ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שחיטה בכלי תלוש/מחובר
א. המשנה - השוחט במגל יד, בצור ובקנה – שחיטתו כשרה .
למה רק בדיעבד?
A. במגל יד – שמא ישחט בצד המשונן.
B. בצור ובקנה – מדובר במחובר .
שבזה – ( א ) רב כהנא: רבי – פסול, ר' חייא – מכשיר.
המקור בפסוקים
רבי – ויקח את המאכלת – תלוש.
ר' חייא (לרב) – המקור לא טוב, כי אולי אברהם דאג למאכלת משום זריזותו למצווה.
ב. מי סובר שזה בדיעבד:
a. ר' חייא – בדיעבד (="מכשיר")
[מקשים מברייתא (ב) – שמתירה לכתחילה ? כמי היא?
אלא – באמת ר' חייא מכשיר לכתחילה (ורק נחלקו בדברי רב כהנא בדיעבד – להודיעך כוחו דרבי)].
b. רבי סובר בדיעבד ,
[ויש לחלק – מחובר מעיקרו – פסול, תלוש שחיברו – דיעבד (משנתנו).
המקור לחלוקה – ברייתא (ג) שמחלקת בין סכין שחיברה לקרקע/מוכני – שכשירה בדיעבד, לבין עץ או אבן בולטים – שפסולה].
(ומה ר' חייא סובר במחובר מעיקרו? בתוס' – מתיר לכתחילה)
ג. תלוש ולבסוף חיברו - בתחומים נוספים ובשחיטה
רבא –
1. בע"ז – נחשב תלוש (לכן משתחווה לביתו – אסרו, למרות שמשתחווה להר – לא אסרו).
2. בזרעים – מחלוקת תנאים -
[כדי להכשיר מאכל לקבל טומאה צריך רצון בנפילת המים – או – על האוכל, או – על דבר אחר תלוש ומשם הגיע לאוכל. אם אותו דבר תלוש ולבסוף חובר – תלוי האם נחשב כמחובר או לא.]
אם רצה בנפילת מים על כותל שמחובר לקרקע -
יש בזה סתירה במשנה (מכשירין ד), כששם קערה על הכותל -
ברישא – רוצה שהמים יכנסו לקערה (להדיחה) – מכשיר, משמע שלכותל עצמו – לא .
בסיפא – משתמש בקערה כדי שלא יגיעו לכותל - לא מכשיר, משמע שאם רוצה לכותל – כן מכשיר.
אלא –
ר' אלעזר (ורבא) - זאת מחלוקת תנאים .
רב פפא – בכותל בניין – כן, בכותל מערה – לא.
3. בשחיטה
ת"ש – הברייתא לגבי מוכני (ג) (א,B, b, סוף טו:) –
a. מהסיפא – אם אבן יוצאת מעצמה – שוחט.
כרגע מבינים שזה תלוש שחיברו – וכשר.
דחייה – זה מחובר מעיקרו (כותל מערה), כמו קנה שיוצא מהקרקע. b . מהאמצע - נעץ סכין בכותל ושחט – כשר.
דחייה – שלא מבטלו בכותל (מתכוון לקחתו).
c . מהרישא – במחובר לקרקע – כשירה.
דחייה – אולי רק מתייחס למקרה כמו סכין שלא מבטלו.
ד. בסכין מחוברת - סכין למטה ובהמה למעלה
סתירה -
לעיל בברייתא ( ב ) (טו: - א,B,a) – מותר ,
רב ענן-שמואל – אסור .
תשובות , הברייתא -
1. רב זביד - התכוונה רק למקרה של תלוש.
2. רב פפא - בעוף מותר בכ"מ.
ה. שחיטה במוכני (סכין על גלגל) -
קשה – מקודם (ג) – כשירה, ואילו בברייתא אחרת (ד) – פסולה.
תשובה – הפסול הוא כשאינו בא מכוח האדם (משנה לא.), ולכן:
1. אם מסתובב מכוח האדם – כשירה, מכוח המים – פסולה.
2. בשניהם מכוח המים. אלא ש: כוח ראשון (שהאדם פתח פתח) – כשירה, כוח שני – פסולה.
(וכן מצינו ברוצח שפתח מים על חברו והטביעו – שחייב רק במים שבאו מכוח ראשון).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
