוא ביצירה!"
"המוות מום הוא ביצירה! ישראל נועד להעבירו, חרפת עם הוא לנו - 'וחרפת עמו יסיר מעל כל-הארץ כי ה' דיבר' (ישעיה כ"ה, ח')" ["אורות הקודש" שם, עמ' שפו (עיי"ש)].
"בילע המוות לנצח ומחה ה' א-לוהים דמעה מעל כל-פנים" (שם).
התמודדויות וחבלי משיח דרכו של מרן הרב כנגד רוחות התקופה
כיצד הרב קוק היה מתייחס לפמיניזם, לטכנולוגיה ולכפירה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
