ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שחיטה בכלי תלוש/מחובר
א. המשנה - השוחט במגל יד, בצור ובקנה – שחיטתו כשרה .
למה רק בדיעבד?
A. במגל יד – שמא ישחט בצד המשונן.
B. בצור ובקנה – מדובר במחובר .
שבזה – ( א ) רב כהנא: רבי – פסול, ר' חייא – מכשיר.
המקור בפסוקים
רבי – ויקח את המאכלת – תלוש.
ר' חייא (לרב) – המקור לא טוב, כי אולי אברהם דאג למאכלת משום זריזותו למצווה.
ב. מי סובר שזה בדיעבד:
a. ר' חייא – בדיעבד (="מכשיר")
[מקשים מברייתא (ב) – שמתירה לכתחילה ? כמי היא?
אלא – באמת ר' חייא מכשיר לכתחילה (ורק נחלקו בדברי רב כהנא בדיעבד – להודיעך כוחו דרבי)].
b. רבי סובר בדיעבד ,
[ויש לחלק – מחובר מעיקרו – פסול, תלוש שחיברו – דיעבד (משנתנו).
המקור לחלוקה – ברייתא (ג) שמחלקת בין סכין שחיברה לקרקע/מוכני – שכשירה בדיעבד, לבין עץ או אבן בולטים – שפסולה].
(ומה ר' חייא סובר במחובר מעיקרו? בתוס' – מתיר לכתחילה)
ג. תלוש ולבסוף חיברו - בתחומים נוספים ובשחיטה
רבא –
1. בע"ז – נחשב תלוש (לכן משתחווה לביתו – אסרו, למרות שמשתחווה להר – לא אסרו).
2. בזרעים – מחלוקת תנאים -
[כדי להכשיר מאכל לקבל טומאה צריך רצון בנפילת המים – או – על האוכל, או – על דבר אחר תלוש ומשם הגיע לאוכל. אם אותו דבר תלוש ולבסוף חובר – תלוי האם נחשב כמחובר או לא.]
אם רצה בנפילת מים על כותל שמחובר לקרקע -
יש בזה סתירה במשנה (מכשירין ד), כששם קערה על הכותל -
ברישא – רוצה שהמים יכנסו לקערה (להדיחה) – מכשיר, משמע שלכותל עצמו – לא .
בסיפא – משתמש בקערה כדי שלא יגיעו לכותל - לא מכשיר, משמע שאם רוצה לכותל – כן מכשיר.
אלא –
ר' אלעזר (ורבא) - זאת מחלוקת תנאים .
רב פפא – בכותל בניין – כן, בכותל מערה – לא.
3. בשחיטה
ת"ש – הברייתא לגבי מוכני (ג) (א,B, b, סוף טו:) –
a. מהסיפא – אם אבן יוצאת מעצמה – שוחט.
כרגע מבינים שזה תלוש שחיברו – וכשר.
דחייה – זה מחובר מעיקרו (כותל מערה), כמו קנה שיוצא מהקרקע. b . מהאמצע - נעץ סכין בכותל ושחט – כשר.
דחייה – שלא מבטלו בכותל (מתכוון לקחתו).
c . מהרישא – במחובר לקרקע – כשירה.
דחייה – אולי רק מתייחס למקרה כמו סכין שלא מבטלו.
ד. בסכין מחוברת - סכין למטה ובהמה למעלה
סתירה -
לעיל בברייתא ( ב ) (טו: - א,B,a) – מותר ,
רב ענן-שמואל – אסור .
תשובות , הברייתא -
1. רב זביד - התכוונה רק למקרה של תלוש.
2. רב פפא - בעוף מותר בכ"מ.
ה. שחיטה במוכני (סכין על גלגל) -
קשה – מקודם (ג) – כשירה, ואילו בברייתא אחרת (ד) – פסולה.
תשובה – הפסול הוא כשאינו בא מכוח האדם (משנה לא.), ולכן:
1. אם מסתובב מכוח האדם – כשירה, מכוח המים – פסולה.
2. בשניהם מכוח המים. אלא ש: כוח ראשון (שהאדם פתח פתח) – כשירה, כוח שני – פסולה.
(וכן מצינו ברוצח שפתח מים על חברו והטביעו – שחייב רק במים שבאו מכוח ראשון).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך נראית נקמה יהודית?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
